ה – rss שלי ריק! מאורע נדיר זה, שבלי שום ספק מסמל את החופש בו אני נמצא כבר יומיים (נגמר מחר), דורש פוסט 'בקטנה'. והפעם? נעשה כמו עונג שבת ונשים בסוף כל אייטם שיוך...

אז צלחנו בהצלחה שמונה מיני פוסטים הונג-קונגיים קטנים של חוויות, המלצות ותמונות (פלוס אחד גדול יותר). מה זה אומר? שהגיע הזמן לפוסטפלצת סיכומי. הנה רוב מה שעשיתי בשבוע בהונג קונג. מינוס המתמטיקה. פלוס צנזורה...

המתכון שלנו השבוע הוא מתכון מהיר שמתאים לכל מי שמחפש חוויה פחות שגרתית בהונג קונג. כמה פחות שגרתית? עד כדי כך שהמקום אליו מגיעים כמעט נטוש לגמרי. וזה באחת הערים הצפופות בעולם! [אין סיכוי...

אחרי יום מנוחה חוזרת סדרת ההונג קונג היומי רק כדי להסתיים בקרוב. מחר יעלה פוסט הדרכה לטיול באי (כמעט) בודד בסביבה. אחרי זה יעלה פוסט סיכום. ואז נדבר על ברלין, מוזיקה ושאר הדברים שנהגו...

ההונג קונג היומי האחרון לפני פוסט ארוך שיפורסם, בתקווה, מחרותיים, הוא קצת שונה. אין פה תמונה + פיסת מידע אזוטרית על משהו שעשיתי. כן יש המלצת קריאה חמה שהלוואי והייתה ברשותי לפני הנסיעה. [סתם...

נעצרה לי הנשימה כשנכנסתי למרכז סינו (Sino Centre). היה נראה שהחזון הגיקי התגשם; קניון שלם, שכל-כולו מוקדש לתרבות אלטרנטיבית, גיקים, מחרתית וכו'. קומה אחת מוקדשת, למשל, לחנויות דיסקים וסרטים צפופות, עם יצירות מוכרות לצד...

[הידעת? בקרוב תיגמר סדרת 'ההונג קונג היומי' ויבוא פוסט ארוך ואמיתי מסכם על העיר! אה, וגם עד גיל 60 תגיע לירח] מפחיד אותי לכתוב משהו על האוכל בהונג קונג. ראשית – כי דגמתי אולי...

אז – התרבות הסינית מזמן מושפעת מאחותה המערבית. ובהונג קונג, בגלל שהיו בריטים, ובגלל שאין צנזורה ובגלל עוד סיבות אחרות – ההשפעה הרבה יותר גדולה. כך קרה שקפה צ'ארלי בראון – ילד הכאפות מסנופי...

קמתי אמש מוקדם בבוקר, שש בערך, כדי לתפוס את המעבורת הראשונה והיחידה שנוסעת לאי קטן העונה לשם Tap Mun (מטפורית. מעשית הוא לא ידידותי ולא עונה כשקוראים לו). לא בגלל שיש שם אטרקציות מיוחדות...

[ברצוני (להדגיש שהפינה 'ההונג קונג היומי' היא פינה לא יומית בהחלט, זמנית ביותר וספורדית להפליא שתופיע מתי שרק אצליח להגיע למחשב] האוניברסיטה הסינית של הונג קונג, אחת משמונה-תשע אוניברסיטאות שיש פה (תלוי את מי...

פעם פגשתי בחורה סינית בברלין. קראו לה שינג והסתדרנו די טוב ביחד. שאלתי אותה אם בא לה לראות את הבית קפה הכי אופייני בברלין, ואחרי שגילינו שהוא סגור נאלצנו ללכת למקום אחר. החלפנו אימיילים...