Beer cellar: מחסני הבירה הפרנקונים

[שורת פוסטים בהשראת טיול האופניים בפרנקוניה השבוע]

אורח טוב הוא אורח בור. נשמע לכם מוזר? תחשבו על לקחת מישהו לאבו חסן רק כדי לגלות ש"יש לנו בדיוק כזה בניו ג'רזי!". מבעס, נכון?

לכן, מתוך כוונות טובות, אני מבלף בורות מדי פעם. 'מה?! יש בבאמברג בירה מעושנת?!'. כאילו שלא השתכרתי פעם מחבית שלנקרלה שטעתה בדרכה לארץ. זה א'-ב' של נימוסי טיילות.

אבל מדי פעם מפתיעים אותי. עצרנו ללילה בריטנבאך. שאלו אם אני יודעים מה זה Bierkeller (מרתף בירות בתרגום ישיר), ולפני שהספקנו למחות מצאנו עצמנו שותים בירה באמצע קרחת יער עבות. מוקפים עצים, קולות ציפורים, אוכל מקומי וקולות מזיגה.

Bierkeller, בפרשנות המקומית, הוא פאב ביער. החבית מוחזקת בקירור במערה קטנטנה, ונמזגת מזיגה טבעית. תיאור שהוא שירה לנשמת חובב בירה.

[ההפתעה הייתה כה גדולה עד ששכחתי מצלמה. התמונה מפה. זה המקום בו היינו, Bierkeller ב – Neuhaus]

————————–
מעשה שהיה כך היה: עד 1940 בערך, לא היו מערכות קירור בפאבים. כדי לקרר את הבירה החזיקו אותה במרתפים עמוקים, מערות או שאר חורים. בחורף מילאו אותן בשלג מהאיזור, והעסק החזיק, פחות או יותר, מעמד עד אמצא הקיץ.

היו מקומות ששכללו את זה לגמרי. בבאמברג ישנן מבשלות עם שבע קומות מרתפי קירור. אבל השיא הוא ב – Erlangen. בטירה שם תמצאו לא פחות מ – 16(!) מרתפי בירה מחוברים, באורך 21 קילומטר. כיום משתמשים בהם כמבוך.

איך מוצאים מרתפי בירה? רוכבים על אופניים ופותחים את העיניים. לפעמים הם קצת מבעסים: מרתפים ישנים וחסרי קסם בחצר מבשלות. אבל מי שמשחק לו המזל, יכול למצוא כאלה שהם קסם אמיתי. פיסת היסטוריה שנשמרה.

[אה כן, גם אפשר לחפש אותם פה. אבל זה פתרון באנאלי]