המדף הז'אנרי: The Calculating Stars – מרי רובינט קובל

עם פרוץ מלחמת העולם שניה הגישו (בנפרד) שתי טייסות אזרחיות הצעות לחיל האוויר האמריקאי לגייס טייסות נשים לצבא. לא דובר על טייסות קרב, זה קצת גדול מדי על העולם ב-1939, אלא על טייסות תובלה ושירות.

התוצאה הייתה WASP: טייסות שירות חיל האוויר.

WASP פעלו עד 1944. כ-38 טייסות איבדו את חייהן במלחמה (למרות שהן לא נלחמו, הן כן טסו באיזורי קרב). בקטע מוזר להפליא קיומו של WASP נשאר סוד צבאי חסוי במשך 35 שנה, ורק בשנות השבעים היחידה (הלא רשמית) הזאת החלה לקבל הכרה.

הספר The Calculating Stars לוקח את סיפור היצירה של WASP, ואת כל המאבק הנשי פמינסטי שהיה שם, ומעביר אותו בצורה ישירה מאד לכיבוש החלל. במקום טייסות יש אסטרונאטיות. חוץ מזה הכל אותו הדבר.

זה רעיון יפה — אבל ישיר מדי עבורי. בכלל, כל הספר ישיר מדי. גיבורת הסיפור, מתמטיקאית, טובה בלחשב. כי זה מה שמתמטיקאיים עושים, מחשבים. המשפחה היהודית שלה יהודית כמו סטריאוטיפ. הזוגיות שלה עם בעלה מושלמת, וכל חבורת המיזוגניסטים בצבא מיזוגניסטים בצורה הכי ברורה שיש.

The Calculating Stars זכה להמון שבחים ואהבה במהלך 2018. הוא נמצא בכמעט כל המלצת רשימת קריאה משנה שעברה. הוא כבר מועמד לפרס הנבולה, ומי יודע, אולי הוא גם יגיע להוגו.

אפשר להבין למה. סיפור מקורי עם השראה היסטורית, שכתוב יפה מאד. אין לי משהו ממש רע לאמר עליו.

חוץ מזה שדי השתעממתי ממנו.

יום אחד, ב-3 למרץ 1952, יוצאים בני הזוג נתנאל ואלמה יורק לטיול בחיק הטבע. מפה לשם נופל מטאור על החוף המזרחי. בעוד הצמד נמלט על חייו, הם מצליחים לחשב בעזרת הערכה של עוצמת ההדף והכיוון ממנו הוא הגיע איפה בדיוק נחת האסטרואיד ומה עוצמת ההתרסקות שלו.

את הצמד מציל טייס חיל אוויר אמריקאי, שהוא גם מעריץ גדול של נתנאל. מפה לשם הם נלקחים כדי לייעץ למי שנשאר מהממשלה. כלומר, נתנאל נלקח ואלמה נשלחת הבייתה כי היא אשה (ומתמטיקאית; גם אותי לא שוכרים לייעץ לממשלות במקרי החירום).

מה שקורה הלאה – זה לא ספויילר, אלא עמוד 10 בספר – זה שאלמה מחשבת במהירות (שוב, כי זה מה שמתמטיקאיים עושים), ומגלה שהעולם עומד בפני התחממות גלובלית ושאנחנו חייבים לנטוש את כדור הארץ לפני שהמין האנושי ייכחד.

תוכנית החלל מואצת, והממשלה מתחילה לגייס אסטרונאטים. בדגש על צורת המגדר הגברית, כי הם מסרבים לגייס נשים. אפילו נשים כמו אלמה ששירתו כטייסות במלחמת העולם השנייה.

הספר מתרכז במאבק של אלמה למען אסטרונאטיות נשים, ובסיפור כיבוש החלל במקרה חירום.

תראו, השנה היא 2019, ולמרות שבהמון דברים האנושות לא התקדמה, ביחס לנשים למרבה השמחה כן התקדמו. מאז בג"ץ אליס מילר יש טייסות נשים בצה"ל, כולל טייסות קרב שמשרתות כיום. חיל האוויר אפילו מפציר מנשים לבוא להיות טייסות. יש טייסות גם בחיל האוויר האמריקאי, ויש גם אסטרונאטיות.

בכלל, נדמה לי שאולי יש אפליה כיום נגד נשים בקבלה למקומות, אבל אין תפקיד שסגור לגמרי בפני נשים. נדמה לי.

רוצה לאמר, The Calculating Stars הוא לא ספר שבא לצעוק על עוולות העולם כיום. הוא באמת ספר שבא לספר את סיפור היצירה של WASP, רק עם טוויסט של מד"ב.

הטון הכללי של הספר הוא קצת של שנות החמישים. מערכת היחסים בין בני הזוג, אלמה ונתנאל, מאד פשוטים – כמו שהיה בפיפטיז. גם הדמויות קצת שטוחות.

בסופו של יום, אני לא רוצה להתלונן יותר מדי על The Calculating Stars. הוא לא עושה שום דבר רע, הוא פשוט קצת משעמם אותי כי הוא גם לא עושה שום דבר טוב מדי. אבל על נקודה אחת, קטנטנה ושולית, כן אתעקב.

כדי להציג כמה אלמה יורק, המתמטיקאית, היא גאון, הסופרת נותנת לה שוב ושוב לבצע חישובים לא אנושיים במהירות לא אנושית.

יש פה תפיסה מאד מוטעית לדעתי של חוכמה. כי אם אדם שמבצע חישובים מהר חכם, אז מה נגיד אפליקצית המחשב בסמארטפון שלי? שהיא גאונה? שהיא איינשטיין? שהיא ניוטון?

חוכמה אנושית נראית באבחנות לגבי העולם, קבלת החלטות נכונה, ורעיונות יצירתיים. לא לגבי חישובים. אני מבין שאת כל מה שפירטתי הרבה יותר קשה לכתוב – אבל הפתרון שמרי רובינט קובל נקטה בו פשוט עצלן מדי.

מה חוץ? כלום. ספר קצת משעמם, שהרבה אנשים אחרים חשבו שהוא מדהים.

חודש לאחר ש-The Calculating Stars יצא לאור, יצא גם ההמשך שלו, The Fated Sky. אז אם אתם שייכים לרוב שכן אהב את הספר, תדעו שיש עוד ממנו כבר על מדף חנויות הספרים.

[The Calculating Stars – מרי רובינט קובל, 431 עמודים, 2018]