המועמדים לפרס ההוגו 2019

פורסמו המועמדים לפרס ההוגו 2019. שתי הקטגוריות שמעניינות אותי הן "הרומן" ו"הסדרה" (סדרת ספרים).

רומן
1. The Calculating Stars – מרי רובינט קובל [ביקורת]
כמו שכתוב בביקורת, השתעממתי משהו מהספר

2. Record of a Spaceborn Few – בקי צ'יימברס
השלישי בסדרת Wayfarers, לצערי לא הצלחתי לצלוח את הראשון בגלל שהעלילה הייתה דלילה משהו

3. Revenant Gun – יון הא לי
השלישי בסדרת The Machineries of Empire. דעתי על Ninefox Gambit, הספר הראשון בסדרה הייתה בינונית [הנה הביקורת], אז לא קראתי את ההמשכים.

4. Space Opera – קתרין מ. ואלנטה
אחד הספרים המעניינים ברשימה, אקרא בקרוב.

5. Spinning Silver – נעמי נוביק
היחסים שלי עם נוביק מורכבים. על "דרקון הוד מלכותו" עפתי כאילו אין מחר, אבל בעקורה [ביקורת] אהבתי רק חצי ספר. בכל מקרה, זה הספר הכי מבטיח ברשימה מבחינתי ואקרא אותו בקרוב.

6. Trail of Lightning – רבקה רונהורסט
ספר פנטזיה אורבנית בתרבות ה-Native American האמריקאית, מסופרת שמגיעה מהתרבות הזאת. טרם קראתי.

סדרה
1. The Centenal Cycle – מלקה אודר
התחלתי את הראשון בסדרה, ולא סיימתי. אבל האמת היא שבלי סיבה טובה, היה אחלה ספר. צריך לחזור אליו.

2. The Laundry Files – צ'רלס סטרוס
הסדרה הכי מפורסמת של סטרוס כרגע לדעתי, נמצאת על הכוונת שלי.

3. Machineries of Empire – יון הא לי
ראו הערות בפרס הרומן.

4. The October Daye – שונן מגווייר
לא קראתי, אבל מתכנן לקרוא את הסדרה בקרוב. תזכורת, מאד מאד אהבתי את טרילוגיית NewsFlesh של מגווייר (שנכתבה תחת שם העט מירה גרנט) [ביקורת ספר א', ב', ג'], פחות אהבתי את ההמשך (הרוחני) ל-NewsFlesh [ביקורת א', ב']

5. The Universe of Xuya – אלייט דה בובארד
התחלתי בדיוק לקרוא את הנובלה שיצאה בייקום השנה, The Tea Master and the Detective. בכל מקרה, זאת סדרה עם הרבה פחות מילים משאר הסדרות ברשימה.

6. Wayfarers – בקי צ'יימברס
ראו הערות בפרס הרומן.

סיכום קצר
טוב, אז קשה לי להתלהב מרשימה בה הספרים הכי מבטיחים הם אלו שלא קראתי (או לא קראתי כלום בסדרה שלהם). מקווה שזה יתוקן בקרוב ותווצר התלהבות שלי מפרס ההוגו.

תרשמו אכזבה קשה על זה ש-The Poppy War לא מועמד [ביקורת].

בטח שמתם לב שכל המועמדות הן נשים. בכלל, בקטגוריות הכתיבה הספקולטיבית (רומן, סדרה, נובלה, נובלטה, סיפור קצר) יש – אם לא התבלבלתי – 28 מתוך 30 מועמדות נשים. זה נושא נפיץ להזכיר ב-2019, אבל גם קצת פיל גדול מדי בחדר בשביל להתעלם ממנו.

זאת מגמה שקיימת כבר כמה שנים, היא פשוט הגיעה לשיאה ב-2019.

ההרגשה שלי היא לא שיש פוליטיקה בבחירת המועמדים לפרס, אלא שיש פוליטיקה בעולם המדב"פ דובר האנגלית כיום, כשאנשים באים לבחור מה לקרוא. על פי הרגשתי הסובייקטיבית, ואני מדבר על מה שאני רואה בדיונים ברשת, יש מודעות חזקה לזהות הסופר כשבאים לבחור איזה ספר לקרוא.

זאת הרגשה שמתחזקת בעקבות המועמדים בפרס הנובלה הגראפית (יענו, קומיקס), שם יש שוויון בין נשים לגברים. כלומר, אין פוליטיזציה בהצבעות לפרס.

אישית אני מעדיף להתעלם מזהות הסופר כשאני בוחר ספר לקרוא. זה בחזקת, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", כי אני לא אוהב כשגרמנים או פולנים מתייחסים לזהות היהודית שלי בדיונים היסטוריים.

הבעיה שלי עם שיקולים פוליטיים, וזה נכון לא רק בספרים – אלא בהכל, זה שלעיתים נדירות הם מובילים לאיכות מקסימלית. נהגתי בעבר להתייחס לפרס ההוגו בתור רשימת המלצת הקריאה השנתית הכי טובה בעולם.

עם זאת, Space Opera, Spinning Silver, סדרת המכבסה ואוקטובר דאיי – כולם עלולים להפוך לסדרות והספרים האהובים עלי אי פעם ברגע שאקרא אותם. אז יאללה, לעבודה.