יומיות 20.09.2024: שבעה ספרי בלשים ומתח שקראתי השנה

נחתתי בקרואטיה לראשונה בחיי. על פי היום הראשון זה מרגיש בול פולין, רק עם חופים יותר יפים ואנשים פחות בלונדיניים.

1. אם ספרים זה האסקייפ שלי אז ספרי בלשות הם האסקייפ האולטמיטיבי. תעלומה בלשית, אפילו בינונית מינוס, עוזרת לכל ספר להפוך לסוחף. בעידן המודרני סופרים התחילו לרמות ככה. הם מכניסים תעלומות רצח לספרות יפה כדי להגניב אותם להמונים. כשזה עובד, זה מצוין – ע"ע סדרת אברהם אברהם של דרור משעני.

קראתי שמונה ספרי בלשות (ומתח) השנה עד כה, והנה ביקורות מהירות על שבעה מהם. הביקורות מובאות בסדר עולה של איכות, כך שנתחיל באכזבות ונסיים בבונבוניירה של ספרים מהנים. רוב הספרים הם זוכי פרסים או רבי מכר – ככה אני שומע עליהם.

מה לגבי הספר השמיני? אבויה, הוא ספר מד"ב בלשי ולכן מגיעה לו ביקורת משלו במדף הז'אנרי. היא תעלה עוד כמה ימים. ספויילר: הוא הספר הכי טוב בחבורה, אז יש למה לצפות.

📚 כף הזהב – ג'סה מקסוול (2023, תורגם לעברית)

בתור חובב ריאליטי בישול חיכיתי לספר הזה. הוא תעלומת רצח שמתרחשת בתחרות אפייה סטייל בייק אוף. עזרה גם העובדה שהספר יצא במרץ 2023 באנגלית ובדצמבר 2023 כבר תורגם לעברית, אז חשבתי שיש פה להיט.

בגדול, אכזבה גדולה. זה ספר של 288 עמודים אבל הרצח מופיע רק אחרי עמוד 210. עד אז יש שורת קלישאות תוכניות בישול, והרבה דברים לא אמינים. אני לא רוצה לספיילר את תעלומת הרצח והפתרון, אבל אין מצב שהייתי עולה עליה מראש פשוט כי  זה מנותק מהמציאות לגמרי.

זאת דוגמא מושלמת לאיך תעלומה בלשית, או במקרה פה, הבטחה לתעלומה בלשית, יכולה להחזיק ספר עד הסוף. אילולא הז'אנר הייתי זונח כבר אחרי עמוד 50.

📚  החדרנית – נינה פרוס (2022, תורגם לעברית)

הלוואי שהיו מתרגמים לעברית ספרי מד"ב כמו שמתרגמים ספרים בלשיים. כי תקשיבו, הספר הזה יצא בינואר 2022 באנגלית וכבר במרץ אותה השנה – בעברית.

מדובר ברב מכר עטור פרסים, כולל זכיה בשני פרסי גודרידס נחשבים ב-2022: ספרי בלשות ומתח וספר ביכורים. כמעט 60 אלף דירוגים באתר עם ציון של 3.77. אולי כולם קראו אותו אבל לא כולם אהבו אותו.

בגדול כל מה שחשוב לדעת על הספר זה שמדובר בספר בלשי על חדרנית בשם מולי שיש לה תסמונת אספרגר. כאילו, זה לא נאמר במפורש בשום שלב, אבל די ברור מאד. זה גורם לי לחשוב שהספר הדי בינוני הזה קיבל כל כך הרבה תהילה רק בגלל העובדה הזאת, בגלל ש-neurodiversity זה משהו טרנדי כיום.

בתור מתמטיקאי יצא לי להכיר יותר אנשים עם אספרגר מהאדם הרגיל. אפילו יצאתי שנה עם מישהי עם אספרגר ולמרות שהמנחה שלי לשעבר לא מאובחן, די ברור איזה תסמונת יש לו. אז אני מרגיש נוח לאמר שהתיאור של מולי מתאים יותר לילדה בת 3 מאשר לאנשים עם אספרגר. יכול להיות שיש לה כמובן תסמונת אחרת, אבל מה שזה לא יהיה הדמות שלה כתובה כמו ילדה קטנה, תמימה ו, הממ, טיפשה, שכולם מגוננים עליה כי ככה עושים לילדים.

