לינקים וחדשות לגיקים כבדים
עברתי אתמול, בבת אחת, על כמות חדשות מדע וגיקים לשבוע שלם. אגרתי כמה לינקים. הנהם לפניכם.
[צב ענק. מקור]
1. פעם גרמנית הייתה השפה השולטת במדע. כיום אף אחד לא יחלום לפרסם תגלית גדולה בגרמנית. כולם (חוץ מהרוסים) יעשו את זה באנגלית. (הרוסים יפרסמו ברוסית ואז יגידו לאמריקאים לחפש מתרגם או לחפש מי ינענע אותם).
תמיד חשבתי שהאשמה בכך היא מלחמת העולם השניה. אבל מסתבר שהשינוי חל דווקא אחרי מלחמת העולם הראשונה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה אירגנו מדענים צרפתים, בלגים ובריטים חרם על מדענים גרמנים. נשמע לכם מוכר? התוצאה הייתה היווצרות של שני עולמות מדעיים באירופה: זה של הארצות המובסות (גרמניה\אוסטריה) שעדיין עבד בגרמנית. וזה של מערב אירופה, שעבר לאנגלית צרפתית.
המכה היותר חזקה הגיעה מכיוון ארה"ב. שם החל ב – 1917 (עת ארה"ב הצטרפה למלחמה) גל אנטי-גרמני אדיר. גרמנית הפכה לשפה לא חוקית ב – 23 מדינות אמריקאיות. "אסור לדבר בה בציבור. אסור להשתמש בה ברדיו. אסור ללמד אותה לילד בן פחות מעשר".
ב – 1923 ביטל בית המשפט העליון את החוקים הללו, אבל הנזק כבר נעשה. דור שלם של ילדים קטנים גדל עם שנאה לגרמנית – ושנאה לשפות זרות בכלל. האמריקאים החלו לכתוב מדע בשפה שלהם. זו הייתה גם תחילתו של דור הזהב של המדע האמריקאי – מה שגרר את שאר העולם לכיוון הזה.
2. לינוס טורבאלדס, האיש שהמציא את לינוקס, ידוע כבחור.. ממש לא נחמד. יש שיגידו מרושע, יש שיגידו טיפוס. צפיתי בהרצאה שלו על git מלפני שבע שנים ("מערכת שליטת גרסאות בקוד שתוכננה לגרום למשתמש להרגיש הרבה יותר טיפש ממה שהוא באמת"). נראה לי שמצאתי עשרים שניות בהן הוא לא העליב אף אחד.
בראיון השבוע שאל עיתונאי את לינוס על מה הוא מתחרט בחייו. הוא ענה ש"מהבחינה הטכנית, אין לו המון על מה להתחרט, כי שום טעות לא התגלתה כקריטית במיוחד. הבעיה מתחילה בקטע של להרחיק מפתחים ומשתמשים מקהילה. אני די טוב בזה. אני משתמש בשפה בוטה. אבל אין טעות אחת שהייתי רוצה לתקן בקטע הזה, יש sh*#load מהם" (תרגום חופשי וכנראה קצת שגוי).
זה מגיע כחלק מדיון שמתנהל החודש על התרבות בקהילת הקוד הפתוח. קהילה שמסתבר שמלאה בלא מעט אנשים גסים (כמו כל קהילה בעצם). סלאשדוט יספר לכם כל מה שרציתם לדעת בנידון.
3. די ברור שכשעושים משחק מחשב (או סרט, או ספר), תמיד יש קטעים שיוצאים בסוף בעריכה. שלבים שלא פורסמו. קטעי מוזיקה שנכתבו אך מעולם לא השתמשו בהם.
אם המפתחים פדאנטיים, הם מעיפים את כל אלו מקוד המשחק. אבל לפעמים המפתחים עצלנים. הם משאירים את הזבל בתוך הקוד, למרות שאין באמת דרך להגיע אליו במהלך המשחק. האתר The cutting room floor מוקדש למציאת דברים שנוצרו אך מעולם לא פורסמו רשמית.
