נגנז בגנזך 10.04.16: מידברן, הולוגרמות, מבצר הבדידות של סופרמן, גיקיות עם ציצים, פושע נאצי מת ואפילו הפנסיה שלכם

[נגנז בגנזך הוא טור שבועי שאוסף פוסטים ישראליים מהשבוע החולף. הוא נכתב בעזרת פורטל הבלוגים העבריים, גנזך הרשת. תעשו לבלוג לייק]

הערת הכותבת: הגענו לטור מספר 10. זה מספר יפה.

כבר בהתחלה היו לי תוכניות לטור העשירי. הראשונה היא לחשוף את האינטרס האמיתי מאחורי כתיבת הטורים: לשכנע את הד"ר לצרף אותי לאחד ממסעות האופניים שלו ברחבי גרמניה. חשבתי שאצליח לבסס מעמד מבפנים ולא יהיו  ברירות. זה לא קרה.

בנוסף, חשבתי שבטור מספר 10 אוכל לעצב לוגו חדש לטור. מכאן, הדרך לשליטה עולמית קצרה. גם זה טרם קרה.

תוכניות עתידיות זה כיף, אפילו כשהן מתנגשות עם המציאות.

שנתחיל?

1. בשנה שעברה חברה טובה חשפה אותי לקהילת המידברן (הברנינג מן הישראלי). בנסיעה בת חמש שעות מאילת לתל אביב, למדתי בכלליות על עקרונות הרעיון ומה עושים שם. איכשהו קרה שבאותה שנה הלכתי למידברן. ארזתי ציוד לחמישה ימים במדבר ו…נמשיך בזמן אחר.

נתקלתי בוידאו הזה שמתעד ילדים בברניג מן האמריקאי. זו אחת הדילמות בהקמת העיר כי מתרחשים שם דברים שלא בהכרח בריא לילדים להיחשף אליהם (תלוי את מי שואלים).

במידברן שלי הייתי עם חברה טובה אחרת שבאה עם המשפחה שלה, כולל  שתי ילדות קטנות. בילינו לא מעט זמן ביחד. המקום הזה שורץ גירויים, התרחשויות ואינספור אירועים משונים והזויים. איכשהו, מסיבות אישיות, אני זוכרת כמעט רק את הרגעים איתן. כמה כיף היה לי. לנו.

2. אלכסון במאמר מרתק על נושא הזמן. השאלה למה דברים מתרחשים בקו ליניארי נשמעת אולי משעממת כי נראה לנו שאין דרך אחרת שזה יכול לעבוד. בגלל זה חלב שנשפך לא נוזל חזרה לבקבוק או ביצה שנשברת לא מתאחה. המציאות משעממת כי אנחנו רגילים אליה, החוכמה היא לשבור את הרצף הזה.

3. זה לא הפרויקט הראשון של כלכליסט ושאול אמסטרדמסקי (החביב עלי) עם שנקר, אבל הוא אחד החשובים. מסתבר שאני מנסה בטור הזה לשלב דברים שרק נשמעים משעממים רצח אבל למעשה הם חשובים ועם קצת השקעה גם מגניבים. באופן אישי, אני מאמינה בלב שלם ואף פועלת לקדם את אפוקליפסת הזומבים. כך שאין לי צורך לתכנן לטווח ארוך. אם אתם לא כאלו כדאי לכם  לבדוק מה צופן לכם העתיד.

4. לפעמים אני מתחילה לקרוא משהו בגלל הכותרת ופשוט נשאבת לסיפור מבלי לדעת לאן זה יוביל. הפעם לגמרי לא הייתי מוכנה לדמוע בגלל פושע נאצי מת, שאמר שזה בסדר.

5. פינה חדשה: הרצאות טד מומלצות. יש כל כך הרבה הרצאות מעניינות וכל כך מעט זמן (כי הבן זו** מתעקש לנוע בקו ישר אחד – ראו סעיף 2).

אני לא אוהבת את הקטע של 'אם אתם רואים הרצאת טד אחת בלבד אז תראו את זו'  אבל אם אתם מתכננים *היום* לראות הרצאה של טד – אני ממליצה על זו. מחר תראו מה שבא לכם.

6. לא בטוחה למה שרשור הציוצים והסיפור הזה תפסו אותי. Eran Minhar כותב על סמל מוזר שחוזר בציורי קיר עתיקים ואף אחד לא יודע מה הוא מסמל. רעיונות?

7. עבר לא מעט זמן מאז האירוע של "החייל היורה". אבל לא היה טור שבוע שעבר ומדובר שני פוסטים ששווה לקרוא בכדי להבין שאולי הזמן הוא מימד אחד, אבל זה לא אומר שכמה דברים לא יכולים להתקיים במקביל.

מקביעה חד משמעית בדבר מוסריות המקרה וצד נוסף שטוען שלפעולת המצמוץ יש יכולת לשנות את המציאות (בתרגום חופשי).

8. לא ארחיב יותר מדי על הפוסט הבא, רק אכתוב שאני קצת מקנאה. מקנאה במה? ברעיון, במסע עצמו ובאנשים שמאמינים כל כך בחלום שלהם.

זה מעניין כי "חלומות" יכולים להיות מסע מטורף על אופנוע ביבשת השנייה הכי מסוכנת בכדור הארץ, והם יכולים להיות רצון לשבת בבית ולכתוב. באותה מידה אפשר לפחד משניהם.

9. הפוסט הבא מוכיח שוב כמה כותרת טקסט היא חשובה – "לגיק אמיתי אין ציצי".

שילוב של שני נושאים ש"מעניינים" אותי אז לחצתי על הלינק והתחלתי לקרוא. כמובן שטקסט טוב גם ישאיר אותך עד הפסקה אחרונה, טקסט מעולה יגרום לך לרצות לכתוב משהו משלך. אבל לא עכשיו – עכשיו אין זמן.

1. קליפ אינטראקטיבי מגניב של שיר של ג'ף בקלי (אזהרת וידאו שמתחיל לפעול אוטומטית).

2. דברים ששמעתי וראיתי תוך כדי כתיבת הטור:
The Betty Bears – פסקול עם אווירה כיפית.
The Last Shadow Puppets עם קליפ קצת מטריד.
AURORA – שהכרתי דרך הפוסט בקולמבוס.

3. כתבתי קצת על שילובים מעניינים בטור, אבל אל לנו להתעלם מהרעיון של שילובים מטופשים להחריד שבאותה מידה יכולים להיות פאקינג אוסום.

4. סיפור מעניין מהרשת החברתית האחרת דרך ערן מינהר (מסעיף 6) שכולל תמונות מרהיבות של הדבר הכי קרוב למבצר הבדידות של סופרמן.