לפני כמה חודשים, בדיון על אבטחת מידע, ביקשו ממני "להפסיק להיות ניימן, אדם מאד לוגי, ולהניח שאני קצת מישהו ששופט דברים יותר על פי הרגש". הם רצו לעשות שינוי למערכת שלא יועיל להבטחה, אבל...

לא אהבתי את סמיוזיס. ולכן הטקסט הבא לא עומד להיות בדיוק ביקורת, אלא יותר יותר "ביקורת בספיד". אין טעם להתחיל להרהר ולהתפלסף על יצירה לא מהנה. 'אבל מר ניימן!' אתם תוהים כמובן, 'אם לא...

המילה האחרונה בתחום הפרת הפרטיות היא Fingerprinting. מה זה אומר? מאיפה זה הגיע? ואיך נלחמים בזה? יומיות עמוסות באייטמים לקראת הסופ"ש.

ביקור בחווה בפולין חשף אותי לעולם דלעות החורף. כדי שיהיה לי תירוץ לקרוא עליהם, זרמתי עם זה לפוסט הדלעת הגדול. מה זה אומר דלעת חורף? שותלים אותה בתחילת האביב, ואז מחכים כמעט חצי שנה...

ב-Lent ג'ו וולטון לוקחת אתכם למסע "היסטוריה פנטסטית" בפירנצה, שנת 1947. פוסט אורח של ארז רונן, שמאד התרגש כשקיבל את הספר לידיו, אבל די התאכזב לאחר סיום הקריאה.

כמה פעמים בשנה פוסט בבלוג חוטף חיידק ויראלי. המקרה האחרונה הוא פוסט היומיות האחרון, שבמשך כמה ימים הגיעו מאות מבקרים בשעה לקרוא אותו. אם אתם מאלו שהגיעו בעקבות הפוסט והחליטו להישאר – ברוכים הבאים!...

כבר 25 שנה מרחפת שאלה מעל פיזיקת החלקיקים: אילו אבחנות יספק ה-LHC. עכשיו התוצאות בידינו, והתשובה היא "שום וכלום". לאן הולכת פיזיקת החלקיקים מפה?

ב-2017 היה Hope and Red ההפתעה המרעננת של עולם הפנטזיה מבחינתי. האם ספר ההמשך מצליח לעמוד בציפיות שיצר הספר הראשון? קצת כן, קצת לא, ובגדול התשובה קצת מורכבת.

בינה מלאכותית עוזרת ל-OpenStreetMaps, שינו את שם פרס קמפבל בעקבות נאום זכיה זועם בוורלדקון, אנתולוגיית מדע בדיוני פלסטינית, סקירת משחקי מציאות מדומה, ועוד שלל נושאים גיקיים.

בפאנל GameLit, בשעה השנייה של היום הראשון של וורלדקון 2019, המליצו לקרוא את The Crafting of Chess, בתור "ספר ה-GameLit הטוב ביותר אי פעם". כשממליצים, אני מקשיב. קראתי את הספר עוד במהלך הכנס ועפתי...

הפוטנציאל של מציאות מדומה הוא אינסופי ומאיים להפוך למבול. מיקרוסופט מדגימה את ה-Holoportation: תקרינו את עצמכם לתוך מציאות מדומה של מישהו אחר. Valve בדיוק שיחררו מערכת הפעלה מבוססת לינוקס של מציאות מדומה.

בעל הבלוג חזר מחמישה ימים מלאי חוויות בוורלדקון 2019 בדאבלין. היה אדיר אדיר אדיר. הפוסט הזה הוא הנסיון של להעביר קצת את החוויה והתוכן של מה שהתרחש שם.

מטרופוליטן, שנכתב ב-1995, הוא ספר מיוחד. הוא פנטזיה שמרגיש כמו מדע בדיוני. הוא סיפור חברותי שמרגיש כמו סייברפאנק. מטרופוליטן ספר איטי ומתוחכם. ייקח לכם זמן לקרוא אותו, אבל אם תתמידו הוא יתגמל אתכם, כי מטרופוליטן הוא יצירה נהדרת.

הספר Trail of Lightning הוא יצירת פנטזיה אורבנית, שקיבלה מועמדות לפרס ההוגו 2019. הייחוד שלו הוא שהוא מבוסס על מיתולוגיית הנוואחו האינדיאנית, ונכתב בידי אשה נוואחית. אבל האם התרבות הנוואחית מצילה אותו מלהיות "סתם" עוד ספר פנטזיה אורבנית שגרתי?

מלחמה לנצח הוא הקלאסיקה של הקלאסיקה של ספרי המד"ב. מהספרים שכולם מעריצים וממליצים לקרוא. אז איך זה שהביקורת הזאת על הספר עומדת להיות שלילית?

לפני חודש פירסמו בארנס נ' נובלס את סיכום חצי שנת 2019 במדע בדיוני ופנטזיה שלהם, והאתר הזה התעלם מהם בגסות רוח. כפיצוי אני מאתגר את עצמי: לקרוא 5 ספרים מהרשימה עד סוף השנה.

שמעתם על נוירולינק? זה הפיתוח האחרון מבית אילון מאסק, שאמור לדאוג לכך שעוד כמה שנים תוכלו לתקשר עם מחשבים דרך המחשבה. הם יצאו ממעטה הסודיות שבוע שעבר, והבלוג יצא לסקר אותם.

למרות השם, Symphony of the Wind הוא לא סתם עוד ספר פנטזיה. הוא ספר פנטזיה מצוין בפירסום עצמי יחסית אלמוני. מה שכבר מייחד אותו מרוב הביקורות בבלוג.

הכי מפתיע? הוא ספר פנטזיה קצת מבולבל, אבל מצוין.