השבוע נוספו לאתר מציאות חדשות בדונקי קונג – 33 שנים לאחר שהמשחק המיתולוגי נוצר! שלושה קטעים מוזיקליים. אחד שהיה אמור להיות מנוגן לאחר שמצילים את הנסיכה פאולינה. השניים האחרים רומזים כנראה על שלבים שלא נכנסו למשחק הסופי.
4. הבעיה עם מדעי המוח היא שאף אחד לא יודע מה הבעיה עם מדעי המוח. כלומר, חוץ מזה שאנחנו לא באמת מבינים איך פועל המוח. כמה נוירונים יש בו? מאיזה סוג? איך הם בדיוק מחוברים? מה הדינמיקה שלהם? איך מתפתחת מערכת הנוירונים בשלב העובר והילדות? האם יש לזה חוקיות?
נכון, אנחנו אוספים מידע על המוח. המון מידע על המוח. המון המון מידע על המוח. יותר מדי מידע על המוח, ואף אחד לא יודע באמת מה לעשות איתו. אחת הבעיות עם "מידע גדול", זה שאפשר למצוא בו כמעט כל תופעה שמחפשים עם קצת סבלנות ויצירתיות.
האם זה אומר שהמוח מסובך יותר מתופעות מדעיות אחרות? כמו כוח המשיכה למשל? מאמר הדעה הזה אומר, מה פתאום! זה רק אומר שאת המוח אנחנו לומדים בערך מאה שנה, בעוד שאת כוח המשיכה? יותר מאלפיים. גם חוקי הפיזיקה נראו פעם מסובכים. גם שם היו מליוני עדויות שאף אחד לא ידע איך לשחות בהם. אלפי שנים עברו עד שגילינו את החוקים הפשוטים ששולטים בהם.
אני ספציפית אהבתי את הציטוט המאד נכון: "מידע גדול, בשילוב מחשבים יותר קטנים ויותר מהירים, רומז לפיזיקאיים שאולי כדאי להם לוותר ולהפוך למדענים במדעי המחשב". מישהו עדיין עושה מדע כיום? כולם מריצים אלגוריתמים על מידע שהשיגו מהנתונים שלהם.
יש לי בעיה עם האמירה בנוגע למדעי המוח.
גם אם נניח שההצהרה של כותב המאמר נכונה (למרות שבסופו של דבר היא בעיקר משאלת לב).
אז אפשר לשאול מדוע את תנועת הכוכבים לומדים כבר אלפי שנים, ואת המוח רק מאה שנה?
אני חושב שעובדה זו לבדה מצביעה שמחקר על המוח הוא מסובך יותר.
אולי באמת בעוד אי אלו שנים יתגלו חוקים פשוטים המתארים את פעולת המוח.
אבל מה שבטוח הוא שביצוע תצפיות, ואיסוף נתונים על המוח הוא הרבה יותר מסובך מאשר ביצוע תצפיות על גרביטציה, וזה לבדו הופך את מדעי המוח לתחום מסובך יותר.
ולכן רק לפני מאה רק התחילו לחקור אותו.
ההצהרה שלו היא שלא בטוח שדרך הפעולה של המוח מסובכת, ואז הוא מסביר למה זה לא בטוח. הוא לא אומר שזה פשוט, אלא רק אומר, "זה שאנחנו לא יודעים, עוד לא אומר שזה מסובך, כי…".
אתה מדבר על הקושי הטכני של להשיג נתונים על המוח, נכון? אבל זה לא קשור להאם המוח פועל באופן "מסובך יותר מכוח המשיכה או לא. האמת היא שאני חושב שכיום לא יותר קשה להשיג נתונים על המוח, ממה שהיה ליוונים קשה להשיג נתונים על פיזיקה.
חוץ מזה, את המוח חוקרים פחות זמן לא רק מסיבות טכניות, אלא גם מסיבות תרבותיות ודתיות (נראה לי – אני לא באמת יודע:))
If the human brain was simple enough for us to understand, we would still be so stupid that we couldn't understand it