לרוב היומיות יש אייטם עיקרי וארוך סביבו משתרך שאר הפוסט. אבל ליומיות היום יש שמונה אייטמים קטנים ומהירים בלי אחד שמתבלט ביניהם.

יצא יומיות מגיפה וקורונה. עדכונים מוורשה, משאנגחאי, מביל גייטס, מג'ורג' מרטין – וכן, גם קצת שטויות גיקיות. כי לא מספיק רק לשרוד.

העולם בסגר בגלל מגיפת הקורונה, אז העולם הדיגיטלי פותח את כל דלתותיו. תמצאו בפוסט אוסף אירועי תרבות לימי קורונה, מהצגות של הקאמרי עד סרטים דוקומנטריים ישראליים, ועוד המון לינקים.

האם אפשר לפענח את שפת הלוויתנים? אולי. הרי יש אלגוריתמים שלבינה מלאכותית שעושים ניסים. פוסט שמתחיל בפיענוח שפת הלוויתנים וגולש להרבה מקומות אחרים.

נאום חוצב להבות ונדיר(!) של בעל האתר על דמוקרטיה, עיתות משבר וסכנות. כל זאת מעבר לדיווח הקורונה יומי מפולין ושאר לינקים חביבים.

מה קורה כשמשפטן, מוזיקאי ותוכניתן נפגשים ביחד לדון בזכויות היוצרים של מנגינות? סיפור שנשמע כמו בדיחה ישנה, אבל בעצם יש לו פאנץ' ליין אדיר.

שוק המטבעות המוצפנים התרסק אתמול בצורה היסטורית. זה היה צפוי. אבל יחד איתו התרסק גם Dai, מטבע שהיה אמור להישאר יציב. הפוסט מדבר על עולם המטבעות היציבים.

עדכוני קורונה מפולין, עדכוני קורונה מהרשת עם זווית קצת שונה, ואז: קצת אסקפיזם בריא, כי לא מספיק רק לשרוד.

בשנים האחרונות הפכה סבינה הוסנפלדר לאחת הדמויות המוכרים ביותר בפיזיקה. מי היא? מה היא טוענת? איך זה קשור לתנועת Intellectual Dark Web שצמחה ברשת?

למה יש שתי מערכות הפעלה כיום, חלונות ויוניקס? למה יש שלושה דפדפנים, פיירפוקס, כרום וספארי? האם תמיד גיוון ירד כשמורכבות תעלה? פוסט יומיות עמוס בלינקים.

בדיוק הסתיים כנס Fosdem 2020 בו (שוב) הרציתי. אבל אבוי! המחשב לא התחבר למקרן בתחילת ההרצאה. במקום להעביר מצגת מלוטשת, אילתרתי בגימגום מחויך מול קהל משועשע. אין הפעם לינק להרצאה ואני עצמי מפחד להתסכל...

פוסט יומיות *ענק* שמתחיל עם קצת מתמטיקה: מתמטיקאיים הוכיחו ש-MIP*=RE, אבל מה המשמעות של גיבוב האותיות הזה?!

מנוע Godot התחיל ממוצר קוד פתוח קטן של שני מתחרים שבכלל לא בנו עליו כלכלית, והפך לתופעה בשוק מפתחי משחקי האינדי. הנה הסיפור של אחד מפרוייקטי הקוד הפתוח של העשור החולף.

כבר הרבה שנים מנסה ג'ימי וולס, אחד ממקימי ויקיפדיה, להילחם בפייק ניוז. ייתכן שעכשיו הוא מצא את התשובה עם רשת חברתית חדשה שהקים, שנהפכה ויראלית תוך זמן קצר.

כולם רוצים "להציל את האינטרנט", אבל אף אחד לא יודע איך. האם אני יודע איך? לול לא, אבל אני כן יודע לכתוב על כולם.

בעל הבלוג מכה על חטא על דברים שכתב בפוסט הקודם, ובדרך גם מהרהר על פוליטיקת הזהויות המודרנית. פוסט שחלקו הרהור וחלקו לינקים לסיכומי עשור, שנה ואחרים.

עידן הזהב של ה-binging, אבל לאנשים עדיין את איכות החיים הגבוהה בהיסטוריה. האם המצב הזה יכול להחזיק מעמד?

מה קורה כשהאקר פולני רואה הודעה על חברת השכרת קורקינטיים חשמליים שסוגרת את שעריה?