המדף הז'אנרי: Rabbits – טרי מיילס

לפני שבועיים התפרסם באתר פוסט על המשחק Eve ועל איך אנשים מכורים עליו עד כדי הקרבת חייהם עבור המשחק. זה הזכיר לי שלא כתבתי ביקורת על הספר Rabbits שקראתי בקיץ, ספר שבמרכזו בדיוק אותה תופעה: אנשים שמשחק המחשב האהוב עליהם משתלט להם על החיים.

ניגשתי לקרוא את Rabbits משתי סיבות, האחת הגיונית והשניה מטופשת להפליא. הסיבה ההגיונית היא שהוא היה מועמד לפרס ספר המדע הבדיוני הטובים ביותר של קוראי Goodreads ב-2021, פרס שאני מאד אוהב באופן כללי כי הוא משקף די טוב את טעם הקוראים. עכשיו גיליתי שהציון של Rabbits ב-Goodreads די נמוך (3.64) כך שלא ברור לי איך הוא קיבל מועמדות. אולי פשוט אין מספיק היצע של ספרי מד"ב מקוריים בימינו?

הסיבה השניה היא שגבעת ווטרשיפ, ספר פנטזיה שגיבוריו הם ארנבים, הוא אחד הספרים האהובים עלי, ובדמיוני פינטזתי שב-Rabbits יהיו ארנבים בחלל או משהו כזה.

נו, טעיתי. אין שום קשר בין הספר Rabbits לארנבים החיה, והאמת היא שבכלל לא ברור לי למה קוראים לספר ככה (אולי זה מוסבר שם איפושהו ושכחתי, לכו תדעו). אני גם די מסכים עם אלו שנתנו לספר דירוג נמוך. כאילו, לא מדובר בספר אסון או משהו כזה, הוא כתוב לא רע ומותח לעיתים, אבל הם גם מבולבל, עמוס, לא מרוכז ובגדול יש הרבה ספרים טובים ממנו.

Rabbits שייך לז'אנר ה-litRPG ספרי מדע בדיוני שמתרחשים בתור משחק מחשב. הקשר פה הוא קצת קלוש, מדובר במשחק שמרתחש בעולם האמיתי, יותר כמו המירוץ למליון מאשר משחק מחשב, אבל אני תמיד הייתי בית הלל כשזה קשור לשיוך לז'אנרים.

עיקרו של הספר Rabbits הוא משחק בשם Rabbits, ואדם צעיר שהוא גיימר על אובססיבי. הקטע של המשחק Rabbits זה למצוא צירופי מקרים במציאות ואז לעקוב אחרי ואז מתרחשים כל מיני דברים מוזרים עד שאתם או מנצחים את המשחק או מתים או משהו כזה.

הפרט הזה חשוב, כי הוא אומר שכל הספר מרגיש כמו קווסט מגוחך אחד גדול. "אוי, יש פה משהו לא הגיוני, בואי נחקור אותו! שייא, עוד אחד! וואו, שלישי!", וככה זה ממשיך והולך וממשיך והולך עד שהקורא מתעייף.

אולי אם אתם פריקים של קווסטים ישנים הספר מתאים לכם, אבל אישית ממש קשה לי להמליץ עליו למישהו בפה מלא.

ב-2017 הוציא טרי מיילס פודקאסט בשם Rabbits שמתאר חקירה בלשית של תעלומה בעולם בדיוני שהוא המציא. זה חלק מסדרת פודקאסטים שיש למיילס באותו העולם הדמיוני, כמו The Black Tapes ו-Tanis.

למרות שהמקרים בפודקאסט בדיוניים, הפודקאסט חוקר אותם כאילו שהם אמיתיים בתור מחווה לז'אנר ה-True Crime שהיה פופולרי מאד אז ונראה לי שעדיין רץ חזק כיום. ב-Rabbits מספר מיילס על משחק מסתורי ומסוכן חסר שם, שכולם קוראים לו Rabbits. התעלומות ש-Rabbits מייצר לשחקנים שלו נשמעות כמו קווסטים משנות ה-80. השחקן רואה פתאום, לדוגמא, פוסטר ענק לא הגיוני על בניין ברחוב (נגיד, פוסטר למלחמת הכוכבים בכיכובו של ג'ק ניקולסון), ואז הוא צריך להתחיל לחקור את הפוסטר כדי להבין למה זה קרה. זה המשחק.

ב-2021 יצאה העונה השניה של הפודקאסט ויחד איתה גם ספר באותו השם. עלילת הספר, שאין לי מושג אם יש לה קשר לפודקאסט, לא הקשבתי לו, סובבת סביב בחור צעיר, ודי מעצבן, בשם K. אני לא ממש בטוח מה מעצבן ב-K, אבל הוא יכול לרדת על שני בקבוקי יין וארוחה משובחת סתם ככה באמצע משבר חירום ענק, וכל ההדוניסטיות שלו יחד עם הקול שלו שמספר את העלילה לא עבדו עלי.

אז K גם נורא אובססיבי למשחקי מחשב ובטח שאובססיבי למשחק המחשב המציאותי ש"אסור לדבר עליו", אומרת כל דמות בסיפור לפני שהיא מדברת עליו, Rabbits. בין השאר הוא מעביר הרצאות פומביות על Rabbits, לא ממש ברור לי איך זה מתיישב עם סודיות המשחק אבל ניחא. לאחת ההרצאות מגיע מליונר סטייל איילון מאסק במסווה, ניגש ל-K, אומר לו שהמשחק בצרות ורק K יכול להציל אותו, שוב, לא ברור למה, ופוף! נעלם מעל בטן האדמה.

לדעתי, וגם לדעתם של הרבה אנשים אחרים באינטרנט, Rabbits ניסה להיות "שחקן מספר אחת". ספר שהוא בעצם קווסט ומלא רפרנסים לתרבות פופ 80-90. אני מאד אהבתי את שחקן מספר אחת [ביקורת], אבל ככל שעובר הזמן יותר ויותר חושב שזה נס שהספר עבד בצורה מוצלחת כל כך. כאילו, מה היה שם? קווסט מופרך, שורת חידות אקראית של משחקי מחשב ואין ספור רפרנסים לאייטיז. איך זה עבד, איך? מי שניסה לחקות את זה עד עכשיו נכשל, כולל שחקן מספר 2 עצמו.

קראתי את Rabbits על כל 422 העמודים שלו עד הסוף, אז אי אפשר לאמר שממש סבלתי ממנו. מצד שני, גם אין בו שום דבר מיוחד שמצדיק את מאמץ הקריאה, אלא אם כן אתם ממש חובבי קווסטים ישנים ומחפשים ספר מד"ב קווסטי.

[Rabbits – טרי מיילס, 422 עמודים, 2021]