המדף הז'אנרי: עימות המלכים – ספר שני של שיר של קרח ואש
עשיתי לעצמי מנהג חדש: כל שנה לקרוא ספר בסדרת שיר של קרח ואש בזמן טיול האופניים הגדול. את הראשון לגמתי במסע שנה שעברה למילאנו. אל השני שקעתי בטיול האחרון מברלין למוסקבה*. כל כך שקעתי אליו עד שסיימתי אותו יותר משבוע לפני סוף הטיול! בשאר הערבים הלכתי לישון משועמם עם רשימות מתמטיקה.
הספר הראשון בסדרה זכה במקום השלישי בסיכום ספרים 2010. כתבתי אז: "לא הופיעה עליו ביקורת בבלוג היות ואיש לא מבקר את אלוהים. ובז'אנר ספרות הפנטזיה קיבלה שיר של קרח ושל אש סוג של מעמד כזה". לא שיניתי את דעתי עדיין – ולכן ביקורת אמיתית לא תופיעה פה. אם חשקתם באחת בדקו נא את הביקורת המצוינת של רן בר זיק או את זו המתומצתת אך קולעת מ sfsite.
אך בכל זאת אכתוב משהו – ולו רק כדי שיהיה לי לאיפה לקשר בפוסט סיכום הספרים השנתי.
עכשיו – אבחנות:
עימות המלכים, וזו כבר הפתעה מרעישה, מתחיל בדיוק בנקודה בה הסתיים הספר הקודם. מצב בו אין מלך, ויש המון אנשים שרוצים להיות מלכים. המאבק ביניהם מתחלק לכמה עלילות גדולות, שמתחלקות לכמה תתי עלילות – ואז עוד יש כמה עלילות אחרות שלא באמת קשורות למלכים. חידה למתקדמים: מה יש יותר בספר? עלילות או מלכים בעיני עצמם?
אם אתם הולכים לאיבוד בין שלל תתי העלילות בזמן הקריאה, תזכירו לעצמכם כלל אחד: זה לא משנה. כי עוד שניה כל הדמויות בסצינה ימותו. מרטין ידוע בחיבתו להרג דמויות – משניות כראשיות – ופה הוא הופך זאת ממש למגיפה שחורה. 'בוא נהרוג מישהו' היה לדעתי הפתרון שלו לכל מחסום כתיבה.
כל הספר מסופר מנקודת מבט הדמויות, כל פרק מנקודת מבט של דמות אחרת. התוצאה היא פרקים מתים עם דמויות שלא סובלים. אצלי יש שתיים שממש לא מדברות אלי (דאנירי ותיאון) ועוד דמות אחת, אביר הבצל, שבינתיים משאירה אותי אדיש.
בגדול מדובר בספר מצוין מצוין מצוין. המורכבות שלו משאירה אותך המום שבן אדם אחד הצליח לחבר את כל העלילה הזאת ביחד, הדמויות נהדרות – וגם לא חסר אקשן וכיף. א-בל: מדובר גם בספר מדכא בטירוף (זה משתנה מתישהו בסדרה?), עם כמות גדולה מדי של תתי-עלילות משעממות (לבטח הן יתגלו חשובות בהמשך). גם חסר לי האירוע שממש יגע בי רגשית. הקרב על אדמת המלך בסוף כמעט עשה זאת – אבל בסופו של דבר לא באמת. משהו היה חסר לי.
מחכה להמשך בקוצר רוח. עד הטיול הגדול הבא.
[9.5 מתוך 10 בסולם ניימן]
———–
* תזכורת לעצמי: צריך לכתוב על הטיול בקרוב.
מעניין, כדאי לדעתך לקרוא את הספר הראשון אם כבר ראיתי את העונה הראשונה של הסדרה?
חשבתי על זה בעצמי בזמן כתיבת הפוסט. התשובה העצובה תהיה שעדיף לקרוא את הספר לפני הסידרה. הוא טוב שבעתיים ממנה. לקרוא את הספר שוב אחרי שראית את הסידרה עלול להיות קצת… משעמם. הוא ארוך, ואם כל הטוויסטים כבר ידועים אז גם אולי טיפה משעמם. בתכל'ס תוכל להיכנס לספר השני אם ראית את הסידרה ולא קראת את הראשון.
