רגעים

המון זמן לא היה פה פוסט אישי. ובכלל, אני מתגעגע לחיוך של סנדי.

התחלה
הטלפון צלצל בזמן הרצאה. הושארה הודעה: "ניימן, זאת ד'. נפגשנו לפני חודש ביום העצמאות. אני מקווה שאתה זוכר אותי. תחזור אלי".
זכרתי וחזרתי. היא התחילה לדבר:
– שמעתי עליך הרבה מאז שנפגשנו.
– אהמ, תודה.
– והבנתי שאתה בחור מיוחד.
– תודה..
– וחשבתי עליך הרבה.
– אהמ..
– והיום בבוקר הייתי אצל חברה שלי. וחשבתי עליך.
– אוקי..
– ואז נפל לי האסימון:
– ש..?
– שאתה וחברה שלי נורא מתאימים!

התעניינתי איך היא הגיעה למסקנה, הרי היא אינה יודעת עלי כלום – והסתבר שהיא שמעה ממישהי, ששמעה ממישהו פרטים עלי. "יופי" רטנתי לעצמי, "מה הסיכוי שהמידע לא עבר טלפון שבור?".
אבל לא מזיק לבדוק, נכון? התקשרתי לחברה ש"נורא מתאימה לי", והסתבר שמעשה שהיה כך היה:
ס', חברי אמר לחברתו שאני אוהב תרבות אלטרנטיבית -> חברתו רצה לזו שהתקשרה אלי, ואמרה שאני בחור אלטרנטיבי –< זו האחרונה אמרה: "אה! הוא בחור אלטרנטיבי? איזה יופי! יש לי בדיוק חברה פנויה שאוהבת *רפואה* אלטרנטיבית". ופה היה קבור הכלב. אמצע
חבורת בחורים צעירים עומדת ברחוב באמצע הלילה ומעשנת סיגריות. בחור צעיר רוסי ניגש אליהם ומבקש אחת. הם נותנים לו. אני עובר ליד והרוסי צועק לי משהו. הסתובבתי – חשבתי שהוא רוצה עוד סיגריה, עשיתי תנועה עם היד והמשכתי ללכת. הוא רץ והחל ללכת לצידי.
"קאק דלה?" שאל. או! זה עדיין בתחומי הרוסית שאני מבין. "חרשו" עניתי. הוא פלט רצף מילים מהיר ברוסית ועצרתי אותו באמצע – "אני לא מדבר רוסית..".
"עברית?!" הוא ירק על הרצפה, "בלאט!". הסתכל מעבר לכביש – ראה בחור בן שלושים הולך שם ורץ מהר לעברו: "טי גבריש פרוסקי?" שאל. "דא" נענה – והשניים המשיכו ללכת ביחד ולדבר.

לשתי שניות חשבתי שזו התרבות שלהם, אבל כמה רוסים שראיינתי השבוע טענו שזה סתם מקרה מוזר.

סוף
הידידה עזבה אותי בשתים עשרה בלילה. מאוחר מדי בכדי לקרוא למישהו – מוקדם בשביל לישון. אז הלכתי לבד למייק'ס פלייס. ישבתי על הבר וצפיתי במשחק האנ.בי.איי ששודר. לידי ישבו שתי בחורות, אבל לא הייתי במצב רוח לפלירטוטים.

אחרי רבע שעה ניגש הברמן לבחורות: "הבחור המתולתל בפינה" הוא הצביע על מישהו, "הזמין לכן משקה – רוצות?". הן אמרו כן\לא\כן\לא ובסוף – למה לא? ולקחו. חייכתי אליהן, "אני לא מאמין שעושים את זה בארץ. כבוד לבן אדם". "גם אנחנו לא" השיבו, "רוצה?" הושיטו לי את המשקה.
וככה נרקמה שיחה. נשארתי איתן כל הערב – בחורות מקסימות.

מעכשיו השיטה החדשה לפאבים: אני מגיע, יושב ליד מישהי, מבקש מחבר להזמין לה משקה על חשבונו – ונשאר איתה כל הערב. ואללה – זה סטארטאפ :).

בקטנה:
1. הבלוג GamePolitics מדווח שעו"ד ג'ק תומפסון, פעיל ידוע נגד אלימות במשחקי מחשב, החליט על מעשה רצח מסוים שהוא נעשה בעקבות משחק מחשב. העדות? "אף אחד לא יורה למישהו אחר בפרצוף אלא אם כן הוא רוצח שכיר או גיימר".
GamePolitics כמעט יצאו מדעתם עקב טענה זו: "מצחיק. חיפוש מהיר בגיגול של המושג 'נורה בפניו' נותן 921,000 תוצאות!".