המדף הז'אנרי: ההיסטוריונית – אליזבת קוסטובה

במשך עשור עבדה אליזבת קוסטובה על רומן הביכורים שלה, ההיסטוריונית*. זה לא הפריע לה למכור אותו להוצאה תוך חודשיים תמורת סכום פעוט של שני מליון דולר(!).

פה לא נגמרים סימני הקריאה: הוא רומן הביכורים הראשון שהגיע תוך שבוע למקום הראשון ב – New york times! (בזכות מסע פירסום אגרסיבי, אבל מהזהמשנה?). וגם רומן הביכורים שהמהדורה הקשה שלו נמכרה הכי מהר אי פעם. או משהו כזה.

אבל דבר אחר אפשר להבין פה: ההיסטוריונית עשה רעש. מה שמדהים, היות ונראה שרוב מכריי, אנשים קוראים לכאורה, לא שמעו עליו. מה שמראה לכם מה רעש בעולם הספרים שווה. כל עוד לא קוראים לך הארי פוטר, כמובן.

לא שהרבה אנשים מדברים עליה, אבל לספר יש גם עלילה. זו מתרחשת בספריות שונות, עתיקות כחדשות, מכובדות כארכאיות, בעולם.

בשנות החמישים מוצא דוקטורנט להיסטוריה ספר מוזר בתא שלו בספריה. על כריכת העור העתיקה מופיעה תמונה דרקון עם המילה 'דרקוליה'. שאר העמודים ריקים.

מחקר קצר, שמערבב בכיף את ההיסטוריה האמתית של ולאד המשפד (הבסיס לאגדת דרקולה) וכמה השפרצות פנטזיה קלות, מוביל את הבחור למסקנה הבלתי נמנעת: דרקולה עודנו חי!  אוקי, אולי 'חי' זו לא המילה הנכונה פה. אבל הבנתם את המסקנה.

פה מתחיל מרדף חובק עולם, תרבויות, שפות ותקופות (כולן במאה העשרים), שמסופר כמעט כולו בידי מכתבים של מלומדים שונים. הטון אחיד למדי, כאילו כל ההיסטוריונים בעולם הם אדם אחד משוכפל (מסודר, מדויק, חובב אוכל טוב – וכמובן: אובססיבי להיסטוריה), אבל אם אהבתם את הטון, תאהבו את הספר.

בכל עמוד משובצים המון פרטים היסטוריים, כשלקוסטובה יש יכולת אדירה לכתוב היסטוריה בצורה סיפורית מעניינת. ברברה טוכמן היא יאיר לפיד לידה. העלילה הבלשית נפרמת בעצלתיים באווירה האירופאית הכבדה שמכסה את הספר, ומצליחה לענות בסופו של דבר על רוב השאלות.

עקרונית נהניתי מהקריאה. ספריות? ערפדים? בלשים? היסטוריה? אווירה למדנית כבדה? רק מסע זמן ורוחות רפאים חסרות פה כדי שהספר יהיה מושלם!**

עם זאת, הוא סובל מכמה בעיות: ראשית כל, וזה חשוב לציין, יש כמה חורים בסיפור. לא גדולים, אבל יש. שנית, שימוש כבד בתסמונת 'נתקעתי בעלילה, אז המצאתי צירוף מקרים כדי לפתור אותה'. שזה בכלל לא מציאותי. שלא תבינו אותי לא נכון: אני מאמין בצירופי מקרים. באמת. אני פשוט לא מאמין שהם באים מתי שאני צריך אותם זה הכל. שלישית? את עניין הדמות המשוכפלת כבר ציינתי למעלה. ורביעית? טיפ טיפה שוררת שם רוחו של 'קוד דה-וינצ'י'. עם תעלומות היסטוריות, אוצרות, חידות וכמה דברים מופרכים.

ועם כל זאת מדובר באחלה ספר. בעיקר לחובבי הז'אנר (אם כי לא רק).

ציון: 7/10 בסולם ניימן.
[2006, הוצאת מודן]

—————–
* רומני ביכורים תמיד נכתבים לאט. שילוב היותו תחביב צד יחד עם מבול חוסר נסיון מצד הסופר הבוסרי.
** הרגע החלטתי שנסיון הכתיבה הבא שלי ייערב מסע בזמן ורוחות רפאים. חכו ל – 26 בינואר הקרוב.