המלצות צפייה אנימציות מד"ב ופנטזיה למבוגרים – מהדורת פברואר 2025

לפניכן פוסט המלצות על סדרות אנימציה (וסרט, וקומיקס) עם שלוש תכונות מיוחדות. אחד, הן מדע בדיוני או פנטזיה. שתיים, הן למבוגרים בצורה קיצונית; אני מתכוון  אלימות קשה, סקס ואזהרות טריגר קיצוניות. שלוש, כל היצירות לא יפניות, מצב יוצא דופן במאה הנוכחית.

בימים כתיקונם אני עייף מדי לצפות בתכנים רציניים כל כך בערבים ומחפש משהו קליל ומוכר יותר לפני השינה. אבל שבוע שעבר, עקב בעיות עיניים, לא יכולתי לעבוד או לקרוא – אבל כן לצפות! משם נולד הפוסט הזה

שוב – התכנים כבדים, בוגרים ואפלים. קחו את זה בחשבון לפני שאתם מחליטים לצפות במשהו.

הסקירות בסדר איכות עולה. האחרונה הכי מומלצת. אבל נא לא לטעות, הכל מצוין.

5 .invincible


כשכבר כמעט ויתרתי על ז'אנר גיבורי העל האמריקאי הגיעה invincible כדי להראות שאולי עוד יש סיפורים לספר. היא מבוססת, כמובן, על קומיקס באותו השם.

invincible היא טייק אוף בוגר ואפל לסופרמן – או יותר מדויק, לסופרבוי, בנו של סופרמן. רק שבניגוד לקומיקס שם תקועים כבר 85 עם דמות שטוחה כמו מצה שלכו תכתבו לה עלילות, ב-invincible הגיבורים אנושיים ואפלים.

מה הופך את הסדרה למעולה? ראשית, הדיבוב. כן, אל תלכו לעשות בדיקת ראיה, קראתם נכון, הדיבוב. זה דיבוב מאד ריאליסטי על גבול אופרת הסבון. אפשר לחשוב שזה שולי אבל גם אחרי שלוש עונות אני עדיין עף על איזה שינוי אווירה הטריק הזה יוצר.

שנית? הכתיבה. יש פה שימוש מוגזם כמעט באנלוגיית הפצצה של אלפרד היצ'קוק, אבל כשעושים אותה נכון התוצאה נהדרת. שלישית, הניגוד בין סגנון הציור לבין רמת האלימות וה-gore. מצד אחד, הסגנון הוא קומיקס נאיבי של שנות ה-50 עד ה-70, מצד שני, ב-invincible תראו הרבה טחולים מצוירים עפים באוויר.

עם כל  הטוב הזה מדובר עדיין בסדרה אמריקאית עם המוטיבים הרגילים שלה. עיסוק במשפחה הגרעינית, חברים, ניגוד עניינים מוסרי בין טובת הפרט לכלל. שום רעיון פה לא יפתיע אתכם כי צפיתם בו כבר אלף פעמים קודם והוא בגדול תימצות תרבות הבידור האמריקאית.

4. Lastman הסדרה


סדרה מצוירת צרפתית שהיא פריקוול לקומיקס שבהמלצה השלישית פה, ומבוימת ע"י אותו היוצר של הסרט שבמקום הראשון. זה פוסט בו הכל קשור אחד לשני! ה"יקום" של Lastman כולל גם משחק מחשב, Lastfight. מה זה, ספיידרמן או Lastman?! בסוף יגיעו למחזמר Lastman לחנוכה.

הסדרה היא עירבוב של משחקי מכות סטייל Streets of Rage או Double Dragon עם כמות גדולה של פנטזיה אורבנית והרבה, הרבה סקס. סקס בוטה ואלים מאד. כאילו, אם יש משהו שמטריג אתכם הוא יהיה שם, ואם לא אולי תקבלו טריגרים חדשים מהסדרה. אני אישית פשוט מדלג על הסצינות האלה.

הפרקים של הסדרה קצרים, בערך 10 דקות כל אחד. יש כאלה שאומרים שצריך קודם לראות את העונה הראשונה של הסדרה ורק אז לקרוא את הקומיקס, אבל זאת תהיה טעות. הסדרה היא סוג של ספויילר לקומיקס. היא לא "מסבירה" דברים אלא הורסת (או רומסת) את המסתורין שיש בספר הראשון בקומיקס. בניגוד לסדרה גם, הקומיקס מתחיל מאד לא אלים. גם אלו שסולדים מאלימות יכולים להינות (מאד!) משני הספרים הראשונים שלו.

הנה סדר המלצת צפיה וקריאה של Lastman שאני די מסכים איתו.

הסדרה של Lastman היא לא יצירת מופת בפני עצמה, אבל צפיתי בה אחרי שקראתי את שני הספרים הראשונים של הקומיקס. היא באה בול בפוני בהקשר הזה.

3. Lastman הקומיקס


מרוב מנגה וקומיקס אמריקאי כמעט שכחנו שיש תרבות קומיקס נוספת, האירופאית, שהארצות הבולטות בה הן צרפת ובלגיה. יש להן תפוקה אדירה, ונדמה לי שעקרונית הקו שם הרבה יותר אמנותי ומוזר מהסטנדרט האמריקאי או היפני, למרות שהיכולת לספר סיפור טוב זהה. אני זומם כבר הרבה זמן לקרוא את Blast של Manu Larcenet ששמעתי שהוא אחת מיצירות המופת המודרניות של צרפת.

אז Lastman הוא קומיקס צרפתי למשעי. אולי הוא יכל להיווצר אולי גם באיזו סצינת אינדי אמריקאית, אבל בקטע של מיינסטרים הוא היה חייב את צרפת. כל ספר מתחיל בכמה עמודי צבע, ואז עובר לשחור לבן. הסגנון האמנותי הוא בין פנטזיה למד"ב דיסטופי, אבל עם הרבה פאנלים על גבול האבסטרקט. רואים שמי שאייר את הספר מכיר את ההיסטוריה של האמנות על בוריה.

עלילתית הסיפור מתחיל בילד קטן שחולם להתחרות בטורניר הקרב הראשון בארץ הפנטזיה בה הוא גר. הדברים לא הולכים כמו שצריך, עד שמגיע אדריאן וילבה, מין גיבור סרטי פעולה כזה שמה לו ולעולם פנטזיה? כמובן שאדריאן מצטרף לטורניר.

למרות שבכל ספר יש 400+ עמודים, לוקח בערך שעה-שעתיים לקרוא אותם. ככה זה כשיש יותר ציורים מדיבור. Lastman תפס אותי לא מעט בגלל שהוא בא לי בהפתעה גמורה. התחלתי מתוך מחשבה שאחרי חמישה עמודים אתייאש, ו-1000+ עמודים מאוחר יותר הייתי כזה "מה קרה פה רגע?".

2. Solo Leveling


איזו סדרה פצצה! פצצה. אם אתם מחפשים אנימה סוחפת ואינטיליגנטית ודי קלה לצפיה, Solo Leveling זה בשבילכם.

רגע, אמרתי אנימה? לא הסכמנו שזה פוסט בלי אנימה. הסכמנו! אז כן, Solo Leveling טכנית מגיעה מקוריאה, מתרחשת בקוריאה, היא גם דוברת קוריאנית. עם זאת, לאדם כמוני מבחוץ קשה מאד להבדיל בתכל'ס.

מבחינת המוטיבים מדובר באנימה פר אקסלנס. עולם היררכי בו אנשים לוקחים את דירוגי הכוח והשררה שלהם כאילו מדובר בחוקי טבע. ודמות ראשית שכאילו בגזירת גורל מתחילה במקום הכי נמוך בחברה וכולם לועגים לה, אבל די מהר מתברר שהיא מיוחדת במינה.

