לא יהיה מוגזם להכריז שנקניק הקארי, ה – Currywurst, הוא המאכל הלאומי של ברלין. כי באמת, בשווקים, בקרנות הרחוב, בפאבים הפינתיים בהם יושבים מובטלים ומשתכרים למוות, אוכלים כולם לצהריים, קארי-וורסט עסיסי. שזה נקניקיה מבושלת...

[מעצב\ת מישהו? אני רוצה להכין עמוד מסודר עם כל המידע שהצטבר פה על ברלין בשנתיים האחרונות, וצריך מישהו\י שיעזרו להכין באנר בשבילו] קמתי במצברוח מתוק היום. לא לשוקולד סתמי, אלא למשהו פיינשמייקרי חום שעושה...

[המקום נסגר] [ברור לי שצריך ליצור דחוף אינדקס לכל ביקורות ומיני-ביקורות ברלין שהיו פה בשנה וחצי האחרונות. זה בתהליכי טיפול. כמו בועדת חקירה צה"לית] הפוסט, הדיון, המיילים ובעיקר הזכרונות מבבט* העלו בי גל נוסטלגי...

"זה התחיל בספינת חלל קבורה שמצאנו" סיפר וורפל (קוביה, בגרמנית), "אחרי מחקר קטן גילינו שהיא ספינה מהעתיד, שנקלעה לחור תולעת וחזרה בזמן רק כדי להתרסק בברלין". הוא היה רציני לגמרי. כלומר, לא נראה לי...

חבר מקומי, שהוא גם במקרה בליין על, טען שאם כבר לצאת בברלין לבד אז לצאת לקפה בורגר [אתר – כתובת: Torstraße 60] – או בשמו הלא רשמי: דיסקו רוסי. אחד המקומות האיכותיים בעיר לפגוש...

גלובליות מביאה עימה, מלבד מזללות איטלקיות בכל פינה, גם תרבות פיוז'ן מבורכת. יש אוכל פיוז'ן (שניצל בפיתה עם צ'יפס, סלט, טחינה ועמבה), מוזיקת פיוז'ן ואפילו אנשים פיוז'ן! כמו בירושלים, בה פאנקיסטים, דתיים, רוסיים וחילוניים...

למרות הסטיגמות, שאני יצרתי לעצמי, לא השתתפתי ביותר מדי סבבי פאבים (Pub Crawling בלעז) מאז שהגעתי לברלין. היו, כמובן, כמה צנועים, שיזמתי עם חברים. אבל כאלה אמיתיים, בהם חבורה של 30-40 זרים הופכת ליחידה...