יומיות 12.06.2026: קרח – קצת על מד"ב פולני
שלשום פורסמה ביקורת על "אני מתחיל לדאוג לגבי הקופסא השחורה של הגהנום". זה ספר… חביב? כאילו, כן, חביב. הוא לא באמת מד"ב, goodreads הטעו אותי בנוגע לזה. הוא מותחן וסאטירה טכנולוגיים. יכול להיות אחלה ספר טיסה, ותו לו.
1. תור ארוך לחתימות השתרך ביריד הספרים הבינלאומי של וורשה מול הדוכן של יאצק דוקאיי (Jacek Dukaj). דוקאיי הוא כנראה גדול סופרי המד"ב הפולניים החיים (או אלו שהם לא סטניסלב לם). הרבה אנשים, פולנים, המליצו לי לאורך השנים לקרוא אותו. הוא נחשב לאולי הסופר המשפיע ביותר על המד"ב הפולני במאה ה-21.
הספר, שימו לב ל-ה' הידיעה המודגשת, של דוקאיי הוא "קרח" (Lód בפולנית). ספר היסטוריה אלטרטניבית מ-2007 עם לא פחות מ-1,200 עמודים. בפולנית אין סיכוי שאי פעם אקרא אותו. הוא קשה אפילו לקוראים פולנים בגלל צורת כתיבה מוזרה ומילים מומצאות. לא מזמן יצאה הגירסא האנגלית שלו, קראתי איפושהו שלקח שבע שנים לתרגם אותה. החלטתי לתת לספר צ'אנס.
טוב, החזקתי מעמד 100 עמודים בערך ופה אני עוזב אותו. זה לא ש"קרח" הוא ספר רע – הוא ספר מעולה. רק שהוא לא באמת ספר: הוא יותר פרוייקט תחביב לכמה חודשים. אסביר:
הספר מתרחש ב-1924 באיזור שבין פולין לסיביר. זאת מציאות בה אירוע טונגוסקה ב-1908 שינה את הפיזיקה של העולם, הביאה ייצורי קרח דוממים שמתפשטים לאט לאט מערבה, ומביאים איתם עידן קרח נצחי לכל מקום. יחד איתם קפאה גם ההיסטוריה: מלחמת העולם הראשונה לא התרחשה והצאר הרוסי עדיין בשלטון.
שירימו ידיים האנשים פה שיודעים מה זה אירוע טונגוסקה? אני היית צריך לבדוק בויקיפדיה. זאת נפילה, כנראה, של אסטרואיד ביער בסיביר ב-1908 שעשתה נזק אדיר בשטח של 2,150 קמ"ר.
יופי, עכשיו כשיודעים את זה מבינים קצת יותר את ההקשר של תיאור הסיפור. וזה רק התיאור! בשביל באמת לקרוא את "קרח" צריך לבדוק אינסוף פרטים בסגנון. הסיפור מתובסס בהנאה בהיסטוריה של רוסיה, פולין והאיזור, עם כל מיני אירועים שמעולם לא שמעתי עליהם (וגם פולנים אסלים רגילים לא שמעו, בדקתי). בגלל שזה בכל זאת מד"ב והיסטוריה אלטרנטיבית, לפעמים לא ברור מה הסופר המציא ומה באמת קרה בלי לבדוק.
תוסיפו לזה את הפרט שגיבור הסיפור הוא מתמטיקאי, ושהסיפור מתבסס הרבה על תיאוריה ה-Many valued logic של המתמטיקאי הפולני Kotarbiński. מה זה אומר? שצריך אפילו עוד חומר רקע ללימוד כדי להבין מה קורה. אני מתמטיקאי במקצועי, כן? ועל פניו הלוגיקה שמתוארת בסיפור נשמעה לי כמו בבל"ת. אבל הספר הומלץ לי ע"י פרופסור ללוגיקה פולני, אז כנראה שיש שם הגיון שלא מצאתי.
בקהילת המד"ב הפולנית נהוג לאמר שאתם או אוהבים את יאצק דוקאיי, או שונאים אותו – אין באמצע. ואני מבין את זה מהקריאה הקצרה ב"קרח". זה ספר שמושלם לאנשים שמחפשים יצירה עמוקה, עגולה, שאפתנית ואינטלקטואלית. היא לא רק תרחיב את האופקים שלכם, היא גם תפתח לכם עולמות תרבותיים היסטוריים ומתמטיים חדשים אם תרשו לעצמכם לשקוע בה.
אבל כמות התגמול שצריכה להיות בשביל ההשקעה שהספר דורש מטורפת. יש מעט ספרים שמצדיקים את זה. אול משהו כמו גדל, אשר, באך — אולי. "קרח" אולי יצירה יוצאת דופן, אולי ספר מרשים, אבל הוא לא מרגיש עד כדי כך מתגמל.
לא כשיש עשרות ספרים אחרים, יותר קלים ומתגמלים לא פחות, שמחכים שאקרא אותם.
2. בעקבות הספר גיליתי שלפרס לוקאס למד"ב ופנטזיה יש קטגוריה של ספר מתורגם! Ice היה מועמד אליו השנה, אבל הזוכה היה On the Calculation of Volume III של סולביי באלה הדנית. האם זה בגלל שהוא ספר טוב או יותר, או בגלל שאורכו רק 176 עמודים? עד שלא נקרא, לא נדע.
3. השרשור על תמונות ממגזיני מחשב ישנים הוא מתנה שלא מפסיקה לתת. כבר הזכרתי אותו בעבר.
למטה יש תמונה מכתבה מ-1991 על העתיד של פרוטוקולי התקשורת במגזין SunExpert. היא מספרת על אדם שנוסע במכונת זמן לשנות ה-2020s לראות את המצב הנהדר של העולם ופרוטוקולי התקשורת בעתיד. אוי, כמה תמימים הם היו לפני 35 שנים.

4. הגרדיאן מסכמים את הסדרות הכי טובות ב-2026 (עד כה). אני ראיתי בדיוק אחת מהן: Small Prophets המופלאה. לא בדיוק מומחה.
5. alloca.space פירסם מדריך בעברית על איך לשכור שרת משלכם. אלטרנטיבה מושלמת, ולא מאד מסובכת, שמוזילה עלויות וחוסכת לכם תלות באחרים.
6. בזמן שהוא לא כותב פוסטי אורח על פרס גפן לאתר, כרמי כרמי ייסדר את מהלש"ס: מדור המלצות לדברים שאינם ספר. זמין רק בפייסבוק למרבה הצער, אבל שווה לקרוא אם יש לכם חשבון.














ראיתי את:
Industry – הפסקתי באמצע העונה, יש גבול כמה זה יכול להתדרדר. אולי אפילו בעונה קודמת.
Small Prophets – ראיתי בהמלצתך. משובח.
The Other Bennet Sister – נפלא. נאמן לסגנון ג'ין אוסטין – רומטי ומתוק
The Pitt – מעולה, נהניתי מכל רגע.
Waiting for the Out – סדרה מעולה אבל לא פשוטה לצפייה. לא להתבלבל, זו לא קומדיה.
Widow’s Bay – אני חושבת שניסיתי לצפות ולא הצלחתי לעבור פרק ראשון, אבל יש דיבור טוב על זה.
אתה חושב שאני רואה יותר מדי טלוויזיה?
זה לא שאת רואה יותר מדי, זה שאני רואה פחות מדי:)
2. ראיתי ביקורת בגודרידז על ווליום 1 שרושמת: "we are stuck in the head of a boring person as she repeats a boring day over and over again.". לא מאוד מעודד! קראת?
