ניימן

ניימן
אתר עברי עצמאי


        

שיר השעה: M83 – דמעותי מתנקזות לים

מאת · 4 בדצמבר 2011

זו אחת מהתקופות הללו בהם טובעים בעבודה. ויש כל כך הרבה לעשות, שטרם ברור איך אעמוד בכל הדד-ליינים. אני מחכה לרגע בו תגיע ההרגשה של I can pull that off!. אך עד אז אני צורך נאומי שכנוע עצמיים על בסיס יומיומי – ומחפש מוזיקה שתרים מעל המים.

האלבום הכפול Hurry Up, We're Dreaming של M83 הצרפתי מאוקטובר עושה זאת. כבר מובטח לו מקום ברשימת אלבומי השנה שלי. ולשני השירים המצורפים מובטח מקום של זהב בדברי ימי הניימן. הם עצובים, מלנכוליים, ועם זאת גם איכשהו מלאים בתקווה.

[M83 – Splendor]
[M83 – My Tears Are Becoming a Sea]

6 תגובות

  1. פאזי הגיב:
    4 בדצמבר 2011 בשעה 12:29

    כן, זה ברשימת הבדיקה שלי כבר זמן מה. ובפיצ'פורק נתנו 9.1 – אפילו מוכרים את זה באורבן אאוטפיטרס(!). ככה שזה בטוח הולך טוב עם בגדי וינטג'.

    הגב
  2. ניימן הגיב:
    4 בדצמבר 2011 בשעה 12:33

    תבדוק תבדוק. זה היפסטרי למהדרין, אבל למי איכפת?

    הגב
  3. טליה הגיב:
    4 בדצמבר 2011 בשעה 20:44

    WOW,איזו מוסיקה יפה.נוגעת ללב.מקסימה.אהבתי מאוד (טעמך המוסיקלי מוצא חן בעיני…)
    תודה.

    הגב
  4. ניימן הגיב:
    4 בדצמבר 2011 בשעה 21:21

    תודה. הוא נוטה להיות מדוכדך משהו, אבל זה מה שמדבר אלי.

    הגב
  5. טליה הגיב:
    4 בדצמבר 2011 בשעה 21:25

    גם אלי..אני פחות אוהבת מוסיקה "שמחה".. עניין של אישיות,אני מניחה.

    הגב
  6. פאזי הגיב:
    6 בדצמבר 2011 בשעה 8:45

    ע"ס האזנה ראשונה זה אכן לטעמי, תודה!
    זה מרגיש כמו ניסיון לשחזר את ה80יז עם כל אמצעי ההבעה המתבקשים: מכונת התופים, הסקסופון והקולות המעובדים אובר-דה-טופ.
    כמובן שאת המוסיקה של האייטיז אני לא סובל. אבל חיקוי מודע לעצמו שנעשה כעבור 2 עשורים? את זה אני יכול לבלוע – ובשמחה.
    (מישהו אמר היפסטרים?)

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting