חודשיים של הרבה רכיבות יומיות עם אופניים בוורשה והסביבה הפכו לפוסט עם חמישה אייטמים, כמה תמונות והרבה סיפורים קצרים.

סיפור שמתחיל עם אגדת הסבתא התככנית של ראדום, עובר בשדה תעופה הרפאים של אותה ראדום, בדרך הפוגה קצרה בקפריסין ואז מסיימים עם ממתקים פיליפיניים לקינוח, תרתי משמע.

קטניה עשירה וקסומה, מלוכלכת ומבולגנת. היא טעימה ומחוספסת, צפופה ומלאת חיים, היסטוריה וסודות. פוסט לא תיירותי קלאסי שנכתב לאחר ביקור בעיר הסיציליאנית הזאת.

איך האיטלקים יכולים לקחת אלמנט פשוט, פיסטוק, ולעשות ממנו עולם ומלואו? חוויות מביקור בפסטיבל פיסטוקים קטן בסיציליה, אירוע מקומי שרוח התיירות טרם השחיתה.

ברוכים הבאים לוורשה! מקווה שאתם רעבים! שמי ניימן, ואני המדריך שלכם היום. אני גר בוורשה כבר כמה שנים, וכמו כולם – אוכל מדי פעם בחוץ. הנה המקומות האהובים עלי בוורשה בשנת 2025, עם דגש למסעדות פולניות אבל לא רק.

קז'ימייז' דולני נחשבת לאחת העיירות היפות בפולין. רק שבניגוד לזאקופנה שבהרים, סופוט על הים הבלטי או מיקולאיקי באיזור האגמים הגדולים, היא מפורסמת רק לקהל הפולני, ואלמונית מחוץ לפולין עצמה. הנה רשמים אחרי סופ"ש ארוך במקום.

מזה מאות שנים ידועה הריביירה הצרפתית בתור "בית חולים שדה". מזג האוויר הנוח כל ימות השנה מרפא את הגוף; הנוף היפייפיה מרפא את הנשמה. הנה שישה קוריוזים קטנים על הריביירה לאחר שהות של שבוע שם.

פשצ'נה היא עיירה ימי ביניים בשלונסק שבדרום פולין. היא לא גדולה מדי, ולא מפורסמת, אבל כן עתיקה ועם היסטוריה עשירה. אלו חוויות מ-48 שעות בפשצנ'ה.

קרואטיה מרגישה כמו ארץ מזרח אירופאית שממוקמת בבלקן ומנסה להיות איטליה. הדבר שהכי בלט בביקור הזה הוא כמה אנשים נחמדים. הדבר השני שבלט הוא כמה שהארץ יפה.

שמונה ימים טיול אופניים בצפון איטליה, אגמים, נהרות, נוף פסטורלי, רכיבה רגועה ולמרבה הצער גם כמה הרפתקאות.

זאת המלצה על נופש כפרי מזרח פולני בחוות תבלינים, Ziołowy Zakątek. זה מקום כל כך ייחודי וכל כך קסום שהוא אשכרה עשה לי צמרמורת. מילולית. אני חייב לנסות להעביר לכם את החוויה.

תל אביב ווורשה מעולם לא הרגישו שונות כמו בימים אלו. העיר האחת שסועה, השניה פורחת, תרתי משמע. עם בוא האביב, שש תמונות מוורשה, שמנסות להעביר קצת אווירה.

אולי יש פארקים טובים בוורשה מפארק שצ'נשליביצקי, אבל אין פארקים טובים כמוהו. מדריך קצר לתיירים ישראליים שרוצים לראות פיסה קצת אחרת של וורשה.

תיכננתי לנוח שלושה ימים בהרי הטטרה בדרום פולין, לעשות כלום פחות או יותר חוץ מלאכול ולשתות. במציאות היה מעניין ממה שחשבתי.

אולי זאת הנקניקיה הטובה ביותר בעולם, ובטוח שזה אחד מדוכני אוכל הרחוב הטובים ביותר בעולם.

הסערה הייתה פה, מיום חמישי ועד שלישי בלילה. אומרים שהיא הסערה הכי קשה ב-11 השנים האחרונות. נשיר לה שיר הלל רגע לפני שהשלג כולו יימס.

פוסט אמנותי שמתחיל בסגר מתמשך ומסתיים בתערוכה מאולתרת.

Nadbużański Dom הוא מקום קטלני לחופשה כפרית נהדרת בפולין. זה נשמע כמו טקסט פירסומי, אבל זה לא, פשוט נורא נהניתי שם.