מחווה לקרנבל התרבויות(1)! המדריך ליצירה זרה: שיר ערש לטבי

[היום מתקיים בברלין המצעד המסורתי של קרנבל התרבויות, Karneval der Kulturen. זהו אירוע תרבותי שנחגג בעיר מאז 1996 ומציג לילידים הגרמנים את שלל תרבויות המהגרים שבעיר. רשמית הם מדברים על 'קירוב תרבויות, מיגור הקסנופוביה' ושאר מילים גבוהות שאוהבים להשתמש בהן פה. מעשית יש שם אחלה אוכל, מוזיקה מעניינת ואת רוב תושבי העיר. מהבוקר זורמות הודעות לסלולרי שלי מחבורות שונות שהולכות לשם!

אני שונא לעשות מה שכולם עושים. באנגלית קוראים לזה Characteristic contrariness. אז בקטע של הפוך על הפוך אני נשאר היום בבית לעבוד. את קרנבל התרבויות הפרטי שלי אעשה בבלוג עם סדרת פוסטים בנושא, ברשותכם]

דיברתי אמש עם אנטה. זמרת האופרה הלטבית השמיימית שעברה לגור בטירה על אי בדנמרק. השיחות עם אנטה תמיד מלאות במוזיקה; חברה טובה שלה התחתנה אמש, ולכבודה הקליטה אנטה גירסא משלה לשיר ערש לטבי קלאסי. למרבה הצער את הגירסא שלה אסור לי להעלות לבלוג. אז נסתפק במקור של Mirdza Zīvere.

שם היצירה היא 'תפילה', והיא מדברת על ילדה שמתחננת לאהובה שיקח אותה. הדיסק בו מופיעה השיר, ונקרא באותו השם, יצא ב – 1984, מה שנותן לשיר סאונד אייטיז מובהק. ואיכשהו, למרות שמוזיקה אייטיז היא באמת לא כוס התה שלי, יש בו, בשיר, קסם מסוים. הוא העביר לי יפה את השעות הקטנות של הלילה בעודי כותב הצעת מחקר זו או אחרת.

[שיר יעלה מאוחר יותר היום. ברגע שה – ftp של הספק של הבלוג יחזור לעבוד]

Mirdza Zīvere

6 thoughts on “מחווה לקרנבל התרבויות(1)! המדריך ליצירה זרה: שיר ערש לטבי

  1. אכן נשמע קצת אירווויזיון (:

    אני שמעתי שעם כל הסיסמאות הגבוהות והרווח התיירותי שהעיריה עושה, היא לא משלמת הוצאות לקבוצות המגיעות. הברזילאים הודיעו שזו השנה האחרונה שלהם כי הם לא עומדים בהוצאות הטיסות וכל זה. סתם זנות

  2. ואללה? דווקא מפתיע. גרמנים הוגנים בדר"כ וכאלה. לפחות כזה נוגע לאורחים אקדמאיים. פעם שילמו לי כסף על שבוע בגיסן, למרות שלא היו לי בכלל הוצאות אירוח! (ישנתי אצל חבר).

    אני לא מבין את ההלהבות הכללית מהקרנבל הזה. ברלין מלאה מלאה מלאה באירועים תרבותיים לכל ארץ, תרבות ועדה. מי שרוצה תרבות ברזילאית יכול ללכת לאחד מעשרות הפאבים\מסעדות\מרכזי תרבות שלהם. כשהייתי בקרנבל פשוט קיבלתי אובר-דוז לפרצוף שבלבל אותי לגמרי..

  3. כן. קצת מפתיע
    הלכתי לראות את התהלוכה פעם אחת ב-2006 וזה מיצה את הענין. לא חושבת שאני קהל היעד בכל מקרה והעיר אכן מלאה בתרבות עד אין קץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *