סיכום Fosdem 2026

כמעט כל שנה מאז 2017 אני נוסע בסופ"ש ראשון של פברואר לבריסל. הסיבה היא Fosdem; הכנס האירופאי לתוכנה חופשית וקוד פתוח. למיטב ידיעתי זה הכנס הגדול לסוגו בעולם, ביי פאר.

בשנים עברו ניסיתי לסכם את הכנס עם ההרצאות והפרוייקטים המסקרנים ביותר שהיו שם. בכנות? הרגשתי שיצא קצת יבש. הפעם אני משנה גישה. קבלו סיכום אישי, ארוך וחופר בסגנון יומן כנס.

לפני שנתחיל: קצת על פוסדם
פוסדם הוא האירוע האהוב עלי בעולם. במהלך ינואר נבנית אצלי התרגשות של עוד מעט הולכים לפוסדם". פוסדם מסמל את תחילת האביב: זה לא רק 20 המעלות הבדל בערך בין ורשה הקפואה לבריסל, אלא גם שפוסדם נותן את הטון לדברים שאעבור עליהם במשך שאר השנה.

ההשתפות בפוסדם חינם וחופשית. לא צריך להירשם, אפשר סתם לבוא. כמה אנשים מגיעים? קשה לאמוד. כל מספר בין 8,000 אנשים ל-20 אלף נשמע הגיוני. יש לי חשש תמיד שאנשים יגלו את פוסדם והוא יתפוצץ עד כדי צפיפות לא נעימה; אם כי זה לא סביר לאור האופי הלא-מסחרי סופר טכני כבד שלו. יש לי גם חשש חדש שבעקבות ה-AI תנועת הקוד הפתוח תגווע. אבל כרגע זה לא נראה באופק.

מוכנים? היכון? תמונה ואז יומן פוסדם 2026!

[Thomas Shotter Boys – פארק בבריסל, 1843, נחלת בכלל]

שישי (אחה"צ וערב)
הטיסה נחתה ב-16:00 בשדה התעופה בבריסל. ב-17:00 כבר התחיל אירוע לווין של AT-protocol שהייתי רשום אליו. במקור רציתי לקפוץ קודם ל-Airbnb להשאיר את התיק; אבל שביתת רכבות הכריחה אותי לנסוע ישר לעיר העתיקה לאירוע.

אם יש דבר אחד יותר בטוח בעולם מאפשרות למלחמה בישראל זה שביתת רכבות בבריסל.

מפגש AT Protocol
מכירים את BlueSky? זאת רשת חברתית שמתחרה בטוויטר של אילון מאסק. בלוסקיי יותר נעימה, מוצלחת והוגנת מטוויטר.

חלק מהכוח של בלוסקיי זה הפרוטוקול עליו היא בנויה: AT Protocol. מדובר פרוטוקול מבוזר, ולכן בלוסקיי לא ריכוזית כמו טוויטר. בתיאוריה זה אומר שמליארדר תמהוני  לא יכול להשתלט על הרשת. במציאות? הדברים יותר מורכבים ולא מדברים על זה אלא אם כן רוצים להיכנס לויכוח קולני.

בטיסה ריעננתי איך עובד הפרוטוקול של AT Protocol – וטוב שכך! האדם הראשון שפנה אלי היה אחד המהנדסים הראשיים של AT Protocol. הוא בדיוק פרש מהארגון ובונה עכשיו דפדפן חדש משלו. "אני רוצה לבטל את הטאבים בדפדפן!", הצהיר. הוא רוצה דפדפן שנראה כמו מנהל חלונות מודרני – בלי טאבים, רק חלונות.

גם הבחור השני שפגשתי באירוע בונה דפדפן חדש. הדפדפן שלו מודולרי וגמיש; כל אחד יוכל להוסיף ולהסיר ממנו דברים כדי שיתאים לו. מה שיותר מעניין –  הם מפתחים בעזרת AI שהם מריצים בעצמם על המחשבים שלהם – בלי אף חברה הגדולה. טרם שמעתי על פרוייקט רציני שעובד ככה עצמאית.

מפגשים מהסוג האלו המשיכו עד שעזבתי ב-19:30 בערב. כל אחת ואחד בפוסדם בונים משהו; הם בונים את זה מתוך אהבה ותשוקה ולב רחב. הם בוני כקוד פתוח מתוך אידיאולגיה. התוצאה היא שלכל אחת, כולל כאלה שעוסקים בתחומים שונים לגמרי משלי, יש משהו מעניין ועמוק לאמר.

ב-19:30 עזבתי את האירוע לארוחת ערב בבית קפה-מסעדה בלגי קלאסית.

ארוחת ערב ב-Mokafé Taverne
לארוחת הערב הלכתי עם שני חברים.

הראשון הוא השותף הרגיל לפוסדם. אנחנו הולכים כל שנה ביחד מאז 2017; יש לנו אפילו Airbnb קבוע עם שתי קומות – מה שהופך אותו בעצם פרקטית לשתי דירות עם מטבח משותף.

השני הוא פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת EPFL בלוזאן, שוויץ. מקום 15 בעולם בדירוג המחלקות הטובות ביותר למדעי המחשב. נוצר בינינו קשר לפני שנתיים בעקבות מאמר שכתבתי, ומאז התפתחה חברות אונליין אמיצה. מאד סיקרן אותי לפגוש אותו ולהבין איך השוויצרי המקסים אך הפורמלי הזה עושה כל כך הרבה דברים מעניינים בו זמנית.

לשמחתי הוא קיבל את ההזמנה להצטרף לארוחת ערב – ומהרגע הראשון התברר שכמה שהכימיה בינינו טובה אונליין, היא טובה פי עשר בחיים האמיתיים.

הייתי מורעב, זאת הייתה הארוחה הראשונה (והיחידה) שלי במהלך היום. הזמנתי קציצות ברוטב חרדל עם צ'יפס ובירה בלגית חזקה. דיברנו על החיים ועל עבודה.

לכל אקדמאי מצליח שאני מכיר יש סיבה אחרת להצלחה. כלומר, לכל אחד יש משהו אחר באופי שגורם להם להגיע למשרה הזאת. אין תבנית להצלחה אקדמאית.  הדרך של הבחור משוויץ משלבת שלושה גורמים שיוצא דופן שמתקיימים ביחד.

הראשון הוא היפראקטיביות ואנרגיה בלתי נדלית. מה שיוצא דופן זה שהיא מגיעה עם יכולת תקשורת גבוהה וקוהרנטיות. הוא מצליח להסביר בנהירות את כל המקומות שהמוח שלו הולך אליהם בו זמנית. האלמנט השלישי הוא אפס אגו ולב זהב. הוא מדבר איתי ונותן לי את ההרגשה שאני האקדמאי המצליח והמבריק בינינו – למרות שהמצב הפוך.

במקריות מדהימה הסתבר שהוא שכר Airbnb ממש מולנו – ושהוא גם חובב הליכות ארוכות כמונו. הדרך מהעיר העתיקה לדירה הייתה 50 דקות הליכה. בחצות בערך נרדמתי.

כמות צעדים יומית: 20 אלף.

שבת, חצי ראשון: הרצאות ראשונות; מפגשים אקראיים, הרבה קפה
דילגנו על טקס הפתיחה כמו תמיד. במקום זה הלכנו לשוק Flagey להצטיד באוכל לשאר היום. Flagey הוא שוק עם מוצרים מקומיים, לחם, ירקות, גבינות בלגיות – ומה שהכי חשוב עבורי: קרפ צרפתי מלוח. אני קונה אחד כל פעם שיהיה בתיק להמשך היום.

פוסדם מחולק למסלולי הרצאות ולחדרים. ביום שבת היו בערך 35 מסלולים שונים. אני רציתי להתחיל במסלול של Social Web, שמדבר על רשתות חברתיות מבוזרות. ההרצאה שלי הייתה מתוכננת למסלול הזה בהמשך היום.

הרצאה ראשונה: איך להציל רשתות חברתיות ולקדם רשת חברתית פתוחה? המרצה: גרמני מ"היוזמה הגרמנית-אירופאית להצלת רשתות חברתיות". התזה? חייבים שיווק שיהפוך את מסטודון למגניב והמוני! הבעיה? המרצה עצמו יבש ומשעמם. שיווק ממנו והלאה. לא יודע אם הוא האדם הנכון למשימה.

משם "גררו" אותי, בחוסר רצון, לחדר של "אימייל מודרני". וטוב שכך! ההרצאה על  Autocrypt 2 הייתה אחת הטובות שראיתי בכנס! כי תראו, אימייל בגדול זה דבר לא מוצפן ולא בטיחותי. הנסיון הישן לעשות אימילים מוצפנים (PGP) היה מסורבל ומיושן. Autocrypt 2 הופכים אימיליים לבטוחים כמו צ'אטים של סיגנל. רשמתי לעצמי לנסות.

בתור לקפה בין ההרצאות עמד מולינו בחור אירי צעיר בתחילת שנות ה-20 לחייו. קנינו קפה והזמנו אותו לשבת איתנו. הוא איש צעיר מרתק: יש לו חברה להתקנות חוות סולריות. הוא פתח אותה יחד עם אביו. ההתקנות שלהם מבוססות על תוכנה שהם כתבו בעצמם. התוכנה דואגת לסובב את הפאנלים הסולריים כל הזמן כך שהם תמיד יהיו בזווית מושלמת לשמש. הוא גם הראה לנו מערכת סולארית שהם בנו בעצמם בשילוב הדפסות תלת מימד. פשוט מהמם.

משם עברתי לחדר ה- Browser and web platform; לא מעט כי אני חולם על לבנות דפדפן בעצמי יום אחד. אבל שתי ההרצאות ששמעתי היו Meh. האחת על Servo, מנוע דפדפנים שכתוב ב-Rust. היא לא חידשה דבר. השני היה פאנל "דפדפנים ב-2026". נושא מרתק, כן? אבל המשתתפים דיברו כמו מנהלים בכירים שבאו לאמר את המובן מאליו.

ביליתי שעה נוספת בקפיטריה עם החבורה מאוניברסיטת EPFL. זאת הייתה שעה של סמולטוק פשוט. בתוך הראש הייתי מרוכז בהרצאה שאני עמדתי להעביר עוד מעט.

שבת: חצי שני, הרצאת ניימן; אירועי ערב עם בירה
פוסדם הוא מקום שבזמן שאתה ממלא בקבוק מים לפני ההרצאה שלך, הבחור מאחוריך שמחכה למלא בעצמו שואל מה אתה עושה ("בניתי אפליקציה למסטודון") – ואז רוצה לספר על האפליקציה שהוא בנה למסטודון. מיהרתי ולא יכולתי לשמוע. לכן הוא הביא לי כרטיס ביקור וביקש שאכתוב אחרי הכנס. שכחתי מזה לגמרי עד עכשיו – אז מפסיק רגע לכתוב את הפוסט והולך לשלוח לו מייל.

<הולך>…… <חוזר>

*שיעול*. את שאר היום העברתי בחדר של social web מחכה להרצאה שלי עצמי. הצגתי פרוייקט קטן, פצפון, פשוט מאד, שעשיתי שנה שעברה: Splinter. זה כלי לכתיבת פתילים ארוכים של הודעות במסטודון. אתם יכולים לראות את ההרצאה פה. אין בו חדשנות, אבל כן יש משתמשים וזה כיף. האם אפשר לבנות כלי פשוט כזה ע"י AI? לא ברמה הזאת עדיין לדעתי – לא ממה שאני ראיתי.

ההרצאה הכי מסקרנת בסשן הייתה של פרוייקט Bonefire. הם לא יוצרים פלטפורמה מבוזרת בעצמם, אלא נותנים כלים כך שכל קהילה תוכל לבנות פלטפורמה מבוזרת שמתאימה לה. הרעיון – מסקרן. ההרצאה נותנת את ההרגשה שיש לזה באמת הרבה משתמשים וזה מרשים. אחרי ההרצאה הסתכלתי יותר ולא הצלחתי להבין מה נבנה ויש לו משתמשים ומה יח"צ.

ערב שבת בפוסדם הוא ערב של אירועים חברתיים: כמעט כל פרוייקט או קהילה עושה אירוע משלהם איפושהו בבריסל. חלקם פרטיים וחלקם פומביים. זה חלק חשוב כמו ההרצאות עצמם – שם עושים חברים. שם יש בירה.

צעדנו שעה לפאב  À la Bécasse בעיר העתיקה. זה פאב מסורתי שכל שנה יוצא שאני מגיע אליו מסיבה כלשהי. הפעם היה שם מפגש Sailfish OS; מערכת הפעלה אירופאית לטלפונים סלולריים שנותנת אלטרנטיבה לאנרואיד. היא די ותיקה מ-2013 אבל אף פעם לא ניסיתי אותה. אני כן מכיר כמה מפתחים שם והתגנבתי למפגש.

משם המשכנו למפגש xWiki. אני מודה שבשלב הזה כבר נגמרה לי האנרגיה החברתית, אבל נרשמנו למפגש ולא נעים לא להגיע. הפאב בו התקיים האירוע היה מהודר למדי. בכניסה קיבלנו כל אחד אסימון למשקה פתיחה, וכל כמה דקות הניחו נשנושים על השולחנות. את רוב הערב ביליתי עם אנשים מהקהילה הטאיוואנית של הקוד הפתוח.

באוגוסט מתקיים בטאיפיי בירת טאיוואן פוסדם של המזרח: Coscup. הוא כנראה הכנס השני הכי גדול בעולם לקוד פתוח, ו-30% ממנו באנגלית. ההתמקדות היא יותר בחומרה וב-AI מאשר פוסדם האירופאי. אני מאד רוצה לנסוע. אבל אוגוסט? בטאיוואן? חם!

בחצות חזרנו לדירה אחרי עוד 50 דקות הליכה. כמות צעדים יומית: 30,000.

יום ראשון: צהריים עד לילה: דוכנים, וופל בלגי, הרצאות וכובע אלקטרוני אחד
ראשון בבוקר התחיל עם עוד ביקור בשוק Flaggely והצטיידות באוכל. אחריו היה לי חצי יום פגישות עם חברים מבריסל שלא קשורים לכנס. לפוסדם הגעתי קצת לפני הצהריים עם כבר 9 אלף צעדים באמתחתי!

ביום ראשון היו בערך שישה מסלולים שרציתי להיות בהם בו זמנית. כולל שתיים על ביזור ופרטיות, אחד על מציאות מדומה בקוד פתוח, אחד על הפקת מוזיקה ושניים נוספים בנושאים שונים. המצב המבלבל הזה גרם לכך שאת השעה הראשונה הקדשתי בכלל לשיטוט בדוכנים.

משם המשכתי להרצאה על Radicle: אלטרנטיבת github מבוזרת. תחשבו ביטורנט, רק ל-Github. בפעם האחרונה ששמעתי על Radicle הפרוייקט התבסס על IPFS ולא ממש עבד. מאז הם עברו לרשת משלהם ועכשיו הוא נראה שמיש. אנסה אותו בקרוב. ההרצאה מומלצת מאד.

נפגשנו עם הפרופסור השוויצרי לקפה והתיישבנו בשולחן עם סטודנטים איטלקים. את עיקר תשומת הלב תפס הכובע של השוויצרי. הנה תמונה, ואז אני אסביר:

הוא ליפף סביב הכובע הרבה מנורות LED וחיבר אליהן בקר קטן. במצב רגיל הבקר מודד את כמות הפחמן באוויר ומציג אותן על הכובע (רוב הזמן הכמות הייתה לצערנו מעל  אלף ppm  – יחידה למדידת ריכוז גז או נוזל). על הכובע יש גם כתובת של אתר בו אפשר לשלוט במה יציגו הנורות על הכובע. אנשים שלפו טלפונים, ניסו כל מיני צורות שונות, והדגימו את ההבדל בין AI לאנושיות: מי שניסה לבד יצא לו לפעמים משהו מעניין. מי שניסה עם AI יצא לו איזה אנימצית גל בנאלית.

