ז'אן לה-פלמבה (Jean le Flambeur) הוא גנב פוסט-אנושי* שנתפס. כרגע הוא מבלה עצמו במשחקים בוריאציות אינסופיות של דילמת האסיר, נגד העתקים של עצמו, בכלא תת-מוחי וירטואלי בטרויאנים הנפטוניים. הוא מוברח מהכלא ע"י מילי, לוחמת...

טלטלה. רכבת הרים מטורפת. אלו הסופרלטיבים המתאימים לאני *לא* רוצה להרוג אתכם. זהו הספר הסוגר את הטרילוגיה שהתחילה באני *לא* רוצח סדרתי. ספר שזכה – למי שלא זוכר – במקום השלישי ברשימת ספרי השנה...

"קוונטין ביצע קסם. אף אחד לא שם לב." זהו משפט הפתיחה של הקוסמים. קוונטין ממורמר מהחיים. בראשו הוא חי בסיפורי אגדות. בראשו הוא קוסם גדול בפילורי – סדרת ספרים מקבילה לנרניה. במציאות? הוא סתם...

[הפוסט נכתב לפני כמה שבועות ועולה רק עכשיו עקב דחיינות כפייתית] קראתי כמה ספרים מעולים השנה. אני מדבר כמובן על 'חבורות למחצה' של אמנון פזי ועל חמישיית אנליזה פונקציונלית לא ליניארית של ציידלר. לא...

איך אתאר את "שמה של הרוח"? ספר שמכיל סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, כשלכל סיפור כמה חלקים לא אחידים בכלל ברמתם. קצת כמו לתת ביקורת על הפיד היומי בפייסבוק. בשורה התחתונה? ספר מדהים. ספר...

אתה יודע שיש לך בעיה בחיים, כשאתה צריך לשכנע אנשים שאתה *לא* רוצח סדרתי. ג'ון קליבר הוא פסיכופת. הוא עובד בבית קברות. תחומי העניין שלו כוללים רוצחים סדרתיים, חלקי גופות והבת היפה של השכנים....

שאלה: אם אייל שני היה פותח חנות ספרים, האם הייתם קוראים לזה מסעדה? לא, ברור שלא. כי למרות שאייל שני הוא שף, תדעו וודאי להבחין שחנות ספרים היא לא מסעדה. יפה, זה מעיד על...

גמעתי בשלוק אחד, תוך יום, את 'תיק נעדר' של דרור משעני. ספר שמגיע עם כותרת משנה: 'אברהם אברהם – החקירה הראשונה'. מזה כבר למד הקורא הנבון מספר דברים. ראשית, שזהו ספר ראשון בסדרה, המילה...

ב – 1984 שאלה סוזט היידן אלגין את עצמה שאלה שכולנו שואלים עצמנו מדי פעם: האם נשים צריכות שפה מיוחדת משלהן? כלומר, האם השפות האנושיות – שפות "גבריות" ברובן – מתאימות גם כדי לבטא...

עשיתי לעצמי מנהג חדש: כל שנה לקרוא ספר בסדרת שיר של קרח ואש בזמן טיול האופניים הגדול. את הראשון לגמתי במסע שנה שעברה למילאנו. אל השני שקעתי בטיול האחרון מברלין למוסקבה*. כל כך שקעתי...

כולם יודעים כמה אהבתי את טרילוגיית החוק הראשון – שלישיית הספרים הראשונה שכתב ג'ו אברקרומבי. אפילו השוויתי אותה לשיר של קרח ואש! לא בהיקף כמובן, אבל ברוח ובאיכות הכתיבה. מעבר לערך הספרותי הייתה גדולתה...

מוסקבה, 1891. גנרל חראפוב – לא משנה באמת מי זה – נרצח בדרכו למוסקבה ע"י מתנקש שמתחזה לפנדורין. דבר שמעצבן את גיבורנו עד מאד – ואני מדבר על ההתחזות, לווא דווקא על הרצח –...

כבר בנעורי הנחתי עין חמדנית על אוסף הספרים של בן דודה של אמי. ראשית, הוא כמעט היחיד מהמשפחה שאוהב את הז'אנרים הנכונים, ושנית – הוא לא רק אוהב, אלא גם קונה וקורא בכמויות היסטריות....

כוכב היער הוא כוכב דמויי ארץ, בו חיים יצורים דמויי אדם (הכל פה דמוי!) בשם קריצ'ים. הקריצ'ים הם ייצורים לא אלימים שוחרי שלום שמנהלים מערכת יחסים פשוטה וירוקה עם המקום בו הם חיים. הם...

קוני ויליס. סופרת ותופעת מדע בדיוני שהתפרצה בשנות השמונים של המאה הקודמת, ויש הטוענים שטרם הגיעה לשיאה. ויליס זכתה בעשרה פרסי הוגו, שישה פרסי נבולה, מלנתלפים פרסים "שוליים" נוספים ומלנתמליון מועמדויות לכל פרס אפשרי...

הביקורת הזאת נכתבה ע"י ניימן, בן דמותו המודרני של ניוטון. רואים? אמרתי שאני בן דמותו המודרני של ניוטון! אבל רגע, האם יש לזה משמעות מעבר ליומרנות חסרת בסיס? לא. כי כדי להיות בן דמותו...