גם שאר הדברים ישמעו לכם מוכרים. העלילה מתרחשת בתוך עולם שהוא כנראה סוג של משחק מחשב (או לפחות מתנהל ככה) – אז זה litRPG [הסבר פה מה זה]. בויקיפדיה קוראים לזה Portal Fantazy בגלל שהעולם ה"אמיתי" מופרד מעולם הפנטזיה עם שערים קסומים, מה שמאפשר לפתח גם עלילות פנטזיה וגם עלילות אורבניות.

למרות ש-Solo Leveling לא מוסיפה שום אלמנט מקורי למוטיבים היפנים, היא מבצעת אותם כמעט הכי טוב שאני ראיתי אי פעם. הדמויות, מדהימות. קצב העלילה, מהמם. האקשן? וואו ואוו ואוו, קרבות מצוירים מעולם לא נראו טוב כל כך. בעצם, אני לא זוכר מתי אנימציה נראתה יפה כל כך, כי Solo Leveling הוא יצירת מופת של עיצוב שצריכה להיתלות במוזיאונים.

זה מהסדרות שתתחילו לצפות בהן בערב בפרק אחד ואז תגלו שכבר חמש בבוקר וסיימתם את שתי העונות שיש (השניה אוטוטו מסתיימת). כמו הרבה יצירות מהז'אנר היא התחילה בתור רומן אינטרנטי, ואז הפכה לקומיקס אינטרנטי ורק אז באה למסך הקטן בהפקה יוקרתית. מה שאומר שהיו הרבה הזדמנויות לעבד את חומר המקור לרמת השלמות שרואים בסדרה. המלצה חמה.

1. Mars Express


מארס  אקפרס הוא סרט מד"ב סייברפאנק בלשי צרפתי מ-2023. התחלתי לראות אותו פעמיים וסצינת הפתיחה האלימה קצת הרתיעה אותי, אבל בפעם השלישית הכרחתי עצמי לצלוח חמש דקות שלמות ומאז הייתי עם פה פעור מול שאר הסרט המדהים הזה. אני מקביל אותו, בלי הגזמה ליצירות מופת כמו בלייד ראנר או Altered Carbon ואפשר גם לזרוק לתוך ההשוואה הזאת את Ghost in the Shell בלי לאבד דופק. לדעתי, Mars Express הוא יצירת מופת.

גיליתי אותו בעקבות ביקורת בעברית במולטיוורס, ואז גם גיליתי שסריטה דיווחו עליו בעבר. שתי הביקורות חיוביות, אבל אף אחת לא יוצאת מפרופורציות כמוני.

מארס אקספרס הוא תעלומת רצח שמתרחשת בין כדור הארץ למאדים, עם בלשית פילם נואר אלכוהליסטית קלאסית והשותף שלה – בן אנוש לשעבר שהתודעה שלו הועברה לתוך רובוט לאחר שנהרג. זה נשמע מסובך אבל הסרט מצליח לפשט את זה בקלות.

בעולם של מארס אקספרס הרובוטים מהווים חלק גדול מכוח העבודה, בקרוב אצלנו, אבל למרות שהם מדברים ומתנהגים כמו בני אנוש, יש עליהם שלל הגבלות. לא רק שאסור להם (כמובן) לפגוע בבני אדם, הם גם מתוכנתים לעבוד במה שהוקצה להם. יש האקרים שרואים בזה עבדות מודרנית, ולכן הם פורצים את התוכנה ו"משחררים" את הרובוטים לחופשי, מה שלפעמים מסתיים בקומבאיה מאושרת, ולפעמים באלימות אדירה.

זה סרט הביכורים של ז'רמי פראן, שגם יצר את סדרת Lastman מהמקום השני, ולפני זה היה ידוע בעיקר בוידאו קליפים אלימים ומיניים מאד.

אז אמרתם ז'רמי פראן, אמרתם סקס, אלימות ו-Gore. אבל גם אמרתם עומק, ויצירה יוצאת דופן! אני אהיה הראשון בתור לקנות כרטיס לסרט הבא שלו ברגע שיהיה כזה,