כמה הערות מהאתר ועל האתר שהצטברו לאחרונה. ממחשבות על צורת הכתיבה האירונית מודעת לעצמה, דרך הגיגים על מערכת התגובות ועד המשך הטיעונים שעלו בפוסטים על פורטיס ועל וורלדקון.

Leviathan Falls הוא הספר התשיעי והאחרון בהחלט של סדרת The Expanse. הלוואי והייתי נהנה ממנו כמו שנהניתי משאר הסדרה.

לפוסט הזה יש כותרת שהיא קליק בייט. התוכן שלו נעטף בפאתוס של "חקר מאדים יביא למהפיכה המדעית הבאה!". בתכל'ס הוא סוקר כמה גילויים מרעישים ממאדים בחודש האחרון בצורה חובבנית להפליא.

למרות שעפתי על וורלדקון 2017 בהלסינקי, ולמרות שהתרגשתי בוורלדקון 2019 בדאבלין, לא אהיה בוורלדקון 2024 בגלזגו.

אחרי שדנו בשנים האחרונות בסנסציות מדב"פ כמו שרה ג’יי מאס (אהבתי), Fourth Wing (פחות אהבתי), בוביוורס (ככה-ככה) ו-The Will of Many (הכי אהבתי!), הגיע הזמן לדון בסדרה חדשה ששוטפת את עולם הפנטזיה וה-LitRPG ושמה הוא: Dungeon Crawler Carl.

לכבוד יום ההולדת ה-70 של פורטיס חזרתי וקראתי את  סדרת המאמרים של תומר קריב, הסיפור של פורטיס. מה שיצא זה פוסט על אלטרנטיביות ועל ת"א כיום, וכן, גם קצת על פורטיס.

שמונה ימים טיול אופניים בצפון איטליה, אגמים, נהרות, נוף פסטורלי, רכיבה רגועה ולמרבה הצער גם כמה הרפתקאות.

מי ידע שספר על רובוטית מין AI יהפך לאחד הטובים שקראתי השנה? אבל מדובר במד"ב במיטבו, חכם, עמוק, כתוב היטב ומשתמש בטכנולוגיה כדי לייצר אמירות על אנשים.

השנה היא 2024, עברו חמישים שנה מתור הזהב של משחקי הארקייד ו-30 שנה מאז הפעם האחרונה שהם היו פופולריים. אז מה? זה אומר שאין משחקים חדשים שנוצרים כיום? בטח שיש! בואו נצלול אליהם.

הרבה פחות אהבתי את Bookshops & Bonedust ממה שאהבתי את Legends & Latte, הספר הקודם בסדרה. הוא לא רע, אבל הוא גם לא טוב בצורה יוצאת דופן.

האתר חונך פינה חדשה של ביקורות על יצירות קטנות, מקומיות ולא ידועות. הפעם נדבר על פארודיה על גיבור על הומלס גרמני שבאה להעלות את המודעות להומלסים בברלין.

כבר ארבע שנים יש אלטרנטיבה מבוזרת לאירוויזיון בשם Fedivision. השנה הקשבתי לעשרת המועמדים האחרונים בתחרות, ובאתי לספר על המאורע. מוקדש לכל מי שהתבאסו על כניסת פוליטיקה לאירוויזיון.

הבעיה, בתור מבקר, זה שהביקורת על Aiduels' Sin די זהה לביקורת על הספר הראשון והמוצלח בסדרה. היתרון, בתור ניימן, זה שלא חייבים לכתוב ביקורת חדשה מושקעת; אפשר להישאר עם משהו קצר.

בעקבות הביקורת האחרונה בבלוג, שהייתה על ספר "וואו", ביקשו ממני רשימת ספרי "וואו" שקראתי בעשור וחצי האחרונים. הקהל ביקש – והקהל מקבל.

פעם בשנה בערך, או פעמיים-שלוש בשנים טובות, אני נתקל בספר כה מדהים שהביקורת היחידה שאני רוצה לתת עליו היא "וואו! רוצו לקרוא!". ספר כה מרתק שאפילו באמצע אני מרגיש שזאת בקלאסיקה בהתהוות.

כבר כמעט עשור ש-Rust נחשבת לשפת התכנות הכי סקסית בעולם. אחרי ארבעה חודשי עבודה עם Rust הגיע הזמן להביע את דעתי עליה.

סיימתי שבוע נופש כפרי מזרח פולני בחוות תבלינים, Ziołowy Zakątek. זה מקום כל כך ייחודי וכל כך קסום שהוא אשכרה עשה לי צמרמורת. מילולית. אני חייב לנסות להעביר לכם את החוויה.

כשאני אומר שאני רוצה ספר מד"ב טוב, אני מתכוון לספר כמו טיטניום נואר. ספר שלוקח את העולם שלנו, פחות או יותר, מוסיף לו רעיון טכנולוגי אחד, וחוקר אותו לעומק מכל הכיוונים. המלצה חמה לחובבי מד"ב.