בירה (פוסט על טעם החיים)

כולם לשלוח תודה מנומסת למחשבים של האוניברסיטה. בלעדיהם פוסט זה לא היה עולה לאוויר (המחשב שלי עדיין לא עובד)

מפגשי הפרלמנט של בירדי (מפגש בירה חודשי של בירדי) ממשיכים לרוץ כמו שעון, ואפילו הגיעו למצב שהם סולד-אאוט לפני שאירועי השבוע האמיתיים מספיק לעלות. עקב כך ובהתאם לזאת, יעלו פה מעתה הודעות מוקדמות במיוחד על מפגשים אלו, וזאת בכדי שתספיקו להירשם בהקדם. בחודשיים האחרונים היה מפגש אחד במפעל טמפו בנושא בירת סמואל אדאמס, ומפגש נוסף, אמש, במפעל בירת הבוטיק הישראלית החדשה (והכמעט-ראשונה): דאנסינג קאמל.

בואו נוציא לכם קצת את העיניים: דאנסינג קאמל הוא מותג שקיים לא-מעט זמן (נמכר באופן ספורדי בנורמה ג'ין כבר לפני שנתיים למיטב זכרוני). להפצה קבועה ונרחבת הם עברו רק לפני בערך ארבעה חודשים. בחודשיים האחרונים לפחות יש לי טקס שבועי קבוע בנורמן: לבוא ב – 19:30, ולנצל את ההפי-האוור האחד+אחד שלהם בכדי לשתות ליטר דאנסינג קאמל ולסיים יום עם חיוך על פני. בתל אביב נמצאת הבירה בנורמן כאמור, בנורמה ג'ין, המנזר פאקו (לבנטיני) ובטח בעוד כמה מקומות שאני לא מכיר.

דאנסינג קאמל מייצרים ארבעה סוגי בירה באופן קבוע: חיטה (שעברה שדרוג ושיפור עצבני מאז הפעם הראשונה שטעמתי אותה), סטאוט, pale ale והפייבוריט האישי שלי: IPA (סגנון מר שלא היה כמוהו בארץ עד עתה). בביקור אמש טעמנו את כולם – כמה טעימות שרוצים. אפס שקלים. מקנאים?
המבשלה גם מתעתדת להוציא כמה בירות חד פעמיות בעתיד הקרוב: בירת אתרוגים מסקרנת-עד-מוות, בירת יין-חיטה (barley wine) איכותית (תהליך ההכנה שלה הוא פי 6(!) משל בירה סטנדרטית) ועוד כמה סוגים. בנוסף לזאת כלל הביקור גם הרצאה נרחבת באנגלית מפי דייויד, בעלי המבשלה, על תהליכי הייצור והעבודה. גילינו למשל, שדאנסינג קאמל היא בירה לא מפולטרת ולא מפוסטרת – ומסיבה זאת לא נמכרת כרגע בבקבוקים (חיי מדף קצרים). מאוחר יותר גם גילינו שבניגוד לדאנסינג קאמל, בירה מקומית אחרת – בירת טייבה, מפולטרת (אך עדיין לא מפוסטרת).

ומפה אנחנו מגיעים למרצה השני של הערב: נדים חורי, מקים ובעלי מבשלת טייבה עטורת השבחים (אני משבח אותם כל הזמן). נדים שטח את עלילת הגעתו לעולם הבירה – עלילה שמתחילה עוד בשנות השמונים. את מבשלת בירת טייבה הוא הקים בראמאללה (הפתעה! חשבתם שבטייבה נכון?) ב – 1995, ומאז עבר מאבקים לא מעטים, שנבעו מסיבות פוליטיות כמובן – וגם מכך שהוא מייצר בירה בסביבה חברתית מוסלמית (הוא עצמו נוצרי). השתאות לא מועטה עולה לנוכח התמדתו של הבחור, ואת זאת הוא הסביר בכך ש"בירה בשבילי זה חיידק. אני לא יכול לא לעשות בירה – זה בדם שלי. אז נאבקים, ובסוף גם מצליחים". נדים סיפק את העיסקה המשתלמת ביותר של הערב: ארגזי בירה טייבה במחיר קמעוני. הייתי מתפתה לקנות, אבל נראה לי קצת טיפשי לעשות מסע צלב הבייתה ברגל עם ארגז בירה ביד.

בסוף ההרצאות עוד דיברנו עם אנשים, וטעמנו מבירות ביתיות שכל מיני חברה טובים טרחו להביא (כמו בכל מפגש). כרגיל: היה טוב, היה מצויין, ואשתדל להודיע בבלוג בזמן לפעם הבאה.

שליש או חצי
הנה עוד הודעה שמגיעה באיחור, אולם הפעם היא עדיין רלוונטית. החוג "שליש או חצי" (נחשו במה הוא עוסק) נפגש בצהרי יום שישי הקרוב להרצאה וטעימות של בירות אייל אנגליות. את האירוע יעביר שחר הרץ, מה שמבטיח רמה גבוהה (הכי גבוהה שיש בארץ בערך), מבחר מעניין של בירות וגם כיבוד – שיהיה מה לנשנש בצד. מי שעוד לא שמע על החוג מוזמן לקרוא עליו פה, ואחרי זה להתקשר למספר: 0505-212653 ולהירשם למפגש הקרוב (הרשמה הכרחית). השתתפות עולה 60 ש"ח, וזה מתרחש בשדרות ח"ן 48 בתל אביב.

פסטיבל בירה בחנוכה
עוד מהדהדים הדי פסטיבל אוקטוברפסט במעברות, וכבר אנו מתבשרים על פסטיבל נוסף. ביום שלישי ה – 19.12, נר רביעי של חנוכה ייערך פסטיבל על טהרת הישראליות (חג יהודי או לא חג יהודי?) בפאב הטורי הנזו שבהרצליה פיתוח (רח' ספיר 1, בית אלפא). יהיה שם מבחר יוצא-דופן של בירות ישראליות וביתיות (כולל הדאנסינג קאמל עליו דיברנו קודם), סופגניות כמובן – ומוזיקה מקומית ביותר.

כניסה עולה 25 ש"ח (מקבלים כוס), וכל טעימה 4 ש"ח. הטענה אומרת שיהיו גם הגרלות ועוד הפתעות נוספות. הנה טיפ חינם בשביל מי שמתכוון להגיע: אחד המוזגים הוא בחור נאה במיוחד עם בלוג תרבות אלטרנטיבית ברשת. פרס יינתן למי שיצליח לנחש בדיעבד על איזה דוכן הוא היה אחראי.