יומיות 26.03.2020: הגיימרים ותרבות שיתופי הפעולה באינטרנט

גם בפולין התחיל עוצר.

כמו שהקוראים יודעים, בשבועיים האחרונים שמרתי על שפיות נפשי בהליכות יומיות ביער ומקווה ריקים שנמצאים מאחורי הבית.

אתמול בבוקר הודיעו שעל פי החוקים החדשים אסור ללכת ליער.

החברים הפולניים התעצבנו על זה שאני מתכוון לללכת בכל מקרה.

הסברתי שזה לא באמת "יער", יותר אוסף קטן של עצים. וגם לא ממש שטח טבע (כי אסור),  יש שם פסי רכבת נטושים ונו, בטבע אין רכבת. זה גם בטח לא פארק (אסור גם), אלא יותר שטח ריק שננטש במלחמת העולם השניה, ועל כאלה לא אסרו במפורש בחוק.

התווכחנו עד הערב ואז הגיע עדכון להוראות שאמר שדווקא אפשר בסוף ללכת ליער, כל עוד הכניסה ליער קרובה מספיק לבית, בדיוק כמו אצלי.

טוב, אז שוכנעתי, זה יער. בכל זאת, יש שם איילים.

1. העשור האחרון היה התכוננות למצב הריחוק החברתי הנוכחי. נטפליקס ושירותי הסטרימינג נולדו, בינג' (לראות עונה שלמה של סדרה בבת אחת) הפך לתופעה, ספרים דיגיטליים ניצחו את הספרים המודפסים וספוטיפיי גרם לחנויות התקליטים לפשוט את הרגל.

מצד שני, אפשר גם לאמר שכל הנ"ל שומר על אנשים לא משועממים כשהם בבית, אבל לא שומר עליהם לא להיות בודדים אם הם כל הזמן רק בבית לבד.

מהרגע שהחל בידוד הקורונה נוצר ואקום חברתי שהאינטרנט המיינסטרימית לא ידעה למלא. אנשים לא סבלו משיעמום, אבל הם סבלו מחוסר בפעילויות משותפות עם אחרים. משהו היה צריך למלא את הוואקום.

ראשון עלו שיחות הוידאו מרובות המשתתפים של zoom. אני עוסק בפרוייקטי אינטרנט כבר שנים וזום הוא מתת אל. את רוב האנשים שאני עובד איתם מעולם לא פגשתי – או שפגשתי פעם אחת בחיי. זום שומר על הווי ומוראל הפרוייקט.

מהרגע שבידודי קורונה החלו, החלו גם כיתות שלמות לבלות ביחד בזום. שמעתי על משפחות שמתכננות לעשות ככה את ליל הסדר. במוזיקה, עידן רייכל ביצע הופעה משותפת עם נסרין קרי, כל אחד מסלון ביתו וביתה.

אבל מי שאני רוצה לדבר עליהם הם דווקא היחידים שכן היו מוכנים לבידוד ביתי, הגיימרים.

גיימרים משחקים ביחד אונליין מאז סוף הניינטיז. בעשור הראשון של שנות ה-2000 זה גדל לתופעה של ממש עם World of Warcraft. בוורלקון האחרון פגשתי מישהו שגרה עם אנשים שהיא התחברה איתם כי הם שיחקו ביחד world of warcraft באינטרנט שנים לפני שנפגשו.

ילדים ונערים משחקים ביחד באינטרנט כל הזמן. עכשיו עם ההסגר יש הורים שמתחילים לקבל את פורטנייט כמשהו טוב. עדיף שהילד יפגש עם חברים באינטרנט מאשר שיהיה לבד.

באינטרנט לא רק משחקים ביחד, אלא גם צופים באנשים אחרים משחקים ביחד. Twitch, אתר סטרימינג לגיימרים הוא להיט ענק. למרות שאישית כל פעם שניסיתי לצפות שם במשהו נתקלתי בגיימרים עם אישיות מדיה של צנון.

היה קטע כשה-NBA בוטל ששחקנים עשו כמה משחקי ראווה במשחק NBA 2K במקום. זה לא נורא תפס, כי יש כנראה מליון ילדים בעולם שמשחקים כדורסל במחשב יותר טוב מלברון ג'יימס. פשוט הכישורים שלהם לא מתורגמים לעולם האמיתי.

במירוצי מכוניות הסיפור שונה. המשחקים המודרניים כל כך ריאליסטיים שההבדל הכמעט יחיד בין נהג שנוהג בתוך רכב, לבין שחקן שמשחק בסימולציה של רכב (עם הגה, מוט הילוכים ודוושות מחוברים למחשב) הוא כוח המשיכה.

לכן טבעי שברגע שמירוצי המכוניות בוטלו בעקבות הקורונה, הם עברו כמעט במלואם למשחקי מחשב, יחד עם הנהגים המקוריים.

