יומיות 26.09.2025: סיכומי מוזיקה עברית
מוקדם יותר היום פורסם פוסט מוזר במיוחד. ואני גאה בהיותו מוזר, כן? הוא עסק בגירסא 17.0 של תקן הסימנים של המחשבים Unicode. אבל יותר מזה, הוא דיבר על אומת נוודים קטנה באפריקה, איך הם המציאו כתב ומה הקשר לישראל.
אריאל כבר הצליח להעמיק בתגובות את הקשר לישראל.
0. שבוע הבא אני נוסע ל-Catania שבסיציליה לשבועיים. המלצות לא-תיירותיות של מה לעשות שם או את מי לפגוש יתקבלו בברכה.
1. נתקלתי במעט מאד סיכומי מוזיקה עברית של תשפ"ה. מעט מאד. ואו שפספסתי כי זה במדיות חברתיות שאני לא מסתכל בהן, או שאין כי כולם עברו לשמוע את מה שספוטיפיי ממליץ. לאיודע.
קולומבוס הבטיחו שבקרוב יעלה סיכום השנה העברית המסורתי. עד שזה יקרה, הנה פלייליסט שירי השנה שלהם.
גם כאן 88 סיכמו את שירי השנה.
בהקצה, מקום של צדיקים בסדום, התוכנית מחזיראור העלתה את סיכום שנת תשפ״ה באינדי ובאלטרנטיב הישראלי.
הצוות המצוין של וואינט גם סיכם את תשפ"ה, עם האלבומים המובילים לדעתם בשנה העברית החולפת.
וכמובן, הקופסא, חשבון המדיה החברתית הטוב ביותר בעולם על מוזיקה עברית, רק חבל שהוא בטוויטר. הם עשו פתיל פתוח על האלבומים הטובים ביותר שיצאו בישראל בשנה החולפת.
2. דיג בעולם פוסט אפוקליפטי, מתוך המשחק Eastward: Octopia. לא שיחקתי, אבל איזה יופי זה נראה, נכון?

3. רונן דורפן מסביר בפייסבוק למה הנבחרת הכי מרגשת של ארה"ב היא נבחרת האתלטיקה.
4. אלה יוונית קוראת העלתה את הסיכום הכי טוב שקראתי בראש השנה, עשרה ספרי מקור שאהבתי במיוחד בשנת תשפ"ה.
5. מסתבר שבבלגיה יש מדי שנה באפריל פסטיבל Trolls & Legends על ספרות, קומיקס, מוזיקה, משחקים, סרטים, אמנות, קוספליי והופעות של פנטזיה. זה באפריל, וזה נורא מפתה למרות שזה לא אירוע שאלך אליו לבד, וגם לא אירוע שקל למצוא אנשים שיצטרפו אליו.
6. נינטנדו הפכה לחברה שמאד מעצבנת אותי עם המדיניות האגרסיבית שלהם של לתבוע את כולם. לכן לא נחגוג פה את ההכרזה על משחק הפוקימון המרגיע שלהם, Pokopia. למרות שהוא נראה פצצה.
אבל Pocketpair היא חברה שנראה ששמה לעצמה מטרה להטריל את נינטנדו. Palworld שלהם הוא משחק שמושפע, או מעתיק, בגסות מפוקימון. הוא גם משחק מאד מאד מצליח ולכן נינטנדו תבעה אותם.
הם כנראה החליטו שאם כבר תובעים אותם, אפשר לחטוא עד הסוף, והכריזו על משחק מרגיע משלהם. Palfarm, משחק חווה עם פוקימונים. נראה כיפי.
7. כמעט שנה מאז הפוסט האחרון, עלה היום בבלוג החומוס פוסט חדש על חומוס פלורנטין. מדובר במאכלים שהיו בחומוס בית לחם המיתולוגי הז"ל. בטח ידבר לכל מי שמתגעגעים לטעם שהיה שם 20 שנה.
אגב, בויכוח ביני לבין עצמי על מה הבלוג הותיק בישראל, נדמה לי שגם האתר הזה (מ-2006) וגם בלוג החומוס (לאיודע ממתי, אבל מלא זמן) מועמדים חזקים.














Villa Romana del Casale
רשמתי לעצמי, תודה!
מאבד תמלילים (של יובל דרור) התחיל באוגוסט 2005. זה הכי ותיק שאני מכיר שעדיין מתעדכן. אני מניח שיש ותיקים יותר, אבל לא שאני מכיר.
ואללה. לא שמתי לב לעדכונים האחרונים שלו אז חשבתי שהוא כבר לא פעיל. אבל הסתכלתי עכשיו, פעיל גם פעיל.
בשיא תקופת הבלוגים הוא היה הבלוג הכי הכי פופולרי בישראל. מלך הבלוגים. נוסטלגיה.
חצי קשור אבל יש לי הרגשה שתהנה – סיימתי שבוע שעבר את רצף הביקורות שלי על כל 35 הזכאים למועמדות לפרס גפן לספרות מקור ספקולטיבית.
מצרף פה את החלק הראשון (מתוך 7), לשאר אפשר להגיע דרך התווית שבפוסט.
https://www.facebook.com/groups/realbookreviews/posts/1912215209511030
וואו :-O
אין לי מה לאמר. שאפו. מוריד את הכובע. באמת מדהים.
תקריב של חלי גולדנברג עדיין בחיים, אני לא יודעת ממתי הוא קיים, אבל מצאתי פוסט מ-2006.