המדף הז'אנרי: Bane and Shadow – ג’ון סקוברון (Empire of Storms, ספר שני)
ב-2017 היה Hope and Red ההפתעה המרעננת של עולם הפנטזיה מבחינתי. האם ספר ההמשך מצליח לעמוד בציפיות שיצר הספר הראשון? קצת כן, קצת לא, ובגדול התשובה קצת מורכבת.
ב-2017 היה Hope and Red ההפתעה המרעננת של עולם הפנטזיה מבחינתי. האם ספר ההמשך מצליח לעמוד בציפיות שיצר הספר הראשון? קצת כן, קצת לא, ובגדול התשובה קצת מורכבת.
בינה מלאכותית עוזרת ל-OpenStreetMaps, שינו את שם פרס קמפבל בעקבות נאום זכיה זועם בוורלדקון, אנתולוגיית מדע בדיוני פלסטינית, סקירת משחקי מציאות מדומה, ועוד שלל נושאים גיקיים.
בפאנל GameLit, בשעה השנייה של היום הראשון של וורלדקון 2019, המליצו לקרוא את The Crafting of Chess, בתור "ספר ה-GameLit הטוב ביותר אי פעם". כשממליצים, אני מקשיב. קראתי את הספר עוד במהלך הכנס ועפתי...
הפוטנציאל של מציאות מדומה הוא אינסופי ומאיים להפוך למבול. מיקרוסופט מדגימה את ה-Holoportation: תקרינו את עצמכם לתוך מציאות מדומה של מישהו אחר. Valve בדיוק שיחררו מערכת הפעלה מבוססת לינוקס של מציאות מדומה.
בעל הבלוג חזר מחמישה ימים מלאי חוויות בוורלדקון 2019 בדאבלין. היה אדיר אדיר אדיר. הפוסט הזה הוא הנסיון של להעביר קצת את החוויה והתוכן של מה שהתרחש שם.
מטרופוליטן, שנכתב ב-1995, הוא ספר מיוחד. הוא פנטזיה שמרגיש כמו מדע בדיוני. הוא סיפור חברותי שמרגיש כמו סייברפאנק. מטרופוליטן ספר איטי ומתוחכם. ייקח לכם זמן לקרוא אותו, אבל אם תתמידו הוא יתגמל אתכם, כי מטרופוליטן הוא יצירה נהדרת.
הספר Trail of Lightning הוא יצירת פנטזיה אורבנית, שקיבלה מועמדות לפרס ההוגו 2019. הייחוד שלו הוא שהוא מבוסס על מיתולוגיית הנוואחו האינדיאנית, ונכתב בידי אשה נוואחית. אבל האם התרבות הנוואחית מצילה אותו מלהיות "סתם" עוד ספר פנטזיה אורבנית שגרתי?
מלחמה לנצח הוא הקלאסיקה של הקלאסיקה של ספרי המד"ב. מהספרים שכולם מעריצים וממליצים לקרוא. אז איך זה שהביקורת הזאת על הספר עומדת להיות שלילית?
לפני חודש פירסמו בארנס נ' נובלס את סיכום חצי שנת 2019 במדע בדיוני ופנטזיה שלהם, והאתר הזה התעלם מהם בגסות רוח. כפיצוי אני מאתגר את עצמי: לקרוא 5 ספרים מהרשימה עד סוף השנה.
שמעתם על נוירולינק? זה הפיתוח האחרון מבית אילון מאסק, שאמור לדאוג לכך שעוד כמה שנים תוכלו לתקשר עם מחשבים דרך המחשבה. הם יצאו ממעטה הסודיות שבוע שעבר, והבלוג יצא לסקר אותם.
למרות השם, Symphony of the Wind הוא לא סתם עוד ספר פנטזיה. הוא ספר פנטזיה מצוין בפירסום עצמי יחסית אלמוני. מה שכבר מייחד אותו מרוב הביקורות בבלוג.
הכי מפתיע? הוא ספר פנטזיה קצת מבולבל, אבל מצוין.
משחקי מחשב פוליטיים הם תחום לא מספיק מפותח. תמיד מרגש כשעושים כאלה, אבל אחת כמה וכמה בעברית.
עוד ביומיות: דג בלי דג, אלטרנטיבה לגוגל, אלטרנטיבה לגוגל מפות, ואת השאר אני לא מגלה. תקראו ותדעו.
מגזין Mad המיתולוגי נסגר אחרי יותר מ-65 שנה. אני מעריץ גדול, אז למה אני לא עצוב?
עוד ביומיות, בין השאר: השערה מתמטית הוכחה לאחר 30 שנה, מכונית סולארית או הקומיקסים הכי טובים בחצי הראשון של 2019.
[המפגש ה-41 של מועדון הקריאה. הביקורת חפה מספויילרים, התגובות לא] תפקידם של מספרי האגדות מודרניים הוא לווא דווקא להמציא אגדות חדשות. הם לא יתעלו על שלגיה או סינדרלה. גם הטובים ביותר – קורליין של...
[פוסט אורח מאת בועז לביא. הפוסט נכתב במקור בקבוצת עליית המכונות בפייסבוק, אבל היה כל כך מוצלח שהייתי חייב לבקש רשות מבועז לייבא אותו לבלוג (בשינויים קלים). למי שלא מכיר: רדיט הוא פורום הדיונים...
מכירים את ריק ומורטי? בטח שמכירים! נכון? זאת אחת הסדרות הגאוניות של השנים האחרונות. רקי ומורטי היא סדרה מצוירת למבוגרים. היא נעה על הקו הדק בין פרודיה לסיפור עמוק, בין סאטירה לבין דמויות עגולות....
זהו היום שלישי בו אני עושה מנוחה מהעולם. קורא בעיקר ומבשל. צריך את זה מדי פעם. 1. מה שמפחיד אותנו בחיים נגזר מאיך שאנחנו מתנהגים, ולכן מה שמפחיד אותי זאת האוטומציה של האפליה. אני...
השורה התחתונה הראשונה? זאת עומדת להיות ביקורת מוזרה להפליא. השורה התחתונה השניה מסבירה את הראשונה. Software הוא אחד מספרי המד"ב הגרועים שקראתי אי פעם. לכן, הרבה יותר מעניין לדון בשאלה למה קראתי את הספר....
תגובות אחרונות