הכובע היה מוקד לעניין לאורך כל היום. אנשים עצרו אותנו כדי לנסות לתכנת אותו, לשאול איך הוא בנוי או להציע הצעות לשיפור. אני רוצה לעשות פרוייקט בסגנון לשנה הבאה. הצעות יתקבלו בברכה.

המשכנו לסיבוב דוכנים שני, הפעם באלו שעוסקים יותר בחומרה.

להתחיל לסקור את כל הדברים המעניינים שהיו שם? אין מצב. אבל מה שהכי דיבר לליבי הוא פרוייקט שיוצר לוחות אלקטרונים עם אמנות חרוטה אליהם. זה הרי כל כך לא חשוב, נכון? אף אחד לא רואה איך נראה הלוח. מי ישים לב שיש עליו ציור וציטוט של קת'ולוהו?

אבל אמן אמיתי הוא מי שיוצר יופי בשביל יופי, לא בשביל שיראו. מי שאיכפת לו לא רק שהמוצר שלו יעבוד טוב, אלא שהוא גם יראה טוב כשיפתחו לתקן אותו. אמן אמיתי לא עושה את זה בשביל המכירות, אלא בשביל הנשמה. הפרוייקט הזה פשוט נהדר.

הספקנו לאכול וופל בלגי באחת המשאיות בחוץ (פריך מבחוץ, רך מבפנים). הצטרף אלינו בחור פולני עם כובע מהמם. הוא מנהל מחשבים באוניברסיטת קראקוב ומגיע לפוסדם כדי לדעת מה הסטודנטים יבקשו שהוא יתקין ויקנפג בשנה הקרובה.

הייתי גם בשתי הרצאות נוספות – לא מאד מוצלחות. האחת על  meshnets, אבל היא הייתה יותר "מגניבה" מאשר מעניינת. השניה על משחקים המוניים בקוד פתוח – לצערי היה קשה להבין את הפרטים בה.

בערב עוד הספקנו ללכת לאירוע של Local First בפאב ליד פוסדם. זאת קהילה שדוגלת בלהריץ תוכנות מקומית על המכשירים שלכם, ולא על שרת או שירות כלשהו. התיישבתי ליד אנשים מ-Spritely Foundation. מדובר בארגון שהקימה כריסטין למר-וובר, אחת הממציאות של Activity Pub (הפרוטוקול עליו מבוסס מסטודון). לא ארחיב פה על מה הם עושים – כי בכנות – לא הבנתי. אבל משהו מבוזר ושומר על פרטיות. יש להם Game Jam עם המוצרים שלהם מדי פעם, אולי אשתתף.

חזרנו לדירה מוקדם, ב-22:00. ספירת צעדים יומיות: 20 אלף. סה"כ צעדים פוסדם: 70 אלף.

סיכום
אנשים שואלים למה אני כל כך מתלהב מפוסדם ואם כדאי להם לבוא. פוסדם לא מתאים לכל אחד; פוסדם לא מתאים אפילו לכל איש הייטק. אבל אם אתם כן מתעניינים בקוד פתוח, ואם עשיה מעניינת אתכם יותר מרווח או מגניבות -פוסדם מושלם עבורכם.

כתבתי את היומן הארוך הזה כדי לנסות לתת את ההרגשה של מה זה להיות בפוסדם. זה אירוע מאד עמוס וקצבי, שמתרכז בחדוות היצירה הטכנולוגית ולא באגו, עסקים או נסיון להיות מגניב. אין הרבה אירועים כאלה בעולם, אם בכלל.