הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 בדצמבר 2016: The Rook – דניאל או'מלי

[פרטים על מועדון הקריאה לספרי מדע בדיוני ופנטזיה חדשים]

הספר החדש שהצטרף לרשימה הוא זוכה פרס הוגו הטרי, The fifth season של נ.ק. ג'מיסין. זה מצריך הסבר.

כבר היה לנו ספר אחד של ג'מיסין במועדון, The Hundred Thousand Kingdoms. הוא לא היה סתם ספר; הוא היה אולי הספר הכי גרוע שהופיע במועדון עד כה. בגללו כמעט ופסלתי את כל מנעד היצירה של ג'מיסין מעתה ועד עולם.

אממה, יותר מדי אנשים בעל טעם משובח סיפרו לי ש-The fifth season ספר מעולה. התחלתי לקרוא אותו, ואחרי חמישית, אין מנוס מלקבוע שהוא אכן ספר מעולה. כמעט וקשה להאמין שזאת אותה הסופרת שכתבה את The Hundred Thousand Kingdoms. טכניקת הכתיבה שלה טובה שבעתיים.

רשימת המועדים המעודכנת:

א. 1 בדצמבר 2016: The Rook – דניאל או'מלי [אמזון]. 512 עמודים, 2012. פרטים אחרי התמונה.
ב. 1 בפברואר 2017: Mechanical Failure – ג'ו זיאיה [אמזון]. 352 עמודים, 2016. אופרת חלל קומית על פיראט חלל con artist, שמוצא עצמו מתגייס לצי כדי להתכונן לאירוע מוזר בשם… מלחמה?! התחלת הספר הזכירה לי את ספייס קווסט, או לחילופין, את האווירה בה אני כותב ביקורות חומוס. מצפה ל-Mui כיף.
ג. 1 באפריל 2017: The fifth season – נ.ק. ג'מיסין [אמזון]. 512 עמודים, 2015. זוכה פרס ההוגו האחרון. למרות שהוא ספר פנטזיה "קלאסי", הדגש בו הוא לא על אפיות וגבורה, אלא על קסנופוביה ושאר נושאים עדכניים. יש בו הרבה קסם, דמויות טובות והכי יש בו: כתיבה איכותית.

יש ביקורת שאני אוהב ב-goodreads על The rook, והיא מתחילה כך:

"page turner, page turner!"

רוצה לומר, זה ספר מד"ב מתח שהעמודים בו עפים.

נו, השתכנעתם לקרוא?

אם לא אז תדעו לכם שאתם, כן הקוראים, בחרתם את The rook למועדון הקריאה.

נו, עכשיו השתכנעתם לקרוא?

יש סיבות שהעליתי את The rook בתור אופציה למועדון הקריאה. הספר עשה המון רעש באוסטרליה ב-2012. יש כמעט קונצנזוס של מבקרי המד"ב שהוא ספר מעולה. הוא גם זכה ב- Aurealis, שזה ההוגו של אוסטרליה.

העלילה היא סוג של אקסמן פוגש את זהות בדויה. יש לו את אחת ההתחלות שאני הכי אוהב: הגיבורה פותחת את העיניים בלי זכרון ונופלת ישר לתוך תעלומה. מזכיר מאד את ההתחלה של סדרת אמבר (סדרת הפנטזיה הטובה ביותר בכל הזמנים לדעת כותב שורות אלו).

הסיבה הכי טובה לבחור ב-Rook היא שהמליץ לי עליו חבר שאני סומך על טעמו בעיניים עצומות. אם הוא אומר שזה ספר סוחף ומעולה – אז זה ספר סוחף ומעולה. יכול להיות שאוהב אותו יותר או פחות, אבל נפילה? קשה לי להאמין.

ו? עכשיו השתכנעתם לקרוא? מקווה שכן.

סיכום המפגש הקודם: היו כאלו שאהבו את חייו של טאו. נגיד, מיס בוז'רסקי או מורן. אממה, אלו שאהבו, להרגשתי, נהנו מהספר (שכיף בטח יש בו) אבל לא התלהבו, בעוד שאלו שלא אהבו, סלדו ממנו מכל הלב עד ממש שנאה עמוקה. בלטה כמובן תגובתו של ארז, שאולי טוב שהוא סבל, כי יצא לו מצחיק.