קרואטיה מרגישה כמו ארץ מזרח אירופאית שממוקמת בבלקן ומנסה להיות איטליה. הדבר שהכי בלט בביקור הזה הוא כמה אנשים נחמדים. הדבר השני שבלט הוא כמה שהארץ יפה.

שמונה ימים טיול אופניים בצפון איטליה, אגמים, נהרות, נוף פסטורלי, רכיבה רגועה ולמרבה הצער גם כמה הרפתקאות.

סיימתי שבוע נופש כפרי מזרח פולני בחוות תבלינים, Ziołowy Zakątek. זה מקום כל כך ייחודי וכל כך קסום שהוא אשכרה עשה לי צמרמורת. מילולית. אני חייב לנסות להעביר לכם את החוויה.

תל אביב ווורשה מעולם לא הרגישו שונות כמו בימים אלו. העיר האחת שסועה, השניה פורחת, תרתי משמע. עם בוא האביב, שש תמונות מוורשה, שמנסות להעביר קצת אווירה.

אולי יש פארקים טובים בוורשה מפארק שצ'נשליביצקי, אבל אין פארקים טובים כמוהו. מדריך קצר לתיירים ישראליים שרוצים לראות פיסה קצת אחרת של וורשה.

אולי זאת הנקניקיה הטובה ביותר בעולם, ובטוח שזה אחד מדוכני אוכל הרחוב הטובים ביותר בעולם.

הסערה הייתה פה, מיום חמישי ועד שלישי בלילה. אומרים שהיא הסערה הכי קשה ב-11 השנים האחרונות. נשיר לה שיר הלל רגע לפני שהשלג כולו יימס.

פוסט אמנותי שמתחיל בסגר מתמשך ומסתיים בתערוכה מאולתרת.

Nadbużański Dom הוא מקום קטלני לחופשה כפרית נהדרת בפולין. זה נשמע כמו טקסט פירסומי, אבל זה לא, פשוט נורא נהניתי שם.

להיכן נעלם הניימן לאחרונה? ובכן, לכל מיני מקומות. אחד מהם היה שבוע רכיבה לאורך קו חוף הים הבלטי הפולני.

האם ניימן הפך לאופה לעת אפוקליפסה? כן! כלומר, אפיתי השבוע פעם ראשונה לחם, אפילו שלוש כיכרות תוך שבוע אחד. בואו נדבר על איך זה קרה.

שני ספק הגיגים ספק סיפורים על שני צדדים של וורשה.

פעם היה לי מנהג לשהות כל שנה כמה שבועות בעיירה בוחס (Buchs SG), שנמצאת בשוויץ פינת ליכטנשטיין. בינתיים סיימתי לכתוב את הדוקטורט, ועברו ארבע שנים מאז הפעם האחרונה שהגעתי לבוחס. הסופ"ש חזרתי לפה לנופש...

פתאום, על אחד מתריסר פסי הרכבת הנטושים מכוסי העשב שמאחורי רחוב Grodziska בוורשה, מצאתי קטר וקרון. נראה שהוא תקוע על המסילה כבר הרבה שנים. מישהו כיסה אותו בגרפיטי צבעוני. אפשר להיכנס פנימה, וזכויות בקבוקי...

החיים הובילו לכך שבדאבוני עברתי לשכונה שממוקמת ארבעה קילומטרים ממרכז וורשה. היא הוקמה השנה, על חורבות איזור תעשייתי לשעבר. בבת אחת נבנו כמה עשרות בניינים, ואוכלסו במהירות שיא בזוגות צעירים. לא תמצאו ברחוב מישהו...

סוף הקרון האחרון ברכבת בין ברלין לוורשה תמיד ריק. אני יושב שם אפילו אם היקצו לי מקום שמור בחלק אחר של הרכבת. הסיבה לכך פשוטה: חברת הרכבות הפולנית הקצתה לזאת הגרמנית למכור כרטיסים לחצי...

אני ביום חופש שני רצוף שלקחתי לעצמי עקב מה שמכונה "עייפות החומר". ניצלתי אותו כדי לתקן את האופניים. אך שוד ושבר! אין לי כלי תיקון אופניים, כי עברתי לצורת חיים מינימליסטית כמעט בלי ציוד....