ביטים של ברלין 2012: האנדרטה הסוביטית ויום הנצחון באנדרטה הסובייטית בטרפטאואר פארק

ולפתע הבנתי שהמקום האהוב עלי בברלין הוא טרפטאואר פארק (Treptower Park). כן, גם בגלל שהוא לא תיירותי. אני עד כדי כך סנוב!

נוהגים להחשיב את האנדרטה הסובייטית כגולת הכותרת של המקום. היא ענקית; גודלה כגודל מגרש ספורט שלם. היא קיטשית; השיא שלה הוא פסל חייל רוסי, חרב בידו אחת, ילדה גרמנית שהרגע הציל מהאש בשניה, וצלב קרס לרגלו. פאשיזם סובייטי ישן וטוב.

סוג של הוד ממלא את המבקר ברגע הראשון שהאנדרטה נפרשת לפניו במלוא הדרה. קיטש, כמו שדיסני גילו מזמן, עובד. כדי לתרום ל"קדושת" המקום, דאגו לקבור אלפים מחללי אותה המלחמה. כך שכל מיני מצקצקי לשון מצקצקים אם מעירים הערות סרקסטיות שם.

התשיעי למאי, הידוע ברוסיה כחג הנצחון ובגרמניה כחג החירות, הוא החג השני בחשיבותו ברוסיה המודרנית. מיד אחרי סילבסטר. ביום הזה מתמלאת האנדרטה ברוסים, חברי מדינות חבר העמים לשעבר וניימן.

הם באים, כולם חוץ מניימן, עם זרי פרחים. בהתחלה מניחים אותם בתוך האנדרטה. ואז, כשנגמר המקום, עוברים למדרגות ליד. ראיתי אנשים מתרגשים מאד מעצם הנחת הפרחים.

לחלקם יש בירה ביד – לחלקם וודקה. מקהלות מאולתרות מאורגנות ושירי עם רוסיים נישאים בכל פה.

[גם בשלג המקום מהמם]

מחוץ לפארק, צריך לעבור את הכביש, מתחולל לו הפסטיבל הסובייטי השנתי.

להקות פולניות ורוסיות שרות, וסירי בורשט וורניקי נמכרים. ישבנו שם, סרגיי, קולבאסה ועוד כמה בחורות רוסיות שפגשנו במקרה, ושתינו בירה. אני יודע שזה אירוע רגיש עם מטען רב, אך בתור "חוקר תרבויות" אני מוצא אותו מקסים.

[האנדרטה הסובייטית בטרפטאואר פארק. מיקום]