על ענן החוסר וודאות (Gorillaz)
לא ברור לי מה עושה האלבום האחרון של הגורילז, Plastic Beach, במקום הראשון ברשימת סיכום חצי-שנת 2010 של NPR. הוא אלבום סביר פלוס – ולא יותר מזה. אבל אם אצטרך למצוא צידוק אחד לזכייתו ברשימה, הרי שיהיה זה השיר Cloud of Unknowing. ואני לא אומר את זה סתם. אלא לאחר שהאזנתי לו הרגע שבע פעמים. רצוף. אגב, אם אצטרך למצוא צידוק נוסף לדירוג, זו תהיה עטיפת האלבום.
Cloud of Unknowing הוא שלוש דקות של חוסר וודאות חולמני. שיר שקט, עדין, איטי ורגיש. רעידות אלקטרוניות, קול שבור ומתעצם. ומילים שמחכות על ענן של חוסר וודאות, ותוהות מה יביא איתו הבוקר. בתקווה שזו תהיה זריחה.
[הורדה]
[כיף להמליץ על שירים. אני לא עושה זאת מספיק]
לא יודע אם מקום ראשון או לא מקום ראשון בסיכום תקופת זמן כזו או אחרת, אבל מדובר בהחלט באלבום שרץ אצלי במשך תקופה ארוכה בנסיעות שמחות.
אבל אחרי שהכל קצת נרגע והאלמנטים המקפיצים עברו למושב האחורי, גם אני מצאתי את עצמי יושב לבד עם בובי וומאק, נוסעים לעבר השקיעה הצוללת מאחורי העננים, באי של חוסר וודאות.
יופי של תגובה :]
טרם שמעתי – לא את האלבום ולא את השיר – אבל העטיפה בהחלט משכנעת לעשות כן.
הגורילז הם פרפורמרים מצוינים.
שווה לבדוק את סרטון הארוך יחסית (15 דקות) שנותן רקע מצויר לאלבום, כולל קליפים לשני שירים.
יעל: תבדקי תבדקי. השיר נהדר. על האלבום דעותי חלוקות עם אחרים כמו ששמת לב.
סתם אחד: הם בהחלט יודעים לעטוף את המוזיקה שלהם בהמון דברים אחרים. אצל חלק מהאמנים זה היה עלול להתעלות על היצירה. איכשהו אצלהם זה לא קורה.