ביטים של ברלין 2013: מאנטי. רביולי טורקיים עם המון רוטב יוגורט-שום

'יום המאנטי!'

זה מה שצעקנו, אני וחברי הטוב א', לכל מי שרצה לשמוע יום רביעי שעבר. לא שהיה לנו מושג מה זה 'מאנטי'. ממש לא. אבל…

כמה ימים קודם גילינו שלט באחת ממסעדות הפועלים האהובות עלינו: 'ימי רביעי – יש מאנטי'. הסתכלנו אחד על השני, ותוך שניה אמרנו 'יום המאנטי!'.

המנטרה הזאת חזרה על עצמה כמה וכמה פעמים בהמשך השבוע. יש שיגידו (כל מי שפגש אותנו) – שיותר מדי.

הצענו לכולם להצטרף, אבל מסתבר שאנשים לא ממש ששים לאכול מאנטי אם אין להם מושג מה זה מאנטי. בסופו של דבר הגיע רק עוד בחור אחד: ישראלי שפגשנו במקרה יום קודם בפאב.

אז… מה זה מאנטי? מאנטי זה רביולי טורקי. כלומר כופתאות קטנות-קטנות-קטנות שממולאות במשהו. במקרה שלנו נראה לי שזה היה תפו"א. אפשר להזמין את המאנטי בשני גדלים: גדול וקטן.

מה שנוחת על השולחן זו קערה מלאה-מלאה מאנטי עם כמויות היסטריות של רוטב יוגורט-שום ותבלינים עליה. אני לקחתי את המנה הקטנה, שמילאה אותי יפה. א', שאוכל כמו שבעה אנשים, לקח את הגדולה – ועוד נשאר לו מקום לברלינר (=סופגניה) לקינוח בסוף.

הטעם? אחלה! זה לא טעם גן עדן או מנה שהולכת להפוך לפייבוריט שלי בזמן הקרוב – אבל בתור אוכל איזוטרי היא: א. מעניינת. ב. טעימה. ג. קשה למצוא אותה  ד. נאכלת במסעדה צדדית עם אווירת פועלים פנטסטית ו – ה. מאחורינו נערם תור למאנטי! תור! כמעט כמו באבו חסן.

למרות שמאנטי הוא מאכל טורקי מסורתי, לא קל להשיג אותו בברלין. כנראה שזמן ההכנה לא שווה את הביקוש. המקום שאנחנו מצאנו נמצא בפינה יחסית נסתרת של כיכר Kottbusser Tor. תבדקו אם אתם ביום רביעי באיזור. משעמם לא יהיה לכם.

[Orient Eck כתובת: Reichenberger Str. 176. מקום שפתוח כמעט כל היממה]

9 thoughts on “ביטים של ברלין 2013: מאנטי. רביולי טורקיים עם המון רוטב יוגורט-שום

      1. אני בבלגן רציני לאחרונה עם שאלת המסע הבא. יש לי כבר רעיון נהדר לאביב+קיץ, אבל מה יהיה עד אז? אז מי יודע, שווקי הכריסטמס והשלג מתחילים לקסום לי לקפיצה קצרה, אם לא אצא למסע ארוך יותר בזמן הקרוב. גם יש משפחה בברלין להתארח אצלה, אז זה בכלל מצוין.
        לו רק ארקייד פייר היו מודיעים על תאריך הופעה בברלין זה באמת היה מושלם… (אם כי יש אצלכם את סווייד בנובמבר, כיף כיף כיף!)

        1. אכן, לא דיברנו על מפגש יעליות? 🙂

          (למרבה הצער, שמעתי לא מזמן שהמסעדה הקוריאנית נסגרה לפני כמה שבועות בגלל שעשו להם בלגנים עם אשרות העבודה. באסה.)

  1. כטורקופילת מוצהרת (גרתי כשנתיים באיסטנבול,לפני עידן ועידנים) אני מעולפת מהתאור ומהצילום.יאמייי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *