אחד במאי 2011: פרעות וזעם בקרויצברג

ב – 1987 החלה מסורת אכזרית בקרויצברג; הרובע האלטרנטיבי הותיק של ברלין שמשמש גם כמקום מגוריו של עבדכם הנאמן.

ב – 1 למאי, פיזרה המשטרה ביד קשה שורת הפגנות של פעילי שמאל גרמניים ברחבי מערב ברלין.

פליטי ההפגנות מצאו מחסה בקרנבל השנתי שהתרחש ברובע קרויצברג המפורסם. המפגינים המפוזרים חיפשו דרך להפיג תסכולם: הם הפכו מכוניות, התנגדו באלימות למעצר, ובמהרה החלו לבצר את רובע קרויצברג כנגד המשטרה שנאלצה לנסוג מול האלימות חסרת התקדים.

לקח למשטרה למעלה מ – 24 שעות לכבות את מדורת האלימות. זה היה מאוחר מדי. מסורת חדשה נוצרה.


[זוהי איננה תמונת אילוסטרציה! מכונית עולה באש. ברלין, 1 למאי 2003. תמונה מפה. CC]

בשנים אחרי זה הפך האחד במאי ליום המהומות בקרויצברג.

מכוניות נשרפות, חנויות נבזזות והתגרות נמהלות בגז המדמיע של המשטרה. סכנה לעוברים ושבים.

במהרה הפך היום ממוקד פעילות שמאל פוליטית למוקד משיכה לערסים ובריונים מכל אירופה שמחפשים סיבה למכות. למרות שעד היום אני פוגש שמאלנים שטוענים שגם באלימות לשמה יש משמעות פוליטית (שטויות).

ב – 2005 מצאה עיריית ברלין מזור למחלה: מסיבה. ההגיון היה מגוחך אך נכון: אם נארגן שורת הופעות ומסיבות ענקית ברחבי הרובע, אז הרי שהחברה האלימים יהווו טיפה בים החברה החוגגים וה"שלווה" תחזור לרחובות.

צדקו. ה-1 במאי 2005-2009 היו מהשלווים שידעה העיר. ב-2010, שנה שעברה, שוב הובער הרובע; הפגנה ימנית חוקית נעצרה בידי פעילי שמאל, ומשם זה גלש למהומות ענק בהשתתפות 10,000 מתפרעים. אני העברתי את היום מתאושש במיטה, כך ששמעתי את הדי המהומות מהחלון.


[תמונה מפה. CC]

ימינו אנו: ברוכים הבאים ליום מאי 2011! והפעם: גדול יותר! חזק יותר! רגוע יותר! אם מסיבות זה התרופה, חשבו בעיריית ברלין, אזי פשוט נארגן יותר מהן ויותר גדולות.

התוצאה: בכל פינה יש הופעה. על כל בניין תלויים רמקולים. בטווח של ארבעה רחובות ספרתי חמש במות הופעות. הרעש מחריש אוזניים ומבלבל חושים. מכירת בקבוקי הזכוכית ופחיות המשקאות נאסרה. לקח משנה שעברה אז גילו כמה שוטרים בדרך הקשה שזכוכית שבורה היא נשק מסוכן.

ברחובות יש טנקים, ובאוויר מסוקים. פחד וכיף מתערבבים ביחד.

יצאנו חבורה של ארבעה אנשים, ותוך שעה גדלנו לעשרים(!). כל המי ומי שאני מכיר מהשנתיים האחרונות נמצא פה.

בפארק הגדול לידי יש ליין די.ג'ייז מפורסמים שמתחלפים כל הזמן. אנשים מטפסים על גגות המחסנים, הפאבים, צמרות העצים ורוקדים. סוחרי הסמים מרוצים מיום החופש שהמשטרה נתנה להם. כמו שאומרים: אם מעשנים מריחואנה, לא הולכים מכות.

קשה לנווט בחבורה גדולה. עצרנו פה כי ההוא הלך לאיבוד. שם איבדנו עשר דקות כי אנשים היו צריכים לשירותים. מסעדות ופאבי האיזור ניצלו זאת כדי לעשות קופה קטנה. קציתי לתפוס הופעה של Bonsai Cats, אבל ההמונים לא אפשרו להגיע לבמה שלהם, אז הסתפקנו בהופעת כלי הנשיפה של The Unlimiters. הקהל המשולהב השתולל ליד הבמה והחל פוגו לצלילי מוזיקת סקא ג'זית.

עמוק לתוך הלילה עוד נשמעו הדי מהומות יום מאי בתוך דירתי. קשה להיות סטודנט שרוצה ללמוד בשקט בברלין.

9 thoughts on “אחד במאי 2011: פרעות וזעם בקרויצברג

  1. תמיד היית האיש שמציין את יום השואה בצורה הכי מקורית (לא משנה אם בגרמניה או בישראל)…

  2. :]

    רק בזמן כתיבת הפוסט שמתי לב שהאירועים אכן נפלו על ערב יום השואה שלנו. כשנמצאים בברלין קל לשכוח ימי זכרון (או חג) ישראליים..

  3. חטפתי פעם ראשונה גז מדמיע לא בישראל, ויצא לי לעמוד בתוך המון זועם בברלין שצווח die mauer muss weg אני מלפני שנתיים לא היתה מאמינה….
    גם אני פגשתי בכל פינה אנשים שאפילו לא היה לי מושג שגרים בברלין. מסתבר שכל העולם עבר לפה ולא רק אני.

    בכל מקרה עכשיו אני מרגישה שאני באמת גרה כאן למרות שהקורס בגרמנית ממש קשה ואני בחיים לא אצליח ללמוד את השפה הזאת….

  4. היה גז מדמיע אתמול! איזה בעסה שפספסתי את זה… איפה היה? באיזה הקשר? ואיזה חומה….? הם לא הפילו את החומה כבר לפני עשרים ומשהו שנה?

    שפות באות לאט. זה נכון לכולם חוץ מלמיעוט זניח של אנשים שראוי לקנא בהם. אבל מה שעוד נכון זה שאצל 99 אחוז מהאנשים עבודה סזיפית קשה ומתסכלת, יחד עם סבלנות אין קץ, מביאים לידי ידיעת השפה בסופו של דבר.

    אז אני בהחלט מבין את התסכול, אבל זה עובר. ויום אחד תגלי שאת מדברת גרמנית :]

  5. חושבת ש-2009 היתה הכי גרועה בשנים האחרונות. איזה 300 שוטרים נפצעו ומאות מפגינים נעצרו בניהם שניים שישבו חודשים במעצר בחשד לנסיון לרצח. בשנה שעברה קמתי ועזבתי את Xברג לעומק נויקלן וחשבתי שמצאתי שקט, והנה-תהלוכת 1 במאי שפעם עברה אצלי ב-Wrangelstr. רדפה אותי השנה כמעט עד הבית שוב..אבל יחסית היה שקט. רק טרטור המסוקים מעל הבית הזכיר ימים אחרים ממקומות אחרים לגמרי..

  6. יכול להיות שהמודיעין שלי לא מעודכן :]

    שתי הערות לסדר היום:
    א. ורנגלר שטראסה זה בפינת הרחוב שלי! לפחות בשנתיים האחרונות לא שמעתי שום תהלוכה רועשת שעברה שם. אבל אולי הפינה מספיק רחוקה כדי שהרעש ילך לאיבוד.
    ב. לחפש שקט בנויקלן? חשבתי ששקט מוצאים בברלין רק בלב מערב (או בפאתי מזרח, איפה שהשקט מהול בשירי סקינהדס..)

  7. ורנגלשטראסה היה ב-2008. הם כל שנה משנים את הנתיב..וניכרת מגמה מדאיגה להפנות את התהלוכה לנויקלן.
    והאמת, אתה צודק. הכי שקט היה החודש שגרתי ב-Westend. בית קברות של ממש. בכל אופן, נראה שיש לך עוד מה להכיר בנויקלן (:

  8. ב-wrangelkiez עוד יש לי מה להכיר, אז על אחת כמה וכמה בנויקלן. בינתיים אני מגיע לשם בעיקר בשביל חומוס ושאר מעדנים לבנוניים. את מוזמנת להכיר לי עוד דברים :]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *