המדריך לבלוגר במשבר יצירה

השעה ארבע מתקרבת ואין לך עדיין רעיון לפוסט. כבר סיפרת כל מה שאפשר על עצמך, כתבת ביקורת על כל מה שזז ואפילו לאמא שלך נתת לכתוב פוסט אורח. אתה מודאג, 'מה עושים?' שואל את עצמך.
אז הסר דאגה מלבך! במיוחד בשבילך חיברנו מהדורה מוגבלת מ-י-ו-ח-ד-ת של המדריך לבלוגר בבעיה. להלן יותר מתריסר טריקים לפוסטים חמים, בשניה, וללא מאמץ! יותר מהר מנס קפה, יותר קל מלהיכנס לאומן 17 ויותר טוב ממכבי ת"א בכדורסל. קבלו אותו – המדריך!

תיטפל לחלשים: מאיה בת ה – 13 כתבה בבלוג שהיא מאוהבת בנמרוד? אחלה! תצחק עליה, תרד עליה, תהיה שנון ובריון כמו שרק בחור מבוגר יכול להיות. שלח לינקים לה ולכל חבריה (קישורים יש בבלוג שלה) ותקבל בתמורה לא רק רייטינג מובטח, אלא גם את חמש עשרה דקות התהילה שלך בהפסקה הגדולה של גימנסיה הרצליה.

תיטפל לכאלה שכל כך יותר חזקים ממך עד כדי כך שלא איכפת להם ממך: זה הולך בערך כך: 'וואינט כתבו היום ש"ראש הממשלה ניפגש עם נסיא ארה"ב". עורכי וואינט היקרים, כנראה לא סיימו כיתה ד', ועוד לא למדו שנשיא רושמים עם שין! פחחחחחחחחחח. מי נתן להם להיות עיתונאים??'.

תגיב לכתבה בעיתון: יאיר לפיד שוב עיצבן אותך? עופר שלח כתב שטויות? למה לבזבז את דעתך על טוקבק כאשר יש באמצעותך פריט שימושי כל כך כמו הבלוג? פוסט קצר, שלוש שורות מקסימום, בהן אתה אומר דברים כמו 'מר שלח – נמאסת!' או 'ברור שצריך לשים אותו בכלא! אפילו עיוור מבין זאת!'. והכי חשוב כמובן: לדבר באקסיומות. חלילה לך מלנמק את דעתך. אתה לא רוצה ליצור בטעות דיון ענייני.

תגיב לבלוגר שעיצבן אותך: כמו בסעיף הקודם אבל הפעם זה אישי. חנן כהן כתב פוסט מתפלסף? יובל דרור מעלה ת'סעיף? אחלה! יש לכם הזדמנות נהדרת להיכנס באמ-אמ'שלהם בבלוג! (ובמילים גסות. כמה שיותר גסות). תתחילו בציטוט קצר (משהו כמו 9/10 מהפוסט) של הקטע המדובר, ותסיימו בדעה מנומקת: 'שטויות' או 'קישקוש בלבוש' הם תמיד מועמדים מוצלחים.

תגיב לבלוגר שכתב משהו חכם: לא אוהב לריב אבל עדיין רוצה לגנוב מאחרים? זכותך המלאה! תעשה כך: מצא קטע כתוב יפה שמוצא חן בעיניך, העתק אותו במלואו לבלוגך – והוסף בסוף: 'אתם יודעים מה? אני מסכים איתו במאה אחוז!'. אל תשכח להשאיר קישורים בבלוג המקורי, אחרת אתה עלול לצאת לא מנומס.

כתוב שיש לך יום רע: כמה רע? מאד רע. מאד מאד רע. עצוב. רוצה למות. בוכה. אין כוח לעבוד. לא יודע מה לעשות. שוקל לסגור את הבלוג (בכלל, לאיים בסגירת הבלוג פעם בשבוע-שבועיים זה הרגל מצוין. משאיר את הקוראים במתח). אל תפרט, אל תכתוב למה (טוב נו, קשה לכתוב למה, הרי אין לך באמת יום רע. בתכל'ס השמש זורחת, החיים יפים והבעיה היחידה שיש לך היא שאתה לא מוצא נושא לפוסט). מטר תגובות סולידאריות מובטח!

כתוב שיש לך יום טוב: אתה לא בחור פסימי אבל עדיין רוצה לכתוב על היום שלך? אפשרי בהחלט. אבל פה צריך להקצין, כי סתם יום טוב לא מעניין אף אחד. 'היום *הכי* טוב אי פעם' זו התחלה טובה. וצריך גם לפרט 'קיבלתי קידום בעבודה!' (למרות שאתה בעצם מובטל), 'זכיתי בלוטו!' (במשחק המחשב שאתה משחק) או 'כבשתי את העולם!' (ותיזהר עם האחרון. הקורא הנבון עלול לנחש שהוא בדוי לחלוטין).

חתול: מחקר חדש מראה שבלוגרים אוהבים חתולים. כל כך אוהבים עד כדי כך שזה נראה חולני לאחרים. פוסט עם תמונות חתולים מבטיח פופולריות רבה + רווח עתידי של שם טוב בקהילה. איך עושים? קל ופשוט! חיפוש קצר בגוגל ייתן לך תמונות מקסימות של חתלתולים. קח כמה מהם, שים בבלוגך, רשום למטה שהם שלך, המצא להם שמות חמודים ('מיצי' אם אתה מעוניין בתגובות כגון 'היי! גם לחתול שלי קוראים מיצי' ו'אדוארד' אם אתה מעוניין בתגובות קצת פחות חיוביות) – והנה – פוסט חתולים מצליח משלך! מעשים ביזאריים עם חתולים יתקבלו בברכה.

וידוי: כמו כל אחד, גם לך וודאי הייתה טראומה בעברך. החבר הכי טוב ירה בעצמו? אמא אנסה אותך? האחות עשתה ממך סמרטוט והמורה הכריחה אותך לאכול סופגניות בפה סגור? מצוין! זה בדיוק הזמן לספר על זה לשאר העולם. תפתח בדרמטיות: 'כבר שנים שאני מתפוצץ מבפנים' או 'אני כותב כי אנשים שהיה איכפת לי מהם כבר מתו מזמן'. תמשיך ביתר דרמטיות וסיים בהכי הרבה דרמטיות שאפשר. טוב תעשה אם את המילים האחרונות תכתוב בשגיאות כתיב קלות. דבר זה יעיד על מצבך הנפשי הקשה.

פסאודו-וידוי: אין טראומה בעברך? לא נורא. העולם לא נגמר, ובודאי אין זה אומר שלא תוכל לכתוב פוסט טראומה. התחל עם משפטים כגון 'אמי ואבי היו הוריי היחידים, דבר שהשפיע עלי קשה לאורך כל חיי'. לאחר מכן ספר על ימי התיכון הארורים: 'כשסיימתי עם ממוצע 100, לא יכולתי שלא להרגיש איך כולם צוחקים עלי. בערתי מהלעג שלא הובע. בכיתי מבפנים'. גם על הטרדה מינית תוכל לכתוב 'השרת שאל אם המעיל שלי, ולא יכולתי שלא לשים לב למחשבות מיניות שעוברות בראשו. הוא טיאטא את הרצפה ואני רציתי לברוח משם. 'לך הבייתה' אמר לי, 'נגמרו הלימודים' – ואני, פחדתי לזוז, פחדתי לנשום פן יממש את האיום שלא נאמר ויעשה בי שפטים'.

יוטיוב: פתגם מפורסם (שהמצאתי הרגע) אומר: אין תופעה אנושית שלא מובעת ביוטיוב. לך לעמוד הראשי, בחר את אחד מסרטי היום המומלצים. שים בבלוגך, ורשום למטה הערה כגון 'וואו, מדהים.' או: 'לא יאומן כי יסופר'. הגולשים יהיו סופר-מרוצים.

ואם כל זה לא עבד, עשה את הלא-יעשה והעלה לאוויר את הפוסט הבא: 'אין לי על מה לכתוב היום! איתכם, הקוראים, הסליחה'.
(לשניה רציתי להציע לא להעלות פוסט, אבל זה רעיון באמת מטורף).

ובפעם הבאה: עוד טיפים לפוסטים אפשריים + עצות: כיצד לפרסם את פוסטך על קירות האינטרנט. ובחינם!

(הערה: פוסט זה הינו הומוריסטי וסאטירי בלבד. אין כל קשר למציאות\לבלוגרים שאני מכיר או קורא. נא לא להיעלב)

לא קשור לבלוגים. בקטנה:
1. מאד לא ברור למה וואינט חושבים שדיווח על מבצעים שונים הוא אייטם עיתונאי ולא פירסומת גרידא. בנוסף לכך לא ברור מה הבשורה הגדולה: הרי מבצעים היו כבר קודם (זה של אינטרנט זהב למשל). הדבר הכי מעצבן בכתבה הוא הנסיון להציג את כל המבצעים וההוזלות בצורה מאד הומניטרית, בעוד שבתכל'ס מדובר בצעד נואש של חברה שלא מצליחה למכור את סחורתה.
2. לאחר שלושה לילות של התרגלות, הצלחתי הלילה לראשונה לישון שינה נורמאלית בדירה החדשה. מי יודע, אולי היום אצליח ליצור רצף של שני לילות ברציפות :-).

(ותודה לעידן דורפמן שעזר בעריכה)