סיכום תחרות הבירה הביתית

17 נקודות לכבוד 28 הבירות שטעמתי ביום חמישי בתחרות הבירות הביתיות ה – II(אין כמובן קשר בין המספרים 17 ל – 28, כך שגם אל תטרחו לחפש אחד)

1. למרבה הפלא, ניתן להגיע לפאב 'החצר' בכפר אז"ר באוטובוס. ח' וב' תיזמנו בערך חצי שעה בדרכים ועוד רבע שעה הליכה עד לפאב.
2. למרות זאת, אני כמובן הגעתי באופניים. חצי שעה נסיעה מעזריאלי + עשר דקות מנוחה והחלפת חולצה.
3. אני לא מכין בירה בבית, אבל כנראה שאני מסתובב מספיק בחוגים המתאימים בכדי שכמעט כל המארגנים יתהו אם כבר סידרו לי שולחן להציג את מרכולתי.
4. אנשים שתויים הם אנשים טובים שממש שמחים להציע לתת לחבריך טרמפ מצומת כפר אז"ר. מצד שני, אנשים שתויים הם לא בדיוק האנשים שהיית רוצה לקחת איתם טרמפ.
5. את התחרות פתחתי בהסתערות על מחלקת הסטאוטים\פורטרים (בירות כהות כמו חור שחור. גינס, מרפיז ודומותיהם). נדגמו: 'סטאוט מנומר' (גינס בטעם פירות), סטאוט-וניל, סטאוט שיושן בחבית עץ אלון, הסטאוט שזכה בסוף (בזמן הטעימה דווקא לא התרשמתי שהוא הכי מוצלח) ועוד.
6. בבירות הבלגיות היו כמה מציאות: בירת פסיפלורה (שכבר טעמתי בעבר בנורמה ג'ין), בירה עם גת, בירה עם כרמל, אחת עם פרחי אביב (אין לי מושג מה זה) ועוד כמה משונות.
7. בחיטה כיכבה בירה בשם 'דמעות לואיזיאנה', בירת חיטה כהה של מבשלת Laughing Budha ועוד כל מיני שאני לא זוכר. את החיטה טעמתי בשלב בו הזיכרון שלי כבר היה די מטושטש.
8. הייתה עוד בירת דלעת נהדרת של Laughing Budha. הנ"ל לא השתתפה בתחרות, אלא נשלחה לתחרות של השבוע. (פרטים פה)
9. בצורה טבעית, טעמי היה שונה מטעם השופטים כמעט בכל קטיגוריה. האם זה אומר עלי משהו רע?
10. ערבים שמורכבים משיחות בנות חמש דקות עם המון אנשים הם ערבים נהדרים. מזכיר קצת מסיבות כיתה בתיכון.
11. קיבלתי מספר טלפון בו יהיה ניתן לרכוש בעוד שבועיים בירת Double Chocolate Stout ביתית. קרנתי מאושר.
12. אנשי מבשלת Laughing Budha הגיעו לבושים במעילי עור (לאופנוענים) וחולצות (לשאר) עם סמל המבשלה. הם הבטיחו שיביאו לי אחת, אבל אני בספק כמה אפשר לבטוח בהבטחות שניתנו תחת השפעת בירה.
13. מבשלת שילר'ס הגיע עם חמולה שלמה, דגל, חולצות והמון רעש. למזלם, כל זה לווה גם בבירה נהדרת.
14. יוחאי ממבשלת 'הבשור' הביא מערכת ברזי בירה ביתית שבנה לבד. היו לו גם בירות מדהימות (שלא זכו בפרסים והשאירו אותו אחד ממאוכזבי הערב)
15. בצורה מפתיעה (או שלא), שפת האם של בערך חמישים אחוז מהקהל, לא הייתה עברית.
16. והנקודה האישית: הדרך חזרה ארכה שעה ורבע(!) של רכיבה מאומצת. סיבות: הכוונות של אנשים ששכחו שלא ניתן לרדת עם אופניים לכביש מהיר, איש אחד שהתחיל לריב איתי בדרך כי לא הייתה לי סיגריה לתת לו, הדרכים המפותלות של סביון וחוסר כיוון מוחלט שלי תחת השפעת אלכוהול.
17. כמו שאמר אחד המארגנים: בקצב הזה, בשנה הבאה אני סוגר את פארק הירקון בשביל התחרות.

צ'ירס!

בקטנה, שלא קשורה לנושא:
1. זה עובד כך. תעלו את הקישור מעין הדג. תעבירו את העכבר על התמונה בראשית הכתבה, ותזכו לראות בדיחה שנונה במיוחד.
2. נגנב מהעונג: לחובבי משחקי מחשב + אומנות: בלוג שמציג ציורי שמן ממשחקים.