אורן ברזילי – סטודיו סלון

[ניימן: פוסט אורח של לא סוגרת ת'פה. קוראת ותיקה ותיקה שלאורך הזמן הפכה לידידה שלצערי אינני מספיק לפגוש מספיק בביקורים בארץ. אני מת על הכתיבה שלה, ועכשיו גם אתם תוכלו להתרשם ממנה. הפוסט נשלח אלי ב – 8 ליולי. סליחה על העיכוב בפירסום]

ל"לא סוגרת ת'פה" סגרו ת'פה לאחרונה. האתר המארח של הבלוג שלה עושה שיפוצים במערכת הבלוגים, ולה לא נשאר איפה לכתוב. וממילא זה לא שהיא אכלה במקומות מרגשים לאחרונה, שמעניין לכתוב עליהם. אבל ממש אתמול היתה לה חווייה מוסקלית מעניינת, וחיידק הכתיבה קפץ עליה בהפתעה.

[ניימן: פארק טמפלהוף, שבוע שעבר]

טוב, די, מספיק לדבר על עצמי בגוף שלישי. הסיפור התחיל לפני כשבוע. בדרך לעבודה הקריין ב-FM88 השמיע שיר מקסים באנגלית, וסיפר ששר אותו אורן ברזילי מהקספרים, שלאחרונה החלים משיתוק בכל גופו, ועכשיו עושה הופעות בסלון הפרטי שלו. זה הצית בי את יצר הסקרנות. למה הוא היה משותק? איך הוא יצא מזה? איך מגיעים להופעה אצלו בסלון? אני חייבת להגיע להופעה אצלו בסלון. אני אוהבת הופעות אינטימיות.

משום מה, נדמה לי שהקריין אמר רון ברזילי ולא אורן. פעמיים. היה נשמע לי שזה לא השם הנכון, אבל לא נתתי לזה להפריע לי יותר מדי, וכשהגעתי לעבודה גיגלתי את השם רון ברזילי. הופתעתי שלא היו הרבה תוצאות, ושמה שכבר היה לא היה קשור למוסיקה. בין המעטות שכן היו, הגעתי ללינק הבא שבו עודדי מויקיפדיה (ידיד קרוב שלי) נותן אזהרה לפני חסימה לגיל ברזילי (שם של מישהו שיצאתי איתו פעם) בנוגע לערך בשם רון ברזילי. כמה הזוי אפשר להגיע מטעות אחת קטנה.

בכל אופן, בדרך הביתה כבר השמיעו ב-FM88 שוב את אותו השיר המקסים Dark Blue. הפעם בוודאות אמרו את השם נכון – אורן ברזילי ממופע הארנבות של דוקטור קספר. הגעתי הביתה והתחלתי לכתוב בגוגל אורן ברזילי, והגוגל השלים לי אופציית חיפוש – אורן ברזילי מחלה. כאן כבר הגעתי לקישורים רלוונטיים, שבכל אחד מהם היה פירוט מלא של איך אורן השתתק בכל גופו תוך ימים ספורים בשל איזה סנדרום שלקה בו, ואיך בשיקום למד את כל התנועה מחדש, ושעכשיו יש לו הופעה אישית ואינטימית, שכולה סביב האירוע שעבר עליו, והיא מתקיימת בפורום מצומצם של 20 אנשים אצלו בסלון ביתו.

אז איפה זה ביתו? איך מגיעים לזה? איפה נרשמים? ברגע של תושייה נכנסתי לאתר הבמה, וגיליתי שממש עוד שבוע יש לו הופעה. המיקום שצויין – סטודיו סלון. נו, זה הסתדר לי עם " הופעות בסלון הפרטי שלו", ושלחתי מסרון למספר הטלפון הנייד שהופיע באתר, משוכנעת שאני שולחת אותו לאורן בעצמו…

בינתיים הצעתי לנעמי, שותפתי לחיפוש אחר הופעות ביזאר, להצטרף אלי להופעה, והיא ניפצה לי את האשליה ואמרה לי שסטודיו סלון זה חלל הופעות. נכנסתי לאתר של סטודיו סלון, וזה היה המקום הראשון בו היה כתוב שההופעה של אורן יצאה מכותלי ביתו, אבל ממשיכה לשמר על פורמט אינטימי. החלטנו ללכת לנסות.

הסטודיו נמצא ברחוב יהודה הימית ביפו. נכנסנו לדירה בקומת כניסה, תקרות גבוהות, הרבה רהיטים וחפצים. הסטנו את הוילון ומצאנו את עצמנו ב… סלון (כורסאות, כיסאות, נברשות, פסלונים של אנשים מזדיינים, כמה ספרים, ביניהם "גווילי אש" ובר). תפסנו לנו מקום, נעמי בכורסא, אני בכיסא, וניגשנו לבר שנמצא בחדר לקנות שתייה. הבר הציע משקאות קלים, פונץ', בירה וגם מסטיקים עגולים. קנינו גולדסטאר וחזרנו למקום.

אחרי כל ההקדמות הארוכות האלו, אני מגיעה לסיבה שבשבילה בעצם אני כותבת – ההופעה המדהימה. אורן פתח את ההופעה בהקראה של כמה משפטים מיומנו האישי, והמשיך בסיפור על השיתוק שעבר. הוא הסביר איך המופע והשירים נולדו מתוך המצב הזה, ופצח בשיר הראשון. כל המופע זה אורן, הגיטרה, וליווי של מוסיקה אלקטרונית שבוקעת מהמחשב שלו, כולל קולות הליווי שהם קולו שלו.

אורן שר בקול נשי, רך ומלטף. השירים רכים ונעימים. מדי פעם הוא קצת הזכיר לי את אסף אבידן. לנעמי הוא הזכיר את שון לנון. כל שיר הסתיים בתודה רבה, ואחריו בא סיפור מרגש אחר. על תקופת השיתוק, על השיקום, על אנשים הזויים שפגש בשיקום, על הניסיון שלו לעשות קצת מוסיקה בלונדון, שכשל עוד לפני שהתחיל, על התקופה שחי בניו–יורק, על השותפה שלו בניו–יורק, לודה, על רישיון הנהיגה שהוציא בעודו שיכור מהתחת, וגם על אלוהים. היה מרתק, משעשע, וגם מרגש.

אז הינה דוגמה קטנה איך זה נראה

וגם דוגמית של איך זה נשמע (אין שיר להורדה, אבל לפחות אפשר לשמוע את Dark Blue המצויין).

הדיסק לצערי עוד לא יצא, אבל אורן הבטיח שהוא יוצא ב-12 לאוגוסט.