אם תרצה אוכל להשאיל לך אותו לכמה חודשים :]
עריכה(ניימן): ***************ספוילר לספר החמישי!***************************
לדעתי כל המיתות נעשות בצורה שמאוד קשורה לעלילה וקוי האופי/צורת מחשבה של הדמויות, ויש גם הרבה רמזים מקדמים בחלק מהמקרים, אז מבחינתי מוות זה טוב. הבעיה היא שהסדרה לא נגמרת בספר הרביעי וזה מוביל למצב שבו יש דמויות חדשות 0כי הישנות מתו…) שמוצגות בספרים הרביעי והחמישה וכבר לא ממש בא לך להשקיע מאמץ בלפתח סמפטיה אליהן (אולי גם כי אתה לא יכול לדעת אם הן ימותו תוך שני פרקים).. הסיום של הספר החמישי במיוחד, בו מתגלה טוען חדש למלכות בלי אפילו שום רמז מקדם שאני יכול לזכור, גרם לזה שכרגע אין לי מושג אם אני אטרח בכלל לקרוא את השישי כשיצא.
יאללה ספויילרים:
************************
המוות של תיאון כמו כל התת-עלילה איתו וכיבוש winterfall היה מיותר למדי. גם חלק מהמיתות של הדמויות המשניות היה… סתם. היה אפשר להרוג אותם, היה אפשר גם לא. מה עוד: כל ההרג הזה גורם למצב שאתה מתאר: אין דמויות להזדהות איתן. שים לב שלשתי הדמויות החדשות בספר הזה לא התחברתי. לוקח זמן להחבר רגשית לדמות, ומתישהו זה מתחיל להימאס.
איך הספר השלישי?
עריכה ניימן: ****************** ספוילר לספרים מתקדמים! *******************
השלישי מצוין. זה לא שברביעי והחמישי אין סיפורים טובים בכלל אבל ההרגשה הכללית היא של קצת מריחה וקצת איבוד כיוון.
ותיאון מת? למעשה קורה לו משהו הרבה יותר גרוע אבל בקצב שלך תגיע לזה רק ב2014 :). אני דוקא רואה את ההגיון בכיבוש של ווינטרפל מבחינת הסיפור ובלי לספלייר יותר מדי יש פה הכנה למה שעומד לקרות על החומה שודאי לא היה קורה אם היה שלטון מרכזי בצפון. בכלל נדמה לי שהתמה שלא רק השלטון המרכזי נמצא בתוהו, אלא גם השלטון המקומי, היא די חשובה לסופר בטח בשביל להצדיק בסיום הסדרה למה X למרות כל הפגמים שלו התקבל כמושיע כי כל דבר היה טוב יותר מהתוהו בממלכות (רק ניחוש מלומד שלי)
ניימן: זו רק דעתי, אבל תוכל להחליף את "ספויילר" ל"זהירות ספויילרים לספר החמישי!!!!!" ? הנחתי שמדובר בספויילרים רק לספר השני, ועכשיו אני רוצה לעקור לעצמי את העיניים.
כן – צודק. לא חשבתי על זה. סליחה.
לא הייתי צריך הרבה שכנועים כדי לא להמתין להתקדמות הגרסה הטלויזיונית, סיימתי השבוע את הספר השני, אני מאמין שהשלישי יסתיים בין כיפור לסוכות.
מהתגובות כאן התכוננתי לטבח של דמויות, לשמחתי נותרו לי עוד מספיק דמויות להמשיך איתם הלאה.
אני אתחיל את השלישי בגרמניה. איך הוא? זורם כמו השני אני מבין?
היה דיון השבוע בפורום תפוז למד"ב בדיוק בנושא הפוסט: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=161&MessageId=156069690 . מישהו שם אמר:
"הוא בעקרון כמו שודד בנקים שלקח בני ערובה. מדי פעם הוא צריך להרוג אחד מהם כדי להוכיח שהוא רציני."
😀
עוד לא התחלתי את השלישי, אני מקווה שמחר.
טרם התחלת וכבר מקווה לסיים? סחטיין על מהירות הקריאה. מה שהחגים האלה עושים לאנשים..
🙂
זה במחיר ויתור על קריאה בהארץ כל יום, אתה לא יודע כמה זמן זה מפנה לך…
יודע, יודע. הפסקתי עם זה מתישהו לקראת סוף התיכון.
מצד שני – שנים של קריאת הארץ אחראים על הציון הגבוה בחלק העברית של הפסיכומטרי שלי p:
כמו שהתחייבתי סיימתי את הספר השלישי לפני כמה ימים, אני לוקח הפוגה קצרה לפני שאני אתחיל את הכרך הרביעי שכבר ממתין על המדף. כמה דברים על הספר השלישי (ללא ספויילרים): חלק מהדמויות הופכות להיות ממש טרחניות ואתה מתחיל לחכות להבטחה שמופיעה בתגובות למעלה שהם יתחילו למות, שהם מתחילות למות אתה נעשה עצוב 🙁
דמויות אחרות מגדלות בייצים….
ולצערי, ופתאום מת זה לא תמיד מת…