יומיות 03.06.2019: על ספרים ופענוח פשעים במאה ה-21

חוזרים ליומיות אקלקטיות אחרי שני פוסטים "רציניים".

1. ספרים א': הספר הבא במועדון הקריאה יהיה חוט של כסף של נעמי נוביק. פרטים ותאריך מדויק ינתנו בקרוב, אבל זה יהיה איפושהו בסוף יוני.

זוכרים איך בשליש הספר חשבתי שהוא נחמד ותו לא? אני חוזר בי. אחלה בחלה ספר ויופי של מועמד להוגו. סוף סוף יש לי למי להצביע.

2. עדכון ספרים ב': התחלתי לקרוא מועמד נוסף להוגו, Space Opera של קתרין מ. ולנטה. ישר הפסקתי.

הכתיבה מאד אמנותית ומקושטת. זה בפני עצמו בסדר, רק שאלו קישוטים אמנותיים שאני לא סובל, ובאמת לא מסוגל להתמיד יותר משלושים עמודים איתם.

3. לגו מהמם ל-Stranger Things. הסדרה הכי אהובה עלי כנראה בעשור הנוכחי.

4. עדכון ספרים ג' ואחרון: קראתי וסיימתי ביעף את I'll Be Gone in the Dark. ספר עיוני בז'אנר הפשעים האמיתיים. אני לא חושב שאכתוב עליו בסיכום ספרי העיון בסוף השנה, אז הנה כמה מילים עליו, על פשע ועל טכנולוגיה.

מדובר בתיאור מחקרה של מישל מקנמרה. אישה שב-2006 ייסדה את האתר TrueCrimeDiary, ובדרך תרמה לפופולריות של אנשים שחוקרים מקרי פשע לא מפוענחים דרך הרשת.

מישל "גילתה" את קיומו של הרוצח הסדרתי המכונה Golden State Killer. למעשה, היא חיברה הרבה דברים ידועים, רצחים ומקרי אונס, לאדם אחד שהיה פעיל במשך הרבה שנים. הספר מתאר את נסיונותיה למצוא את הרוצח.

מפה "ספויילרים". כלומר, עד כמה שאפשר לקרוא ספויילרים לאייטמי חדשות. אני חושב שמי שקורא את הספר אמור לדעת את הדברים האלה. אבל תדלגו לאייטם הבא אם אתם רגישים.

במשך 350 עמודים מתארת מישל את עבודת הבלשות שלה, והנסיונות שלה לפענח את זהות ה-Golden State Killer. לא נותר אלא להוריד את הכובע בפניה. זאת עבודת פסיפס, מלאת מחשבה, סבלנות והשראה. פשוט מדהים מה שמישל, ובעצם כל הקהילה שניסתה לתפוס את ה-Golden State Killer, עשתה.

מה שמבאס זה שהם נכשלו. כל עבודת המחקר הזה הובילה אותם פחות או יותר לכלום. ב-2016 מישל נפטרה מבלי שהרוצח נתפס. הספר פורסם בפברואר 2017 לאחר מותה.

באפריל 2017, חודשיים לאחר פירסום הספר, נעצר ה-Golden State Killer. הוא לא נעצר בגלל שכל הרמזים שאספה מישל הוביל מישהו אל הרוצח. הוא נעצר בגלל טכנולוגיה.

החוקרים העלו שאריות DNA של הרוצח לאתר GEDmatch, וקיבלו בחזרה רשימה של קרובי משפחה שלו שבחרו להעלות (בהסכמה) את ה-DNA שלהם לאתר. זה צמצם את רשימת החשודים למשפחה אחת.

עכשיו כל מה שנותר לעשות זה לבדוק מי מבני המשפחה חי באיזורי הפעילות של ה-Golden State Killer בתקופה המתאימה, ואז לקחת ממנו בעורמה דגימות DNA (לקחו מידית המכונית שלו ומניירות טישו שמצאו בפח האשפה של ביתו). הדרך מפה למעצר הייתה קצרה. הנה הסיפור המלא.

מחד, אני ממש שמח שתפסו אם האדם הזה, אפילו 40 שנה לאחר ביצוע פשעיו. מאידך, מבחינת הנרטיב, זה קצת מבאס.

בהקדשה לחלק מספרי פנדורין כתוב:

"לזכר המאה התשע-עשרה… שהפשעים בה בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם"

המחקר של מישל מקנמרה היה בחן ובטוב-טעם. להשתמש בשיטות DNA זה אפקטיבי – ושלשניה לא תחשבו שאני נגד להשתמש בזה – אבל בתור קורא, אין בזה לא חן ולא טוב-טעם. אלו שיטות ישירות ואפקטיביות.

מה גם שבדרך המשטרה לקחה, "בעורמה" דגימות DNA של כל מיני חשודים שבסופו של דבר הסתבר שהיו חפים מפשע. זה תמיד היה באותה הדרך: או מידית המכונית שלהם, או מפח האשפה. או שהשוטרים נפגשו איתם, והציעו להם כוס מים או סיגריה, ואז אספו מהשאריות את ה-DNA. בקטע פסיכולוגי לגמרי אני מרגיש לא נוח עם זה.

השיטות האלה הולכות והופכות לפופולריות יותר ויותר. רק השבוע נעצר חשוד ברצח כפול מ-1976 בגלל שיטה דומה. זה טוב לצדק, זה רע לסיפורת.

מצד שני, המאה ה-21 הביאה לנו את הפשע הדיגיטלי. וכרגע, הוא מבוצע ומפוענח בחן וטוב-טעם. יום אחד, כשאצא לפנסיה, אחקור את "פריצת ה-DAO" הפשע הדיגיטלי האהוב עלי מהשנים האחרונות.

5. כמה פשוט, ככה גאוני.

Made an SVG animated login avatar, with the help of some trigonometry & GSAP. #animation #UX #gsap https://t.co/nfWVd0D4va pic.twitter.com/IgpQrlS9RD

— Darin Senneff (@dsenneff) February 19, 2018

6. הבייט הלבן כתב פוסט על תנועת המייקרים ומגבלות הלמידה העצמית. יופי של הצגה לעולם המייקרים.

7. שלושה קולות קוראים מפסטיבל הפנזינים.

8. ב-20 למאי, אחרי שגוגל נידתה את Huawei משימוש באנדרואיד, חזיתי ש"יכול להיות ש-Huawei תיצור גירסת אנדרואיד משלה כתחליף לגוגל".

הנה, עכשיו Huawei הודיעה שהתחליף שלה לאנדרואיד יצא בסוף יוני.

9. [תודה לפשוט יעל] אהוד מימון חולק מחשבות על פירסום סיפורים קצרים ספקולטיביים בעברית.

מחשבות בעקבות קריאת הסיפורים שהוגשו ל"היה יהיה".

אם היה לי כסף להפסיד היום, הייתי מייסד כתב-עת ז'אנרי בארץ, אבל לא הייתי עורך אותו אלא הייתי מוצא עורכות או עורכים אחרים והייתי *משלם* להן. (אומר משהו על זה בסוף.) /1

— ehud maimon (@ehmaimon) May 18, 2019