בכתבה על התופעה מספרים שגם ככה לרוב הנהגים המקצועיים יש ציוד משחקי מחשב מקצועי בבית. כשהם משחקים הם מרגישים כאילו שהם מתאמנים לקראת התחרות, זה עד כדי כך דומה.

צפיתי בחלקים של התחרות הראשונה. מסתבר שעם שדרנים מקצוענים ואיכות הפקה מעולה זה ממש, אבל ממש, כיף לצפייה. תראו פה.

אתם מה עוד ישפר את זה? אם יחליפו את המכוניות המציאותיות במכוניות מדע בדיוני מטורפות ויעבירו את רקע ההתרחשות לכוכב אחר. אם אנחנו כבר בעולם בדיוני אז בואו נשתגע, לא?

2. כידוע, אני מסתובב הרבה באיזור נטוש מוזר עכשיו וצילמתי שם המון תמונות. אני עוד תוהה איך לשלב אותן באתר בלי לאבד קוראים.

בינתיים הוחלט שהתמונה היומית תהיה נעל שראיתי היום עמוק עמוק בתוך היער.

כמה שנים היא צריכה להיות שם כדי להגיע למצב הזה?

3. רשימת הפיינליסטים להצטרף להיכל התהילה של משחקי המחשב ב-2020 אדירה!

תמצאו שם, בין השאר, את קינג קווסט(!!!), מיינקראפט, גיטר הירו, NBA Jam, משחק הנחש של נוקיה(!) או "Where in the World is Carmen Sandiego?".

4. יובל אראל אוסף באתר שלו כל יום את כל ההופעות החיות בישראליות שיש באינטרנט בימי קורונה.מקור אדיר של מידע שאתם חייבים להכיר.

הנה מה שהוא העלה היום.

ההופעה של עילי בוטנר וילדי החוץ הזיזה לי משהו בלב, אין דרך אחרת לתאר זאת. לא רק בגלל השירים הנוגים, לא רק בגלל הביצוע האקוסטי (עקב מגבלות מספר האנשים בחדר אני מניח), אלא גם בגלל שאוהד שרגאי ביצע את ההופעה עם כיסוי פנים נגד חיידקים.

התמונה של זמר מבצע הופעה מרחוק, מגן על עצמו ממחלות, תוך כדי נסיון להמשיך לחיות חיים נורמאליים (כי לא מספיק רק לשרוד) שברה אותי לרגע.

מתחיל בדקה 32:

5. לכל מי שעושה פרוייקט אינטרנט: רשימת מקומות לבקש מהם מימון. אלו השטויות שאני מתעסק בהן בימינו.

6. וורלדקון 2020 בניו זילנד לא בוטל. לא בדיוק. אבל הוא כן הפך מוורלדקון מקצועי לוורלדקון הוירטואלי הראשון בהיסטוריה. האם זה אומר שכולנו מוזמנים להשתתף בלי כרטיס?

7. [תודה ליעל, שכותבת] גם לניל יאנג ממש משעמם בהסגר. בהיעדר סיבוב הופעות, הוא פשוט מנגן בסלון ובחצר.

8. [תודה ליעל (שוב), שכותבת] עונה חדשה למצלמת המעקב הסופר פופולרית שעוקבת מדי שנה אחר ההטלה וגידול הגוזלים של זוג עקב עיטי. ממש בימים האחרונים בקע גוזל ראשון, ויש עוד 3 ביצים שממתינות בקן.

בשנים הקודמות היו רגעים מופלאים (שווה להציץ ביומן הקינון כדי לראות קטעים נבחרים). יש גם במקביל מצלמה נוספת בקן נשרים עם גוזל יחיד ואחרי דגירה של חיוויאי הנחשים (כשהגוזל גדל זה היסטרי לראות אותו שואף נחשים כמו ספגטי).

בעמוד הפייסבוק שלהם יש סיכום רגעים נבחרים מדי כמה ימים.

9. מדענים גילו באוסטרליה ייצור בן 550 מליון שנה, בגודל חצי גרגר אורז, והם טוענים שהוא קרוב עתיק של בני האדם.

שום דבר לא הגיוני במשפט למעלה, כולל המילה אוסטרליה, אז אני אנסה להסביר.

הייצור, קוראים לו Ikaria wariootia (אין סיכוי שאני מנסה לכתוב את זה בעברית), הוא דוגמא מוקדמת "לייצור דו-צדדי". כלומר, ייצור שיש לו קדימה ואחורה, ובכל אחד מהצדדים יש לו פתח למערכת העיכול (אחד מכניס, אחד מוציא).

אנחנו, שאר היונקים, העכבישים והפרפרים כולנו יצורים דו-צדדים, אבל המדוזה, למשל, היא לא. מה שהופך את Ikaria wariootia, אני עדיין מסרב לכתוב את השם שלו בעברית, לאב קדמון שלנו.