פרוייקט השיר בערימת שחת #3

ותיקי הבלוג (יש כאלה?) זוכרים את הפרויקט הותיק, ויש שיגידו עתיק, מתחילת ימי הבלוג: השיר בערימת השחת (פה ופה. הלינקים בטח כבר לא עובדים). אז זהו, חזרנו.

כרגיל: באישון הלילה (או צהרי יום חמישי, אני לא זוכר), פשטתי על 25 מבלוגי המוזיקה האהובים עלי (מתוך שלושים כללית שיש ברשימה) והורדתי מכל אחד מהם שיר אחד בדיוק (חוץ מגורילה נגד דב, ששיר אחד בלבד ממנו יהיה עוול לפרוייקט). במשך החודש פלוס האחרון שמעתי שירים אלו בלופ אינסופי, עם הפסקות נרחבות לטובת ג'ואנה ניוסאם, ובסופו של דבר דגתי מתוכם את החמישה הטובים ביותר.

רוצים לדעת אם טעמכם טועם את טעמי? הנה ההזדמנות.

מקום חמישי: Juanna Molina – MIcael (הורדה)
ב – fat planet, דרכם שמעתי על ג'ואנה מולינה הארגנטינאית, טענו שמדובר באמנית התגנבות. כזו שבשמיעה ראשונה ניתן לפסול יצירותיה במשיכת כתף אגבית כ"עוד יצירת פופ שקטה", אולם בשמיעה מעמיקה יותר, כשלומדים להקשיב לניואנסים – רואים שיש שם הרבה יותר. ואכן – משיר שבימים הראשונים די טבע בערימה – הפך מיקאל לאחד השירים החביבים עלי בחבילה. ג'ואנה, קומיקאית כוכבת טלוויזיה בעולם דובר הספרדית , עברה דרך לא קלה עד היותה יוצרת רצינית ומוערכת. יש לה כבר ארבעה תקליטים, שלצערי לא הספקתי עדיין לשמוע. ב – fat planet גם טענו שמיקאל, עם התיפוף הקליל, ההתחלה האיטית והקצב המהורהר, מדגים מצוין את סגנונה של היוצרת. לי נותר רק להאמין להם.

מקום רביעי: Wolfmusic – Where I Wanna Be (הורדה)
אח! מה יפות הם לפעמים מילים של אחרים. וכך, לא נותר לי אלא לצטט את Plague of angels ואת דבריהם על wolfmusic: "וולף מיוזיק הוא לא תקליט של לייבל, הוא גם לא הדבר-הגדול-הבא עם המילה "זאב" בתוכו. זה, למעשה, רק בחור מאירופה שנהנה לכתוב ולנגן מוזיקה – שקטה, מוזיקה של חדר שינה – כזו שהושפעה בידי כמה מהאמנים האהובים עליו: רדיוהד ו R.E.M הם שניים מהם. ארקייד פייר וסופיין סטיבנס הם עוד שניים".

ואני מוסיף: לבחור, שמנגן בגיטרה כבר שלושים שנה – אך יוצר מנגינות משלו רק שמונה, יש אתר מינימלי וחביב. כל היצירות שלו ניתנות שם להורדה חינם. לא הזדמן לי לבדוק אותן עדיין, אך אם הן דומות ל where i wanna be, אז הרי שפוטנציאל לא חסר שם.

מקום שלישי: Benoit Pioulard – Palimend (הורדה)
Benoit Pioulard, שם העט של Thomas Meluch (ואני לתומי חשבתי ששמות עט אמורים להיות פשוטים יותר) הוציא את אלבומו הראשון באוקטובר השנה. האלבום מורכב מבלדות פופ מורכבות, שזורות בגיטרה רכה וקולות אורגניים שונים (שהוקלטו בטבע). פשוט נשמע כמו מתכון מושלם לחורף. Paliment, אותו גיליתי בבלוג המוזיקה האהוב Gorilla Vs. Bear, לא מאכזב כדוגמא מהאלבום. צלילי גיטרה עדינים ומונוטוניים, שירה רכה ותוף מרים פלוס קולות שונים לא מזוהים ברקע פשוט עושים לי את זה בבוקר חורף רענן (להבדיל מבוקר חורף גשום – שם צריך שירי דכאון עשירים). השיר כמעט חסר שיאים, ורובו מונוטוני למדי – אך לי אין בעיה עם סגנון זה.

במילים של גורילה נגד דב: אני מופתע שהעולם עוד לא הסתער על Benoit.

מקום שני: Sparklehorse – Shade & Honey (הורדה)
המנגינה פשוטה, כל-כך פשוטה שלא ברור איך לא המציאו אותה כבר לפני חמישים שנה. העיבוד פשוט, אך כל כך מושלם וזורם. Shadow & Honey של ספרקלהורס (להקה עם שם שנשמע כמו קללה גרמנית) הוא השיר הכי כיפי בחבילה. מדובר במוזיקה מלודית המבוססת על גיטרות (וקצת כלי מיתר) – מהסוג השמח שמצליח לעלות חיוך על פני. אגב, רגע לפני שתורידו את השיר, כדאי שתעיפו מבט באתר הלהקה. הוא כל כך יפה שזה כואב.

(גילוי Lost In Your Box)

מקום ראשון: Brett Dennen – Ain't No Reason (הורדה)
לקח לי אביסלה זמן להיווכח עד כמה שירו של ברט דנן אהוב עלי (Brett Dennen בלעז, ושימו לב ליחס המפחיד של מספר האותיות בעברית ואנגלית). כמדומני היה זה ברגע דכדוך זמני, כששירים רצים ברקע ברנדומליות בלי שתשים אליהם לב – ולפתע, הקול הצעיר הלא-צלול של דנן, העיבוד הפשוט, המילים היפות והמנגינה הזורמת שכל כולה צועק 'סתיו', שטפו אותי משום מקום. אחרי כמה ימים גם הלכתי להקשיב לאלבום המלא של הבחור, אך לצערי לא מצאתי בו שירים המתעלים לרמתו של זה.

את ברט דנן גיליתי בבלוג Music Glob, המהווה את אחד מבלוגי המוזיקה החביבים עלי ביותר (וגם הוכחה מוחצת לכך שיובל דרור לא המציא את המילה 'גלוב'). שם ידעו לספר שהוא קליפורני היוצר רוק פולקי קל להאזנה. לפוסט מצורף ראיון קצרצר שכותב הבלוג ערך עם דנן, אבל באמת שהוא לא כולל אפילו-לא-פרט-אחד מעניין (אולי מלבד זאת שהוא אוהב את Wilco).