המדף הז'אנרי: האח הקטן – קורי דוקטורוב
פעם ממש הערצתי את קורי דוקטורוב.
בוינגבוינג, הבלוג שהוא אחד מעורכיו, היה אז אחד האתרים הפופולריים בעולם. הוא כתב טקסטים נוקבים על זכויות יוצרים ופרטיות וממש השפיע על אורך המחשבה שלי באותם ימים.
אבל אז עבר זמן. עברתי להתעניין בנושאים אחרים, דוקטורוב נעשה אדם עסוק והחל לכתוב פחות מסות בבוינגבוינג. לתקופה מסוימת עקבתי אחרי המלצות הקריאה שלו בבלוג, עד שגיליתי שטעמו שונה לגמרי משלי.
כך שכשיצא ב – 2008 ספרו 'האח הקטן', התעלמתי ממנו. רוב הסיכויים שמי שממליץ על ספרים שאני לא אוהב, גם לא יכתוב ספר שאוהב. מה גם שזה ספר מד"ב לנוער. טרנד מטורף שאני די מתעלם ממנו.
אז דחיתי ודחיתי את הקריאה ורק עכשיו, כשעותק בעברית של הספר התגלגל לידי, פתחתי אותו בלי ברירה.
ו.. אלוהים! איזה פיצוץ של ספר! כמעט פריקוול לנוער ל – Ready Player One אהובי! רוצו לקרוא!
אירוע טרור ענק מתרחש בסן פרנסיסקו! גשר הזהב מפוצץ! כישראלים אנחנו יודעים מה זה אומר: שעות של ברברת בטלוויזיה.
מי שמחכך בינתיים ידיים בהנאה הוא הארגון לבטחון פנים האמריקאי. הם ישר משתלטים על העניינים ומתחילים להפוך את המדינה. זכויות אדם? פרטיות? שטויות, שטויות. הכל למען בטחון ילדינו.
את מי זה מקפיץ? אנשי הקוד הפתוח וההאקרים. לא מפתיע שהרבה מהם טינאייג'רים, כי לאיזה מבוגר יש זמן לדברים האלה?
ההאקרים מכריזים מלחמה בארגון לבטחון פנים האמריקאי. למנהיג שלהם קוראים מרקוס. הוא בן 17, וגיבור הספר האח הקטן.
זה הפתח לאגדת האקרים מודרנית קצבית עם מניפסט מלא חכמה. האח הקטן הוא page-turner דוחף שהשאיר אותי ער עד שעות מאוחרות.
הוא ספר לנוער – וזה מורגש בפשטות שלו (לפעמים יותר מדי פשטות והגיבורים מדברים כמו בני 12) – אבל ספר לנוער מעולה.
מרקוס, גיבור הספר, הוא ילד שהמילה גאון קטנה עליו. אפילו וויד מ – Ready player one אוטיסט לידו. לפעמים זה צורם, אבל רוב הזמן חיכיתי להברקה הבאה שלו. אני אוהב את הגיבורים שלי חכמים.
יש שרואים בספר יותר מניפסט מספר. קורי נורא אוהב להרצות, להסביר ולהטיף. אם ההיסטורית של פריצת מכשירי אקס-בוקס לא מלהיבה אתכם (וחבל, היא צריכה), אז תמצאו עצמכם משתעממים בחלקים רבים.
אבל אני? עפתי לגמרי.
מי שעוד צריך להיזהר הם אלו שרוצים מד"ב אמיתי. זה נכון שהאח הקטן מקוטלג כמד"ב ברוב המקומות, אבל האמת היא שהיא פשוט ספר מתח טכנולוגי. יש שם מעט מאד טכנולוגיה מומצאת – אם בכלל. עיקר ה"בדיון" מתרכז בהפיכתה של ארה"ב למדינה טוטליטרית תחת תירוצים בטחוניים.
לספר יצא כבר המשך, Homeland. סביר להניח שבקרוב תמצאו עליו ביקורת בבלוג.
[האח הקטן – קורי דוקטורוב (אמזון
גם אני מאד נהניתי ממנו. אבל בהחלט מורגש שהוא ספר נוער (מה שלמיטב זכרוני לא ברור מהאופן שבו הוא עוצב ושווק בארץ).
כמו כן, התרגום העברי די נורא. אני בטוחה לגמרי שבזמנו היה PDF חינם להורדה (באנגלית כמובן) באתר של דוקטורוב, אבל בדקתי עכשיו והוא איננו עוד.
תודה על הסקירה!
באיחור אופנתי גם אני קראתי את הספר. למרות, ואולי בגלל, שאני מתעסק עם מחשבים כבר 30 שנה, לא הצלחתי להתחבר לספר. הדידקטיות שלו ייבשה אותי.
ניכר שנושא הפרטיות בוער בעצמותיו של דוקטורוב, אבל הוא מעביר אותו עם פטיש בראש. אני באמת לא מבין למה ספר לא טכני צריך לכלול 3 עמודים של הסבר על הצפנה בעזרת מפתח ציבורי ופרטי.
הרעיון מעולה, אבל הספר ודידקטי מדי, עמוס בהסברים טכניים, טכנולוגיים וסתם אזוטריים (כמו הקטע עם הספריי החריף).
תיקון לתיאור הספר – לא גשר שער הזהב הופצץ, אלא גשר המפרץ, שהוא הרבה יותר חיוני לקיום הכלכלי של העיר.