ארוחת פנדורין

[ניימן: מועדון מעריצי פנדורין בארץ מפליא באדיקותו. לכבוד צאת הספר האחרון בסדרה, הם ארגנו ארוחת פנדורין. זה אחד מאירועי החובבים המושקעים שיצא לי לראות אי פעם, לא רק בישראל. המארחת ניאותה לספר לקוראי הבלוג מה היה, עם שלל תמונות מעוררות תאבון וקנאה]

ספר טוב מעורר מחשבה ודמיון. סדרת "תיבת פנדורין" עושה את זה באופן מופלא כבר 11 ספרים (בעברית, ברוסית יש 16).

לפני כמה חודשים יצא לאור התרגום לעברית של הספר ה-11 בסדרה, מחרוזת ירקן [ביקורת]. בשיחותי עם הפנדוריניסטית הבכירה, דיברנו על כך שהסיפור האחרון בספר הוא ממש כמו קינוח – קליל ונחמד.

משם גלגלי המוח כבר עבדו במרץ. למה לא לעשות ארוחת ערב שבה כל סיפור ייוצג במנה? כן כן – עשר מנות. טירוף, אבל אולי, אולי..

גייסתי את הפנדוריניסטית הבכירה ואת המומחית הקולינרית (הידועה בבלוג זה גם כפשוט יעל) שגם היא חובבת פנדורין. המילה "טירוף" הוזכרת שוב ושוב, אבל רק בין רעיונות למנות אפשריות והתאמתן לסיפורים, וגם קצת על איך להגיע למנה העשירית בלי כאב בטן.

על התמונות אחראיות המומחית למוסקבה ומיס בוז'רסקי, עם קצת עזרה מאיש התוכנה וממשתתפות אחרות.

הדעות על הסיפורים בפוסט הן שלי בלבד.

סוף סוף היה לנו תירוץ לפתוח את שולחן האוכל המוגזם שתופס לנו המון מקום בבית:

וגם להוריד אפליקציית אח לטלויזיה (!) ולשחק עם האורות.

מכאן הפוסט הולך לספיילר את הספר, אז אם לא קראתם – רוצו לקרוא, כי התפריט המספיילר.

העבודה התחלקה, כמובן, בין שלושתנו (עם קצת עזרה מאיש התוכנה). מזל שהיו מנות שאפשר היה להכין מראש ולהקפיא!

שיגומו הוא אגדה יפנית אוורירית בה אראסט פנדורין צעיר מנסה לצוד שד משנה צורה שמתחבא בדשא. כמחווה, הכנו קוקטייל ירוק ומאוד יפני (סאקה, מאצ'ה ותה ירוק הם מרכיבים עיקריים) עם קישוט שומשום שחור וטעם חמצמץ בזכות מיץ ליים.

Table Talk הוא סיפור עקוב מדם ברוחו של אדגר אלן פו. אין יותר מתאים לסיפור ממרק אדום של עגבניות וסלק. בחלק מהצלחות נוספה גם נקודת חן מחומץ בלסמי מצומצם (והמבינה תבין).

מחיי השבבים הוא סיפור מאוד מאוד רוסי. אני לא יודעת אם הביטוי "כשחוטבים עצים עפים שבבים" קיים ברוסית, אבל מהסיפור הזה אני מנחשת שכן.

בסיפור גם העץ וגם השבבים נופלים בעזרתו של תה מנטה מורעל. אנחנו שתינו תה מנטה מקנקן רוסי אותנטי, אבל החלטנו לוותר על הרעל. מי העץ ומי השבבים תצטרכו לגלות לבד, לאט לאט.

מכיוון שאבני ירקן אינן טעימות, מחרוזת אבני הירקן שלנו הורכבה מכיסוני בצק ספירולינה ממולאים בגבינות (עם או בלי תפוחי אדמה).

כדי להמשיך את הקו הסיני של הסיפור והמנה, הכיסונים לוו ברוטב חריף סצ'ואני ואת מקומו של האופיום (מחווה ראשונה לשרלוק הולמס בספר) לקח רוטב פרג.

העכנאי של בני בסקאקוב, מבוסס על סיפור של ארתור קונאן דויל (ולא, זאת לא המחווה היחידה לסופר הנפלא הזה שיש בספר, אני חושדת שאקונין אוהב אותו כמוני). הוא מיוצג על ידי לחם שחור וגבינה מפחיד למראה. הביצה מיוצגת על ידי אוקרושקה, מרק יוגורט עשיר בכל טוב.

אני שמחה לספר שהנחש הוכנע בהצלחה.

גרסת פנדורין לזרים ברכבת כוללת ציאניד ואלכוהול. אנחנו בחרנו לרענן את החיך עם פנקוטה אמרטו קפואה וסלט משמש. המנה השניה בארוחה שלא הרעלנו.

את שעת התה בבריסטול פנדורין מבלה עם גברת מארפל, בעודם פותרים יחד בהרמוניה נפלאה תעלומה שכוללת קשיש דמנטי, אבן יקרה, אמנית קרקס וחתול גדול.

אין הולם יותר ללוות את הסיפור מתה עם חלב במערכת תה מפוארת ומלקחיים מושלמות לסוכר. אני לא אוהבת סוכר בתה וכמעט שמתי סוכר רק בשביל המלקחיים.

בשבילי עמק החלומות היה קצת סיוט. סיפור ארוך, מייגע ומאוד אמריקאי ומנצנץ, עם אחת הברביות הכי מנצנצות שיש כדמות ראשית.

המנה, לעומתו, היתה נפלאה. בריסקט בבישול איטי, ביסקיט אוורירי, בורגר צמחוני משעועית אדומה וחומוס, סלט קולסלאו ומעל הכל מלח מוזהב. בניגוד לסיפור שבו הכל מזוייף, במנה הכל היה אפילו יותר טעים ממה שנראה.

לפני סוף העולם אינו קינוח. זהו סיפור כבד, קשה לעיכול, מחווה נהדרת לשם הורד של אומברטו אקו. זהו הסיפור האהוב עלי בספר. אבל בשלב הזה בארוחה כבר לא יכולנו לעכל משהו כל כך כבד ולכן בחרנו בקינוח מבוסס שוקולד מריר.

תחת שלג מגרניטה ליים שבתוכו מסתתרת כפפה אדומה בודדת ממרציפן נחה לה שכבת אדמה משוקולד מריר ואגוזי לוז קלויים גרוסים. בפנים מערה מגנאש שוקולד מריר וחלב.

למי שחפר בידיו, בתוך המערה הונח פרלין שוקולד מריר ממולא בגנאש שוקולד חלב וקפה, לסיום מריר–מתוק ממש כמו בסיפור.

אסירת המגדל הוא באמת סיפור חמוד. פאנפיק. קינוח 🙂

ככה התחיל בעצם הרעיון לארוחה הזו, וכך זה נראה בסוף: גבעה מושלגת משמנת מוקצפת ועליה מגדל מעוגה ברטאנית (כיאה למיקומו של הסיפור, בטירה הברטאנית של אחד ב. אקונין).

בתוך המגדל חבויה תיבת אוצר ממרציפן.

ובתוך התיבה פירות טריים ופרחי מאכל.

וזהו. כך הסתיימה לה ארוחה פשוטה להפליא (ניימן: "פשוטה", עלק) בת 10 מנות, לחגיגות הרפורמה של מייג'י שנחתמו בתאריך בו התקיימה הארוחה ולחגיגות פנדורין. אנחנו יצאנו שבעות, מרוצות ומשוכנעות יותר מתמיד שיש בנו מן הטירוף.