התעלומה הבלשית לא מוצלחת בעליל. באמת, חוץ מטרנדיות הנושא אני לא מבין איך הספר הזה מצליח כל כך.

עכשיו בואו נעבור לספרים טובים…

📚  הרוחות של בלפסט – סטיוארט נוויל (2009, תורגם לעברית 2016)

זה אחד הספרים שהיו בערימת הספרים הבלתי נגמרת בבית אימי אז לקחתי אותו לטיסה מתל אביב לוורשה ותוך שלוש שעות קראתי אותו מכריכה אחת אל משנה.

ספר מתח שמתרחש קצת אחרי תקופת טרור ה-RIA האיריים. ה"גיבור", שהוא בעצם הכי אנטי גיבור בעולם, הוא מתנקש IRA לשעבר מבלפסט. זהו סוג של סיפור נקמה: המתנקש (לשעבר) רוצה להרוג את כל אלו שגרמו לו להרוג חפים מפשע בימי המחתרת. היות ואני לא בקטע של סיפורי נקמה חשוב להדגיש שהעלילה מהר מאד מסתבכת וזה הכל חוץ מ"סתם" סיפור נקמה.

זה ספר אירי, ואם הייתי יכול הייתי מדגיש את המילה פעמיים, היות זה עיקר הייחוד שלו. הדמויות מרגישות איריות, הסביבה לאומנית אירית, ולקרוא את רוחות של בלפסט זה הדבר הכי אירי שתוכלו לעשות חוץ מלשתות גינס.

הרגע גם קראתי שזה הראשון בסדרת "ג'ק לנון", ואני מנסה להיזכר – מי זה לכל הרוחות ג'ק לנון?! איזה קטע מוזר.

📚 The Stranger Diaries ו-The Postscript Murders – אלי גריפית'

שני הספרים הראשונים בסדרת הרבינדר קאור (Harbinder Kaur) הבריטית. הבלשית פה מתייחדת בכך שהיא גם בת למשפחה ממוצא הודי וגם לסבית, אבל זה לא גימיק בכלל כמו בספר אחרים (שלא נזכיר את שמם, מולי החדרנית) אלא פשוט חלק אחד ממאפייני הדמות.

מאד נהניתי משני הספרים, ואני מתכוון בהזדמנות הקרובה לקרוא גם את שני הספרים הנוספים שיצאו בסדרה.

מה שכן, זאת דוגמא מעולה לספרות בלשית מודרנית! העלילה הבלשית פה קיימת, היא מותחת, אבל היא בטח לא העיקר.אלו פשוט ספרים כתובים היטב על אנשים, שמתעסקים הרבה בטבע האדם והרבה בעולם הספרות. יש ניגוד מוחלט בין התעלומה המותחת לבין הפתרון שלה, שרוב הזמן נדמה שהסופרת לא הקדישה לו יותר זמן מחשבה מהפסקת קפה אחת.

היות ומדובר בספרים מצוינים אין צורך לציין שדווקא אותם לא תרגמו לעברית.

📚  עוזרת הבית וסודה של עוזרת הבית – פרידה מקפאדן (שנת 2022 ו-2023)

עוד רבי מכר מדוברים מאד, והפעם גם ספרים מצוינים. ואין אפס – רואים את זה בציון בגוד רידס. אם לספרים הקודמים היו ציונים יחסית נמוכים, עוזרת הבית מקבל 4.32 עם יותר ממליון וחצי דירוגים 😳. כאילו, מה לכל הרוחות קראתי הרגע, שמליון וחצי אנשים דירגו את הספר? וואו.

אני מניח שחלק מהסיבה היא שמדובר בספרים עם טוויסט, שעלי אגב עבד לגמרי. סיפורה של עוזרת בית עם סוד שנכנסת לעבוד בתור אומנת של משפחה עשירה. כתוב היטב, דמויות מצוינות, וכל ספר כולל אחלה טוויסט.

מדובר בנוסחה מאד גימיקית. לא ברור איך אפשר לגרור אותה לסדרה ארוכה כמו שנהוג בז'אנר הזה.

