פליפר זירו יצא לפני חמש שנים והפך למכשיר קאלט. נתוו סביבו כל מיני אגדות אורבניות על פריצות מדהימות (ולא נכונות בעיקר) שאפשר ליצור איתו. שבוע שעבר הוכרז המוצר השני בסדרה, פליפר וואן. בואו נראה מה יש שם.

קשה לכתוב ספר שהוא גם תעלומת רצח בחדר סגור וגם מערבון מוזר עם רוח גותית מקברית סטייל אלן פו. אבל מורגן סטנג עמד במשימה, וכתב ספר פנטזיה בלשי קצר, מהודק ומצויין.

שאלו את ג'ון קארמק, מפתח דום ותוכניתן אגדי, האם כדאי להקים חברת משחקי מחשב כיום? הוא ענה שלא, אבל אז הסביר מה לעשות אם בכל זאת מקימים. אותי אף אחד לא שאל, אבל בחרתי לענות על הנושא גם ככה.

סיפור שמתחיל עם אגדת הסבתא התככנית של ראדום, עובר בשדה תעופה הרפאים של אותה ראדום, בדרך הפוגה קצרה בקפריסין ואז מסיימים עם ממתקים פיליפיניים לקינוח, תרתי משמע.

בעוד שפיד כרונולוגי במדיה חברתית זה משעמם, הפידים של האלגוריתמים שאנחנו מקבלים כרגע מלאים במניפולציה ותוכן מלאכותי. בלוסקיי, הרשת החברתית המבוזרת, מנסהל מצוא תשובות לבעיה בעזרת AI.

לפני כמה שנים הוציאה פונדה לי את טרילוגיית Green Bone, שמתחילה בספר המצוין Jade City. זאת הייתה אחת מטרילוגיות הפנטזיה הטובות שקראתי אי פעם. ארבע שנים מאוחר יותר חוזרה פונדה לי עם ספר חדש. למרבה הפלא הפעם הז'אנר הוא מדע בדיוני, אבל איכות הכתיבה עדיין מצויינת.

ה"יומיות" חוזרות אחרי שלושה שבועות. על כן אין מיקוד הפעם, אלא סתם זריקת לינקים מעניינים, מוזרים ומהנים.

שלושה שבועות היה פה שקט. בזמן הזה עברנו מתקפת בוטים, האתר עבר לשרת חדש ולי נשחקה המוטיבציה עד כמעט אפס. פוסט שנכתב בתקוות חזרה לשיגרה.

אלבום קונספט ישראלי חדש שמתכתב עם ספר שירה בלשי גרם לי להרהר באיפה אני עומד מול המוזיקה המחתרתית הישראלית כיום.

הספר Theft of Swords מאגד את שני הספרים הראשונים מתוך 23 בסדרת פנטזיה קלאסית אפית. מדובר בבונבוניירה של ספר לחובבי ספרות הפנטזיה הקלאסית, עם דרקונים, קוסמים, אלפים והרפתקאות.

לפני שנה וחצי עפתי על משחק גיימבוי ישראלי מקורי חדש: הרפתקאות בנצי בבנצילנד. אז בואו נחזור אליו רגע עם פרטים חדשים, ואחרי זה נוסיף מלא אייטמים על שאר הנושאים הגיקיים שאוהבים באתר.

על פריצות דרך בהפצנה פוסט-קוונטית ואיך זה קשור לעולם מלא טראומה.

ההתלהבות והקידמה שמביא ה-AI נותנת גושפנקא למעשים לא תמיד הכי אתיים. שני מקרים קצרים ודיון.

אחרי שלושה ספרים ויותר מ-3,000 עמודים אני מרים דגל לבן מול סדרת גנזך אורות הסער.

ליל הסדר שמח! אתמול פורסם פוסט על אחת הבעיות הפתוחות החביבות עלי ביותר במתמטיקה: השערת הרץ הבודד. זאת בעיה מקסימה שמחכה לפתרון כבר יותר מ-60 שנה. היא מקרה קלאסי של בעיה שקל להבין, אפילו...

השערת הרץ הבודד היא מהטענות המתמטיות שקל להסביר אבל קשה – בינתיים אפילו בלתי אפשרי – להוכיח. כבר יותר משישים שנה שהיא לא פתורה. עד לפני כמה חודשים לא הייתה התקדמות בפתרון הבעיה במשך עשור. בואו נראה מהי ההשערה הזאת ומה קרה איתה לאחרונה.

מה ביומיות היום? פולמוס סביב המועמדים לפרס גפן 2025, ספר חדש לרומח הדרקון, משחקי מלחמה ישראליים וכמובן – תשובה לשאלה: למה ילדי פולין זרקו בובה של מכשפה לנהר שבוע שעבר?

"מלומדת העורב" משלב שני תת-ז'אנרים ממכרים: תעלומת רצח בלשי וטורניר קיצוני בין הדמויות (כמו במשחקי רעב, מרד אדום או אינספור סרטי אנימה). זה אולי הספר אהוב הקהל ב-2025, ספר מצוין – רק יש לי חשש קל שההמשכים לא יעמדו בסף שהציב.