קראקוב: הנקניקיה באוטו הכחול

הנקניקיה בניסה הכחול בקראקוב הוא אחד מדוכני אוכל הרחוב ההכי טובים שראיתי אי פעם, ואולי הנקניקיה הטעימה ביותר שטעמתי מעודי.

עוד לפני שאוכלים ברור שזה עומד להיות תענוג. המיקום, הריח, המראה, התפאורה: כל כך פשוטים, וכל כך נכונים. לא הייתי משנה ולו פסיק אחד בדוכן האוכל שנקרא הנקניקיה בניסה הכחול.

[ניסה זה סוג של אוטו פולני ישן, הנקנקיות נמכרות מתוך אוטו מסוג ניסה כחולה ועל כן השם]

c

עכשיו בהרחבה:

נוהגים לדבר על הנקניקיות הגרמניות, צרפתיות, איטלקיות, אבל לפולין יש מסורת של ייצור נקניקיות מאז המאה ה-14, והמבחר מהאיכות לא נופלות מאף ארץ אחרת.

הנקניקיות הפולניות בדר"כ יבשות, סטייל קבנוס כזה. יש הבדלי טעם ברורים בינן לבין הגרמניות, אבל אל תשאלו אותי מאיפה הוא מגיע או מה ההבדל בשיטות הייצור והתבלינים.

נקניקיות בפולין זה פחות אוכל רחוב, בניגוד לגרמניה, ויותר אוכל של בית או מדורה. לכן הן פחות מוכרות לתיירים. אבל יש חנויות נקניקיות עם עשרות סוגים, יש גם דוכני נקנקיות מפורסמים, ו"הנקניקיה בניסה הכחולה" הוא כנראה דוכן הנקניקיות המפורסם במדינה.

הדוכן נפתח ב-20:00 ופועל עד אמצע הלילה. הגענו אלי ב-20:20 בערב. היה חשוך וקר. היה חודש חמישי לסגר קורונה. למרות כל זאת היה שם תור.

כל אלמנט בדוכן הוא מלאכת מחשבת.

הנקניקיות? אדומות, גדולות ועסיסיות. הן נצלות, הרבה בבת אחת, על שיפוד קלשון מרהיב עין. האש היא לא גז ולא גחלים, אלא גזעי עץ איכותיים אמיתיים שנשרפים. ממה כמו מדורה.

יש למקום בדיוק מנה אחת: לחמניה בנקניקיה עם חרדל. אתם מקבלים אותה על פיסת נייר והולכים לאכול בצד. אני כמובן הכנתי מזה סנדוויץ'.

זאת הייתה הנקניקיה הטובה ביותר שאכלתי אי פעם, ואתם מדברים עם מישהו שחי עשור בגרמניה, כן? אין ספק שלתפאורה, המיקום והריח יש השפעה על החוויה. אבל מה לעשות, אנחנו לא אוכלים בעיניים עצומות עם נחיריים סתומים. אפילו אם אכלתי בעבר נקניקיות טובות מזאת של הניסה הכחולה, היעדר הרקע פגם בטעם שלהן.

חובה לביקור כשאתם בקראקוב.

דיסקליימר:  אני לא צמחוני אבל בקושי אוכל בשר או דגים. בבית אני אוכל רק צמחוני, ויכולים לעבור חודשים בלי שאכניס שום דבר אחר לפה. אני שובר את הצמחונות רק בשביל לטעום מקומות מפורסמים, בדר"כ אוכל שאו מסמל מסורת או קיבל הילה מיתולוגית.