יומיות 31.05.2026: צעידה בפאתי לרנקה

אתמול פורסם פוסט על החדשות החמות בתחום המתמטיקה וה-AI: הפרכת השערת מרחק היחידה. זה לא סתם סיפור מרתק; לדעתי זה מאורע היסטורי שקהילת המתמטיקאיים תזכור עשרות שנים קדימה.

ותקשיבו – הפוסט תפס יופי-טופי. הוא רץ איפושהו בפייסבוק – אין לי מושג איפה – והגיעו כמה אלפי אנשים תוך כמה שעות. זה גרם לכך שגיליתי באג באתר בגירסת הסמארטפון של כרום (לינקים ארוכים בתגובות שברו את הפוסט – תוקן). גם הבנתי שאני צריך דחוף, אבל דחווווווווף, לעדכן את עמוד ה"אודות" באתר (בקרוב).

אז שלום לכל המבקרים החדשים! החלטתם להישאר? יופי! רק אל תתאכזבו: זה לא בלוג מתמטיקה, אפילו אם טכנית אני כן מתמטיקאי.

מה זה כן? בלוג ותיק מאד שחגג לא מזמן עשרים שנה. הפורמט שלו והתכנים משתנים עם הזמן, בגלל שאני משתנה עם הזמן. תמצאו פה תרבות, הגיגים, הרבה ספרי מדע בדיוני ופנטזיה, טכנולוגיה, טיולים – ומדי פעם גם קצת מתמטיקה, אבל לא המון.

1. על המסע מוורשה לתל אביב סיפרתי לפני שבועיים. הדרך חזרה הייתה אפילו יותר ארוכה; היא כללה עצירה של 18 שעות בלרנקה, קפריסין.

זאת פעם שניה שלי בלרנקה. הפעם הראשונה הייתה בערך שבוע אחרי השביעי באוקטובר – אתם יודעים  איזו שנה. הקפריסאים ניצלו אז את מנוסת הישראליים כדי להעלות את מחירי הדירות בצורה לא הגיונית. לכן מה שיכולתי להרשות זה רק חדר בדירה שחולקים עם תיירים אחרים. כולנו היינו ישראליים, אבל כל אחד שיקר לגבי מאיפה הוא (אני אמרתי שאני גרמני); כולנו היינו עוד בפאניקה אחרי מתקפת החמאס.

שנת 2023 הייתה סיוט אחד מתמשך, אני חושב עליה בתור "השנה של הייתה" כי עדיף לשכוח אותה. אבל בשיא כל הסיוט הזה, שבוע אחרי ה-7 באוקטובר, עם אמא חולה קשה ואחראיות שנפלה עלי משום מקום ומעולם לא רציתי בה – זכורה לי שעה אחת שקטה וחיובית. זאת הייתה השעה בה הלכתי משדה התעופה של לרנקה לעבר העיר עצמה.

שיחזרתי את ההליכה שבוע שעבר: לא מתוך צורך – אפשר לקחת מונית או אוטובוס- אלא מהנאה.

מעטים האנשים שהולכים משדה התעופה לפאתי העיר לרנקה. בארבעת הפעמים שהלכתי את הדרך, פעמיים הלוך-חזור, לא ראיתי אף אחד חוץ ממני. וחבל! זאת דרך תלושה ויפה. אם אתם מוצאים יופי בדברים אקראיים. רוב הדרך על שפת אגם מלח, אפשר לצעוד בשביל עפר ממש על שפת האגם; אני בחרתי ללכת על המדרכה.

בכניסה לעיר נמצא בית הקפה הראשון. עצרתי בו לקפה וסנדוויץ חלומי, שהיה אחד המוצלחים שאכלתי. חוץ ממני היה נדמה שכל הלקוחות הכירו אחד את השני. הם היו מהזן שיושב על פראפה אחד במשך שעות ומדבר.

לרנקה עצמה היא עיר חמודה. היא מתאימה לעצירה של לילה, אולי אפילו יומיים, אבל לא יותר. קמתי מוקדם יום אחרי זה בבוקר, וצעדתי בחזרה לשדה התעופה.אם אי פעם אקלע ללרנקה שוב, כנראה שגם אבחר לצעוד משדה התעופה לעיר. זה לא הכי נוח שיש, אבל הכי כיף.

2. נצפה ברחוב כצנלסון בגבעתיים. בדקתי, הסיפור על קריית יוסף, שכונתה "שכונת חאפ", נכון.

אפשר לקרוא עליו פה. הלינק הוא ל-wayback machine, בגלל שהאתר סיפור מקומי של עיריית גבעתיים מבקש עכשיו סיסמא כדי להיכנס. איזה מוזר.

3. עידן חדש פירסם ת'רד על העריכה המגמתית בספר תהילים בתנ"ך. מרתק!

4. רוויטל סלומון כתבה "שרשור על ז'אנר של משחקי מחשב שנקרא כולו על שם משחק אחד משנת 1980 – משחקי Roguelike וגם Roguelite". גם מרתק!

5. אלכסנדרה אלבקיאן, מייסדת sci-hub שפירסם פיראטית חינם מאמרים אקדמאיים (ובכך שינה את פני המחקר המדעי ותרם לעולם יותר מכל בליונר לדעתי), עשתה פרוייקט חדש: Sci-bot.

כן, גם אלבקיאן נפלה בקסמי ה-AI. בפרוייקט החדש אתם יכולים לשאול את ה-AI שאלות על המאמרים שיש ב-Sci-hub, והוא יענה לכם כמיטב יכולתו. הבסיס לעלות תיפעול ה-AI היא תרומות. זה נשמע לי כמו הרבה כסף, אז בואו נראה איך ילך. לא ניסיתי בעצמי, אשמח לשמוע רשמים.