יומיות 13.09.2024: שבוע הקריפטו של וורשה
שבוע שעבר התקיים כנס את'ריום וורשה, אבל היו כל כך הרבה אירועי לווין שאפשר לקרוא לו "שבוע הקריפטו של וורשה". השתתפתי בכמה ומתחשק לי לדבר על קריפטו, נקודת מבט מ-2024.
שבוע שעבר התקיים כנס את'ריום וורשה, אבל היו כל כך הרבה אירועי לווין שאפשר לקרוא לו "שבוע הקריפטו של וורשה". השתתפתי בכמה ומתחשק לי לדבר על קריפטו, נקודת מבט מ-2024.
הרפתקאות בנצי בבנצילנד הוא משחק רטרו ישראלי חדש לגיימבוי, עם הומור גיקי, רוח שטות בריאה ומויי כיף.
שנה שעברה עלה פוסט סיכום חצי שנתי שהיה לי נורא כיף לכתוב. הפעם נמשיך את המסורת, רק שהסיכום הוא של שני שליש שנה, בגלל שאנחנו בסוף אוגוסט 2024 כבר.
כמה הערות מהאתר ועל האתר שהצטברו לאחרונה. ממחשבות על צורת הכתיבה האירונית מודעת לעצמה, דרך הגיגים על מערכת התגובות ועד המשך הטיעונים שעלו בפוסטים על פורטיס ועל וורלדקון.
לפוסט הזה יש כותרת שהיא קליק בייט. התוכן שלו נעטף בפאתוס של "חקר מאדים יביא למהפיכה המדעית הבאה!". בתכל'ס הוא סוקר כמה גילויים מרעישים ממאדים בחודש האחרון בצורה חובבנית להפליא.
למרות שעפתי על וורלדקון 2017 בהלסינקי, ולמרות שהתרגשתי בוורלדקון 2019 בדאבלין, לא אהיה בוורלדקון 2024 בגלזגו.
לכבוד יום ההולדת ה-70 של פורטיס חזרתי וקראתי את סדרת המאמרים של תומר קריב, הסיפור של פורטיס. מה שיצא זה פוסט על אלטרנטיביות ועל ת"א כיום, וכן, גם קצת על פורטיס.
השנה היא 2024, עברו חמישים שנה מתור הזהב של משחקי הארקייד ו-30 שנה מאז הפעם האחרונה שהם היו פופולריים. אז מה? זה אומר שאין משחקים חדשים שנוצרים כיום? בטח שיש! בואו נצלול אליהם.
האתר חונך פינה חדשה של ביקורות על יצירות קטנות, מקומיות ולא ידועות. הפעם נדבר על פארודיה על גיבור על הומלס גרמני שבאה להעלות את המודעות להומלסים בברלין.
כבר ארבע שנים יש אלטרנטיבה מבוזרת לאירוויזיון בשם Fedivision. השנה הקשבתי לעשרת המועמדים האחרונים בתחרות, ובאתי לספר על המאורע. מוקדש לכל מי שהתבאסו על כניסת פוליטיקה לאירוויזיון.
בעקבות הביקורת האחרונה בבלוג, שהייתה על ספר "וואו", ביקשו ממני רשימת ספרי "וואו" שקראתי בעשור וחצי האחרונים. הקהל ביקש – והקהל מקבל.
כבר כמעט עשור ש-Rust נחשבת לשפת התכנות הכי סקסית בעולם. אחרי ארבעה חודשי עבודה עם Rust הגיע הזמן להביע את דעתי עליה.
בפברואר פורסם פוסט המלצות לחמש סדרות בריטיות שראיתי השנה. עכשיו מגיע הזמן לפוסט ההמשך שלו. עוד חמש יצירות בריטיות להפליא ומוצלחות מאד.
שלושה ימים הייתי בנאפולי, ולמרות שאין לי המון מה לספר על זה, יש כן קצת מה לכתוב. וכן, תהיה גם פיצה.
תל אביב ווורשה מעולם לא הרגישו שונות כמו בימים אלו. העיר האחת שסועה, השניה פורחת, תרתי משמע. עם בוא האביב, שש תמונות מוורשה, שמנסות להעביר קצת אווירה.
פסטיבל הבירה של וורשה 2024 היה חגיגה צבעונית, שמחה ומגוונת. הזדמנות לדבר גם על הפסטיבל, גם על סצינת הבירות בפולין וגם על טרנדים עולמיים של בירות בוטיק.
פוסט שמספר גם על החמציץ, כי זאת העונה, וגם על איך טס ניימן בחינם מוורשה לתל אביב, כי זה סיפור לא רע.
הופעה מקרית במועדון נידח בוורשה הובילה אותי לחקור את כלי הנגינה הזימבבואי האולטמטיבי, ה-Mbira.
תגובות אחרונות