5. תודה על הלינק 🙂
לא, לא קראתי בדיוק מאותה הסיבה. הביקורות מעודדות אותך לדלג על הספר 😀
שלומות לדרי האתר.
שנים של שקט (ואולי טוב שכך). אבל לאור הביקורת הנלהבת שלך + האימפולסיביות שלי, כיתתי את רגליי אל מרכז עירנו הקטנה אך המשופעת בדרי רחוב וחסרי שיניים (שתי קבוצות שונות אך משיקות). האכלתי כמה הומלסים, ושמתי את פעמיי אל חנות הספרים המהוללת בפי כל – סקורפיו. שלשלתי את מעותיי לידיו של עובד מסור וחסר עניין, ובתמורה קיבלתי את מה שאני חושב לפחות שהיה העותק הראשון וכנראה גם האחרון שהיה בכרייסטצ'רץ'.
מצטרף לערימת הלא-קרואים שלי (שבמחשבה קצת יותר יצירתית, אולי כדאי שאשפד אותה במוט הברגה או שניים ע"מ לייצר לחתולותיי עץ חתולים אינטלקטואלי משהו, ואז אוכל לאגור אותם במצפון שקט. אך כמו שנאמר בתאילנד, במקום בו משפדים ספרים, ישפדו גם חתולים, אז אולי עדיף להמנע מפרוייקט שכזה).
בכל אופן, "כל כלב יבוא יומו" כמו שאני לוחש לעצמי ולערימת הספרים התופחת, אז מתישהו בעתיד עיניי הטרוטות תשזפנה את דפי הספר הזה. לא חושב שתצא מזה ביקורת ספרותית, אבל כמו תמיד – תודה על ההמלצה והמשך נא לשעשע את קוראיך היקרים מדי שבוע 🙂
תגובה ראשונה שלך מאז 2021!
כל זה טוב ויפה – אבל לא ממש הבנתי איזה ספר קנית? שני הספרים שמוזכרים בפוסט הם שניים שלא ממש התלהבתי מהם. מקסימום "התרשמתי".
נכון…אבל מי סופר 🙂 …הרבה מים, כמה גופות, וצלופחים שבעים חלפו להם במימי האייוון (AVON ) מאז.
ועימך הסליחה, אכן התכוונתי לקרח (מים קפואים, לא איש חסר שיער ראש). וכמובן הקריאה הסלקטיבית שלי שראתה בהתרשמותך המלצה חמה מאין כמותה… אני רק תוהה ביני לבינך האם קידוח בספר (ע"מ לייצר עץ לחתולות) בעזרת מקדח 10 מ"מ, שנניח במקרה הרע מוריד 4 מילים בעמוד (ז"א 4800 מילים בקירוב), עלול לפגום בהבנת העלילה. ימים יגידו…
אשמח לשמוע התרשמות ממנו – אפילו חלקית. כי אפילו 100 העמודים שקראתי נראים בטוח שונה דרך העיניים שלי, שמכיר את וורשה (ההתחלה מתרחשת בוורשה, ברחובות שאני מכיר כאת כף ידי), ומדבר פולנית – ועדיין היה מאתגר.
אז זהו, שאני חף מקונוטציות כאלה.
אין לי מושג אם קראת את הגרסה האנגלית או הפולנית, אבל בשבילי זה אמור להיות סתם ספר מעניין (מד"ב מזרח אירופאי לשם שינוי). בינתיים הגעתי לעמ' 27, אחרי שהבחור קיבל 1000 רובל וכרטיס לנסיעה. והוא ועוד פלוני (סטודנט נצחי לדוקטורט?) מתווכחים על התיאוריה הלוגית שהזכרת (האמת היא שזו די חפירה, אבל מעניין אותי אם זה מה שמקדם את העלילה, או שזה רק מקשט אותה).
די מעניין, והרבה יהודים מעורבים. משדר את האווירה טוב לטעמי – ספר טוב לחורף…
אם אצלח אותו אשתדל לעדכן 🙂