רוקי כסאות מוזיקליים

אמצע נובמבר 2005. בדיוק חזרתי מטיול ארוך בארה"ב, וערב השישי השלישי שלי בבית עתיד היה להיות משעמם טיכו. חבר התקשר, "יש מסיבה בפלורנטין" הודיע, "רוצה לבוא?". באותה התקופה בקושי ידעתי מה זה פלורנטין. הסצינה האלטרנטיבית שלי התמצתה במועדוני רוק כבד וכמה פאבים יקרים ומגעילים. מסיבת בית באיזור נשמעה לי רעיון פשוט מצוין.

זה היה בדיוק מה שחיפשנו, אני והחברים. באמצע דירה קטנה, הצטופפו להם המון אנשים. הם קפצו, רקדו, אמרו שטויות, שתו אלכוהול ועישנו כל מיני דברים. ותושבי הבניין? או. חדר המדרגות העיד שאלו חזק בקטע. בעצם, גם תושבי הבניינים השכנים היו שם. התפצלנו, והתחלנו ליצור קשרים חברתיים.
מישהי בלונדינית לכדה את עיניי. דיברנו קצת ואז ירדנו למטה בשביל אשראי. היא דיברה ודיברה ודיברה. סיפרה על דברים שאני מכיר: מד"ב, משחקי תפקידים – אבל באמצע עברה למופע הקולנוע של רוקי. "אתה לא מכיר?!" התלהבה, ופרצה במונולוג ארוך (של חצי שעה), עם הסברים, נימוקים וניתוח מדוייק של התופעה. אני אישית איבדתי אותה איפושהו בין "מתחרמנים" ל"סקס". גברים, אתם יודעים.

שבועיים אחרי זה הלכנו, אני ואותם החברים, לרוקי הלאווין. חמש דקות אחרי שההצגה החלה מצאנו עצמנו צועקים אחד לשני "וואו! פאקינג וואו!" ו"לפה אנחנו בטוח חוזרים!". בדיעבד זו הייתה הופעה מדהימה בצורה יוצאת מהרגיל. מכל אלו שראיתי אחריה, הייתה אולי עוד אחת שהתעלתה לרמתה. אבל לי זה כבר לא שינה הרבה, כי החלטתי שרוקי זה אירוע מגניב ורצוי.

מופע הקולנוע של רוקי, למי שלא יודע, הוא סרט פולחן. במשך הזמן הוא נהפך להקרנה פעילה ולהופעה. בזמן הקרנת הסרט, עומדים על במה חברי הקאסט, ומשחקים בעצמם את העלילה. לפעמים הם מנסים לחקות במדויק, לפעמים הם נותנים לדברים פרשנות משלהם. בארץ (אני לא ידוע מה קורה בארצות אחרות), הפך רוקי לתופעה חברתית של ליברליות, פריקיות והמון קונוטציה מינית (לעיתים יותר מדי). בהתחלה זה היה בסדר – בתולי ומקסים, אך לאורך הזמן הלך וירד גיל הקהל, עד שבנקודת שפל מסוים החלו להכיל הגבלת גיל של שש עשרה. כיום בחור בן 25 ימצא עצמו קצת זר בהקרנה רגילה של מופע הקולנוע של רוקי. הוא יהיה מבוגר מרוב האנשים.

אז למה אני מספר לכם על זה? חן אלחנטי, אחת מידידותי הטובות ביותר (וזה עוד באנדרסטייטמנט רציני), משתתפת ברוקי מדי כמה חודשים כשחקנית בקאסט ראו. ההופעות שמעלה הקאסט הן תמיד בעלות נושא מוגדר, ומתאפיינות בהשקעה כבדה, תלבושות מיוחדות הנתפרות לאירוע והמון הכנה מצד השחקנים והמנהלת (רפאלה רבינוביץ, על שמה גם קרוי הקאסט). חן, לדוגמא, הספיקה כבר להתחפש בעבר לסינדרלה ב'רוקי דיסני' או שירה נסיכת הכוח ב'רוקי גיבורי על'. בנוסף לכך, בכל הקרנה של רוקי נערכת הופעה קצרה לפני הסרט עצמו (פרי שואו). אין צורך לציין שחלק גדול מההשקעה של קאסט ראו היא בפרי שואו עצמו, והוא בעל תרומה עצומה לחוויה.

בשישי הקרוב, ה – 27.10, הם מעלים רוקי כסאות מוזיקליים. משמע: השחקנים יחליפו דמויות בצורה דינמית במהלך ההופעה, כאשר כולם משחקים את כולם והבלבול גדול. חברי הקאסט מבוגרים בגילם מהגיל הממוצע של שחקני רוקי, ולכן גם גיל הקהל שמגיע להופעות שלהם מבוגר מהרגיל. כתוצאה מכך זוהי הופעה מומלצת במיוחד לכל מי שעבר את גיל 21 אבל לא ראה מעולם את הסרט עם הקרנה פעילה. מופע הקולנוע של רוקי הוא פעילות תרבותית יוצאת דופן וקשה לי לחשוב על אירועים אחרים במחזותינו שמזכירים אותו. הוא לא סרט, הוא לא הצגה, הוא לא הופעה – ולמרות שהוא לא מקצועי, הוא מאד כיפי ומושקע. אני ממליץ לקפוץ לאירוע לפחות פעם אחת, ואין זמן טוב לעשות זאת מאשר יום שישי הקרוב.

והערת סיום, למי שלא הבין עד עכשיו: כן, ברור שאני משוחד עד מוות בגלל שאני מכיר אישית רבים מחברי צוות המופיעים. אבל למרות זאת אני מאמין שהם באמת טובים. תבואו ותראו.
(נו, זה היה גילוי נאות קטנטן של שתי שורות)

רוקי כסאות מוזיקליים. שישי, 27.10.06, קולנוע כוכב (סוקולוב 95, רמת השרון). הזמנת כרטיסים בטלפון: 03-5491979.