2. Kairos_Chimera הוא סופר ספרי פנטזיה אפלה צרפתיים ואמן מדהימים. יש לו חשבון בפיקספלד, שזה גירסא מבוזרת של אינסטגרם. בתמונה למטה הוא יצר דמות מביטה בקיר ענק שמציג את יצירות הפנטזיה שלו.

3. מי מטורף מספיק כדי לדרג את כל 236 פרקי "חברים" מהגרוע ביותר לטוב ביותר? עידו ישעיהו זה מי. כאילו, מדהים מדהים מדהים ועשה לי נוסטלגיה רק מלקרוא את הנימוקים שלו.

4. אופוס הוציאו מחדש את ספר המופת של קוני ויליס, "שלא לדבר על הכלב".  אפשר להזמין באתר שלהם. זה אחד הספרים האהובים עלי בכל הזמנים, אז אשיג עותק של ההוצאה המחודשת בביקור הבא בישראל. גם כי עברו יותר מ-20 שנה מאז הפעם האחרונה שקראתי אותו, וגם כי חובה לבדוק את התרגום החדש.

בתהליך ההוצאה מחדש אופוס שינו את השם מ"מלבד הכלב" ל"שלא לדבר על הכלב". הם מסבירים למה:

"במהלך העבודה על הספר, נתקלנו באתגר מסוים עם השם הקודם "מלבד הכלב".

הבעיה נבעה מכך שקוני הכניסה במספר מקומות את השם בשפת המקור כחלק ממשפט, ופשוט – אי אפשר היה מבחינת השפה, להכניס באותה צורה את שם הספר בעברית – "מלבד הכלב". זה גרם לכך שמספר משחקי מילים נחמדים פשוט התפספסו להם.

במקביל, ראינו שהגרסה העדכנית של "שלושה בסירה אחת" שעבדנו מולה, כוללת כותרת משנה – "שלא לדבר על הכלב" (ולא – "מלבד הכלב" – כמו שהיה בגרסאות קודמות של הספר). התרגום החדש של כותרת המשנה מאפשר לשמור על כל ההתחכמויות של קוני במקומות השונים בספר. וכך החלטנו לשנות את שם הספר שיהפוך להיות "שלא לדבר על הכלב""

5. זה קרה די מזמן, באוגוסט, אבל שכחתי להזכיר פה אז הנה עכשיו: הוכרזו זוכי פרס הוגו ופרס Astounding לשנת 2024. אלו הפרסים שמעניקים בכנס וורלדקון כל שנה, והם בהחלט משקפים את הצייטגייסט במדב"פ.

בפרס ההוגו הספר הטוב ביותר זכה "Some Desperate Glory" של אמילי טש, ובפרס Astounding ליצירת ביכורים זכתה Xiran Jay Zhao בזכות ספרה Iron Widow.

אני כרגע לא מתכוון לקרוא אותם, כי מהביקורות אני רואה שהם ספרים פשטניים למדי לבני נוער, וזה פחות הקטע שלי. אבל הערה קטנה מעניינית. Iron Widow יצא בכלל ב-2021, אז איך הוא קיבל את הפרס עכשיו?

התשובה היא ש-Xiran Jay Zhao היא מהסופרים שמודרו מפרס ההוגו שנה שעברה, בגלל שהוא התקיים בסין ויש שם צנזורה. כשזה התגלה בתחילת השנה הנוכחית היה המון זעם על מארגני טקס הפרס בסין, וכתבתי אז שלדעתי זה לא מוצדק. כאילו, מה ציפו ממארגני הטקס בסין לעשות? לסכן את נפשם מול משטר דיקטטורי כדי שסופרת מערבית תוכל להיות מועמדת לפרס ספרותי? וזה מהקהל שנושא נאומים חוצבי להבות נגד פריוויליגיות.

אז הנה, מצאו פה פתרון יפה. אם הטקס מתקיים במדינה בה בגלל סיבות חוקיות אסור לכלול את חלק מהמועמדים, פשוט כוללים אותם בשנה אחרי זה. לא רק שזה לא מזיק להם, אלא אפילו עוזר להם לסיכוי הזכייה, כי מדובר כיום בפרס בו השיקול הפוליטי לא קטן מהשיקול הספרותי.

6. אני מחפש המלצות לספרים בלשיים בעברית שיצאו בעשור הנוכחי! תרביצו בתגובות, ואני אקנה בביקור הבא בישראל.