המדף הז'אנרי: A Trade of Blood – רוברט בנט ג'קסון (אנה ודין #3)
הכרכרה מתגלגלת לעיר חדשה בפינה כלשהי של האימפריה. יושב בה שרלוק הולמס, סליחה – אנה – בלשית גאונה, כל כך רגישה לפרטים שהיא לובשת כיסוי עיניים כדי לצמצם את הפלט של העולם. אחרת המוח שלה רגיש מדי למידע.
יושב בה גם ווטסון – סליחה – דין. אדם שעיקר כישורו זה שהוא זוכר את כל מה שהוא רואה. הוא מספר לאנה את חוויותיו כדי שהיא תפתור את התעלומה.
זה הספר השלישי בסדרת ספרי הפנטזיה הבלשיים, תעלומות אנה ודין. סדרה שאפשר לאמר בקלות שהיא אחת האהובות כיום על חובבי הז'אנר. הספר השלישי יצא לפני חודש, ולא רק שאני כבר הספקתי לקרוא אותו, אלא גם לפחות כמה קוראים נוספים פה הספיקו לפני.
לפני שנמשיך – ביקורות על הספרים הקודמים בסדרה [ראשון, שני]. הספר הראשון זכה בפרס ההוגו; השני "רק" היה מועמד.
כמו שני הספרים הקודמים, גם A Trade of Blood הוא תעלומת "מיהו הרוצח". בלעז זה נשמע יותר טוב, whodunit. כמו שני הספרים הקודמים הוא ספר מעולה. לדעתי הוא אפילו יותר טוב משני הספרים הקודמים. לא מעט בגלל שאנחנו כבר מכירים את העולם, ואפשר להתמקד יותר בעלילה במקום ללמוד מבנה גדול של עולם דמיוני.
רוברט בנט ג'קסון כבר אמר שהוא מתכנן 7-8 ספרים של אנה ודין. הם אמורים לסגור את קשת העלילה הגדולה של האימפריה. קשת עלילה שמספר לספר מקבלת יותר נפח.
זאת החלטה מצוינת לדעתי.
רצח התבצע בטבעת השלישית של האימפריה. הטבעת שמספיק רחוקה מהמרכז כדי לא להיות סנסציונית, אבל מספיק רחוקה מהשוליים כדי לא להיות איזור ספר. היא המקום בו האימפריה אמורה להיות הכי משעממת. זאת הטבעת החקלאית. המקום בו מגדלים את מזון האימפריה, ובעיקר – את הבשר.
לכן מפתיע שבמקום משעמם כל כך – לכאורה – התבצע רצח. אדם צעיר מחמולה גדולה אחת רצח בחדר מלון אשה צעירה, מחמולה גדולה מתחרה. הוא נכנס איתה לחדר, וברח משם צועק, מכוסה בדם. אף אחד לא יכל להיכנס ולצאת חוץ מהזוג. האין אשמתו ברורה?
אם קראתם ספר בלשי או שניים בחייכם אתם מבינים שלא רק שאשמתו לא ברורה, אלא שאפילו די ברור שכל דמות אחרת בספר יכולה להיות הרוצח חוץ מהאיש הצעיר, החביב מכוסה בדם הזה. גם לאנה, הבלשית החריפה, זה ברור. היא יוצאת לחקור את התעלומה, ומפה כל פרט נוסף הוא ספויילר.
בספר השלישי בסדרה כמו תעלומות אנה ודין, קהל הקוראים מתחלק לשלושה חלקים (כשחלק שייכים לכמה מהם, כמובן).
אלו שקוראים בשביל העלילה הבלשית. להם צריך לאמר שהעלילה פה ראויה בהחלט ויכולה להתקיים רק בעולם הפנטזיה בו הסיפור נמצא (מבחן חשוב לכל סיפור פנטזיה בלשי). עם זאת, היא גם יחסית סטנדרטית והפתרון לא הכי מפתיע בעולם. ראיתי אותו מגיע לפני הבלשים עצמם.
אלו שקוראים בשביל הדמויות, אנה ודין. פה יש יופי של התפתחות של שתי הדמויות. דין, כמו תמיד, נחשף יותר מאנה. זה כנראה ישתנה בהמשך הסדרה, כי לאנה המסתורית יש הרבה יותר עבר אקזוטי לחשוף. אבל אנחנו גם לומדים ועוד ועוד דברים על אנה שמשכנעים אותנו באלמנטים שרק חשדנו בהם בספרים קודמים. חוץ מזה, שתי הדמויות ממשיכות להיות עצמן באופי הכי מוצלח שיש, וכיף לקרוא עליהן.
אלו שקוראים בשביל העלילה הגדולה של האימפריה. יש התקדמות יפה בהבנת האימפריה, אבל קצת כמו הסדרה "אבודים", כל גילוי מוסיף חמש תעלומות חדשות. מה שכן, יש פה הצגה מעולה של הטבעת השלישית בה מתרחש הסיפור. ההתרכזות באלמנט חקלאי של עולם פנטזיה הוא די יוצא דופן, והוא נעשה פה מושלם. כן, שמעתן, מושלם!
אי אפשר בביקורת על הספר להתחמק מלדון במסר העיקרי שלו: צמחונות. הוא מטיף לצמחונות בצורה בוטה, ומדבר על הזוועות בעולם גידול בקר למאכל. אם הספר לא מספיק מכניס את המסר בצורה בוטה לסיפור, אז גם באחרית דבר הסופר מדבר על זה.
אבל זה די השאיר אותי אדיש. לא כי אני נגד צמחונות: אני לא אוכל בשר בבית כבר כמעט 20 שנה, וצריכת הבשר שלי היא פעם בחודש בממוצע, בדר"כ מסיבות תרבותיות (מנה אייקונית או מנה מסורתית שאני רוצה להכיר). אז אני בעד צמחונות, כן?
אבל זה גם מסר מאד ישן וסטנדרטי. כולם, לפחות בעולם המערבי, שמעו אינסוף נאומים ודעות בעד צמחונות. אין לרוברט בנט ג'קסון שום דבר חדש להוסיף על זה. מבחינה אידיאולוגית הגיוני שהוא מכניס את האלמנט לעלילה, אבל ההתמקדות בו מעיקה ספרותית, בגלל שהיא קלישאה.
רוברט בנט ג'קסון ממציא ומספר סיפורים בחסד. אחד הטובים שיש כיום בעולם. אבל הוא הוגה דעות בינוני. הוא יותר מדי רגיל לפרוזה, ולכן הטיעונים שלו עטופים באינסוף קישוטים סיפוריים שמעיבים על המסר. הם גם מפריעים לסופר, לדעתי, לנתח את המסר בצורה חדה, לראות מה העיקר בו ולנסות לאמר עליו משהו חדש.
אבל זאת התלונה היחידה – והמאד זעירה – לספר פנטזיה שמלבד זאת הוא מושלם. אם אהבתם את הספרים הקודמים בסדרה, תאהבו את הספר השלישי לא פחות. ואולי אפילו יותר.
[A Trade of Blood – רוברט בנט ג'קסון, 400 עמודים, 2026]
תודה על הביקורת. אני עדיין צריך לקרוא את הספר השני בסדרה בהזדמנות. נחמד שיש כבר ספר שלישי ושאתה משבח אותו. חבל על ההכנסה הרדודה של האידיאולוגיות אבל נחיה עם זה נראה לי.