סיכום חצי שנה של בעל האתר, בשלל קטגוריות שהומצאו על המקום. חלקן הגיוניות, חלקן איזוטריות, חלקן הומוריסטיות.

פוסט שמתחיל בביקור של שוטרי משטרת ההגירה בביתי וממשיך בחמישה סיפורי פיל-גוד קטנים כי זה מה שמתאים לי עכשיו.

טד צ'יאנג הוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר של ה-30 שנה האחרונות. כל סיפור שהוא כותב בונבוניירה וכל מאמר מלמיליאן. בדר"כ הוא מפרסם פעם בכמה שנים, אז כשיוצאים לו שני מאמרים על AI תוך זמן קצר, חובה להקדיש להם פוסט.

באיזור הזמן שאיילון מאסק רכש את טוויטר, החל מיני טרנד של רשתות חברתיות מבוזרות. בדקתי במאי ברצינות את אחת הבולטות בהן, Lens, ויש לי הרבה מה לאמר עליה.

זה ישמע לכם מוזר, אבל אני חובב יוקולילי אדוק שיכול לנקוב בכמה משמותיהם של נגני היוקולילי המובילים בעולם. הגעתי לעיירה מונופולי עם אקורד הסיום של פסטיבל היוקולילי המקומי, Monopolele. התוצאה היא כמובן פוסט על מוזיקת יוקולילי.

בארי היא בירת מחוז פוליה שבאיטליה, ונמצא בעקב של המגף האיטלקי, על חופי הים האדריאטי. עד לפני כמה שנים היה מסוכן להסתובב בעיר העתיקה שם, אבל כיום היא בטוחה, הומה, ומלאת מאכלים בארינזיים איטלקיים שאפשר למצוא (כמעט) רק שם. הנה התרשמות מכמה ימי שהות בבארי.

גיליתי בוורשה צמח תיבול עתיק שכבר לפני 6,000 שנה השתמשו בו באיזור. כיום הוא קצת "אבד" לטבחים בין זמננו, אפילו לאלו בפולין. קריאה קצרה גרמה להחליט שראוי להקדיש לו לפחות אלף מילים בעברית.

"פיצה פולנית" הוא אחד המאכלים הכי שנויי מחלוקת בפולין. בזמן שחצי המדינה מדברת עליו בעיניים נוסטלגיות ואהבה, החצי השני חושב שהוא פשע נגד האנושות. בואו נראה מה זאת פיצה פולנית ומאיפה היא הגיעה.

לפני חודשיים ביקשתי עזרה מהקוראים בקשר לפרוייקט חדש בשם וולבול, והבטחתי לספר עליו יותר בהזדמנות. עד שההזדמנות הגיעה, הפרוייקט נעצר. בואו נראה מה היה הפרוייקט, ומה הסיבות לכשלון.

האם כל בתי הקפה החדשים דומים? האם כל כריכות הספרים דומות? האם המודרניזם הרס את היופי של התקופה הקלאסית והפך אותה לפשוטה ומשעממת? ים של מילים שהוגה בשאלות הרות גורל אלו.

12 ימים היה בעל הבלוג בישראל, ואלו היו 12 ימים פוריים עד אין קץ: פסטיבל בירה, העיר העתיקה בירושלים, השקת ספר קומיקס ועוד.

היות ואני כותב לאט מדי ומעט מדי, הצטברו כמה הערות לסדר היום. ריכזתי את כולן במקום אחד, וכדי שלא יהיה משעמם הוספתי עוד כמה דברים.

ברוח הימים, חשבתי לעשות הצהרה פוליטית קצרה, יבשה, על עמדתי במצב בישראל. אבל התפתח לפוסט פוליטי, עם סקירה מאד אישית של המצב בפולין, אנקדוטות מהונגריה, וגם קצת תרבות לא פוליטית.

נפלתי לחור התולעת של משחקי המחשב, אין דרך אחרת לתאר זאת. כבר חודש ומשהו שעיקר שעות הפנאי שלו מוקדשות לחדשות משחקי מחשב. כמה שיותר גיקיות ואינדי, יותר טוב. הפוסט הזה מספר קצת מה למדתי.

ביקור במסעדה עילית בוורשה, הסיפור מאחורי רחוב הנשמות הטהורות, להיט פולני על זמני, איך האקרים בברלין יצרו שואבי אבק סטייל מכסחי השדים, ואלבום מחווה ליצחק קלפטר. לפעמים יומיות זה באמת סתם אוסף אקלקטי של אייטמים.

ה-Shadow Libraries הם העולם הפיראטי של החומרים הכתובים. בימים כתיקונם זה העולם הפיראטי הכי רגוע שיש, שמונע יותר מאלטרואיזם מאשר מתאוות בצע. אבל אלו לא ימים כתיקונם, ושום דבר לא רגוע יותר בימינו.

לכבוד היומולדת ה-29 (וקצת) לדום, פוסט שמוקדש לאחד המשחקים הכי טובים ומשפיעים בכל הזמנים, שאפילו 29 שנים אחרי זה הצליח למשוך אותי לחור הארנב למשך כמה ימים.

Nouns DAO הוא ארגון אינטרנט מבוזר (דאו) בו אנשים קונים מדי יום תמונה אחת של דמות מפוקסלת עם משקפיים מרובעים, ומקבלים בתמורה זכות הצבעה בארגון עצמו. זה מוזר אפילו יותר ממה שזה נשמע.