בני'ס, כפר סבא. פאב בירות ה – Cask Ale

אני יוצא לפאבים כדי לפגוש אנשים. לא רק, אבל בואו נפשט את זה למען הטיעון.

קטע מוזר זה שבפאבים בתל אביב אני לא ממש פוגש אנשים. פה ושם שיחה או שתיים דלוחות משהו. לעיתים ממש נדירות שיחה מעניינת. אם להיות כנה, תמיד זה היה ככה. אפילו אם לפעמים העמדתי פנים שזה אחרת.

אפשר להאשים אותי שאין לי את הכישורים ליצור קשר עם זרים בפאב; אני דווקא מאשים בעיקר את הווליום הגבוה, והנפח הגדול של פאבים בתל אביב.

אחוז הפעמים בהם אני קושר שיחה בפאבים בירושלים, למשל, הוא מדהים. הווליום יותר נמוך ולא צריך להרים את הקול. הפאבים יותר קטנים, אינטימיים ונעימים.

נזכרתי בזה אתמול כשהייתי בבני'ס בכפר סבא. מקום שהתפרסם בקהילת האלכוהול בגלל סגנון הגשת הבירות המיוחד שלו. אבל את ליבי הוא קנה דווקא בגלל האווירה; סיפרו לי על כדורגל בארגנטינה, חיי הפטריות ובישול בירה.

לרגע הרגשתי כמו בפאב שכונתי באנגליה.

מה זה בירות Cask Ale? בירות שנמזגות ע"י שאיבה ידנית מחבית.

הן מגיעות כמעט בלי גזים, עם שכבת קצף קטנה, ובטמפרטורת חדר. כלומר, לא ממש קרות. ככה שתו בירות לפני המצאת הקירור, ובמקומות מסוימים באנגליה עדיין שותים. זה לא הסבר מדויק או שלם, אבל הוא יספיק לעניינו. מי שרוצה יותר פרטים מוזמן לפנות לפה או לפה.

יש בבני'ס שתי חביות ישראליות מתחלפות. אתמול הייתה עבודה שחורה של מבשלת החצר (Brown porter – בירה בין פורטר לאייל חום), ודוקטור של הדובים (American pale ale).

הן מגיעות ב"שליש" (340 מ"מ, 28 ש"ח), או "חצי" (570 מ"מ, 36 ש"ח). ח"ח גדול על המידע המדויק על הגדלים.

הזמנתי שליש של כל בירה. בתור לקוח, לא עניינו אותי הפרטים הטכניים של Cask Ale. עניין אותי מה אני מקבל ביד.

התשובה היא בירה "עכורה", לא מפוסטרת, פושרת וכמעט בלי גזים. מסורת-שמסורת, אבל את ה"פושרת" הייתי מחליף בבירה קרה. חוסר פיסטור לעומת זאת, זה בונוס גדול. הוא מעניק לבירה תחושת טריות. היעדר הגזים זה כבר בכלל סטארטאפ. הבירה נשתית הרבה יותר מהר ככה. לפני ששמתי לב כבר הזמנתי עוד חצי ליד.

הבירות בבני'ס היו טעימות, כי הוא הוא בחר בירות ישראליות טובות. שיטת המזיגה, ה – cask ale, זה בונוס נחמד שנותן הרגשה של מסבאה.

אבל בסופו של דבר אם אחזור לשם – ואני מאד רוצה לחזור לשם שוב – זה יקרה בגלל האווירה.

פאב קטן, עם בערך עשרים מקומות ישיבה. כמעט כולם על הבר. אנשים שבאים להוריד כוס אחרי כוס גם ביום שני בערב באמצע השבוע. מוזיקה חלשה, שיחות פאב על כלום ועל הכל – ופשוט, יופי של הרגשה.

[בני'ס, רחוב ירושלים 46, כפר סבא]