אוכל בפרנקפורט

רצינו להזמין גולש במסעדה בכיכר המרכזית של פרנקפורט.

גרמני מבוגר שישב ליד (ושתה יין בלי אוכל) ראה שאני מסתכל על התפריט. הוא נענע בראשו לשלילה. "אתם תיירים, נכון?" אמר, "אל תאכלו פה. בואו בואו, אני מפרנקפורט במקור. חי פה כבר שישים שנה, הנה מה שאתם צריכים לאכול".

הוא מובטל וקצת משועמם. לכן פרס לפנינו את כל היסטורית המטבח הפרנקפורטי. יצאנו עם רשימת מקומות ש"אסור לפספס! אלו טיפים שלא תמצאו באף מדריך תיירים!".

אז כדי שלא תגידו שסחבק אגואיסט, העליתי כמה טיפים על הדף, כולל רשמים אישיים שהרווחתי תוך כדי סיכון קיבתי.

יין תפוחים – כל פאב של זקנים בזאקסנהאוזן

אם תעברו את הנהר לצד הפחות מרכזי של פרנקפורט, תגיעו לשכונת זאקסנהאוזן (Sachsenhausen). הגירסא האותנטית של כל מה שהעיר העתיקה של פרנקפורט מתיימרת להיות: גרמנית, מלאה בזקנים ומרוצפת ב"פאבי יין תפוחים" (Apfel Kneipe) חבויים.

יין תפוחים הוא המשקה המסורתי של המדינה שמקיפה את פרנקפורט: הסן (Hessen). בינינו? זה סוג של סיידר מתפוחים חמוצים.

היין מגיע בכד מיוחד בשם במבל (Bembel). הכד הוא המקבילה של יין תפוחים לפיצ'ר של הבירה. אפשר לקנות במבל בגדלים שונים ולחלק בין יושבי השולחן. אם אתם מזמינים רק כוס אחת (כמו שאני עשיתי), ימזגו אותה מבמבל ענק שנמצא על הבר.

מומלץ להסתובב ב – נוי שונהאסון ולחפש את ה – Apfel kneipe שמתאים לכם (תעיפו מבט בכל דלת בית פתוחה – הפאבים נמצאים שם). ואם אתם רוצים המלצה מיוחדת – תמשיכו לקרוא הלאה.

רוטב ירוק: פאב Germania [כתובת: Textorstr. 16]

נכון שרוטב ירוק נשמע מגעיל? כמו רוטב שהתקלקל.

אבל לא. רוטב ירוק הוא המאכל הלאומי והבסיסי ביותר בפרנקפורט. המקבילה שלהם לחומוס.

מספרים שהוא היה המאכל האהוב על גתה. לא מפתיע; התרשמות מהירה מראה שהוא המאכל האהוב על כל אדם שני שנולד בפרנקפורט.

מנת רוטב ירוק מורכבת מביצים, תפוחי אדמה ומלא רוטב יוגורט מעורבב עם מלא מלא מלא עשבים מאיזור פרנקפורט (רוטב ירוק הוא גם שם הרוטב וגם שם המנה). אכלתי רוטב ירוק פעם בברלין והיה חביב. אבל שום דבר לא הכין אותי למעדן שקיבלתי בפרנקפורט.

את המנה אתם רואים בתמונה למעלה. איתה הגיעה עוד צלחת עם תפוחי אדמה מטוגנים. הטעם? גן עדן. בגלל העשבים. הם טריים, מנטיים, ויוצרים שילוב טעמים שכמעט ולא טעמתי כמוהו.

Germania הוא אחד הפאבים המומלצים לרוטב ירוק. זה פאב ישן, עם שורת שולחנות עץ ארוכים, עיצוב פשוט – ומבחר קטן של מנות מקומיות. זאת הייתה מנה אדירה – ויש להם גם שילובים עם בשר.

מצד שני, אם אתם ממש רוצים להיות עממיים, תקנו רוטב ירוק בשוק שמתואר למטה.

נקניקיות פרנקפורטיות ואוכל פרנקפורטי עממי: שוק Kleinmarkthalle [כתובת:  Hasengasse 7]

כמה דקות הליכה מכיכר Römer המרכזית של פרנפקפורט, מתחבא לו שוק מקורה. הוא ותיק ומקומי. תמצאו בו דוכנים שהפכו למיתולוגיים ברבות השנים בפרנקפורט.

השוס של השוק זה נקניקים. יש בו לפחות עשרה דוכנים עם עשרות סוגים. מקלאסיים ועד אקזוטיים כמו נקניקים קרושים ונקניקי דם מלשון.

אבל *ב*מקום המפורסם ביותר לנקניקים, קצביית שרייבר (Metzgerei Schreiber), יש רק שישה סוגים. הידוע שבהם נקרא בפרנקפורט 'נקניק בקר' – למרות שבשאר העולם קוראים לו 'נקניק פרנקפורט'.

הנקניק מגיע בשתי גרסאות: אחת עם שום ואחת רגילה. ותמיד – אבל תמיד – יש תור של לפחות עשרים אנשים שמחכה להזמין אותו.

גברת שרייבר עומדת בו מדי יום, שישה ימים בשבוע, ומוכרת את הנקניקים ביעילות של מכונה. היא מספרת שהיא מגיעה מוקדם בבוקר להכין אותם, ונשארת בסוף היום לנקות. רק בימי ראשון היא נחה.

אם נקניקים זה לא הקטע שלכם – יש עוד מבחר עצום של אוכל עממי בשוק. לא תגוועו ברעב. וכמובן, שיש רוטב ירוק. הוא מגיע בצלחת מפלסטיק, ומוזגים אותו בנדיבות מקדירת הרוטב הירוק הזאת: