ביקורת קומיקס: פריי
החוברת הראשונה בקומיקס החדש של באפי יצאה סוף סוף השבוע. לכבוד המאורע, וגם בזכות המלצה של רואה שחורות בתגובות, פיניתי קצת זמן וישבתי לקרוא את המיני-סדרה של וידון מ – 2003: Fray. הקוטלת בעתיד. הקומיקס היחיד של וידון שקראתי בעבר, הייתה מיני סדרה של פיירפליי, שיצאה קצת לפני הסרט. אז, התאכזבתי נורא. הפעם – קצת הרבה פחות.
כמה מאות שנה בעתיד, הערפדים כבר נכחדו ולא היה צורך בקוטלת מזה מאתיים שנה. מהצופים (watchers) נשארו חבורת מטורללים שחוזים את חזרת הערפדים והקוטלת. אף אחד לא מאמין להם. אין צורך לציין שהם צדקו.
מלאקה פריי היא גנבת קטנה בלי מצפון ועם כוח אדיר. היא חיה בשכונות העוני ולא מודעת כמובן לעתידה כקוטלת. לא רק שפריי לא מאמינה בערפדים, היא אפילו לא יודעת מה זה ערפד. כשהמורה השד שלה (אל תשאלו למה) מסביר לה שהיא "הנבחרת", היא מתנערת מהתפקיד במשיכת כתפיים, מלווה ב"על מה אתה מדבר" בסיום של "תעזוב אותי בשקט, יש לי מה לעשות". החומות מתמוטטות, כמובן, כשהערפדים מתחילים להציק לה ולהרוס את חייה בשיטתיות.
נשמע לכם מוכר?
למרות כל זאת, פריי היא לא באפי בעתיד. אין לה את ה"סקוביז" שיעזרו לה, היא לא מוסרית, אין דרמות אהבה או בדיחות נעורים. היא כן, כמו באפי, גיבורה בעל כורחה – אבל כך, בעצם, כל הגיבורים של וידון. זה הקטע שלו. יש גם כמה קישורים קטנים, כנדרש, בין שתי הסדרות. כלי הנשק של באפי מהעונה השביעית מתגלגל לידייה של פריי. באחד המקומות מוזכרת "קוטלת מפורסמת מהמאה ה – 21". סתם טיזינג למעריצים.
כמו רוב סיפוריו של וידון, לא תמצאו כאן עמודים מפוצצים במקוריות. הוא יודע לערב אקשן ועלילה מותחת עם דיאלוגים שנונים. אין היתפסות לטכנולוגיה או לתיאור העולם בעתיד, אלא יותר ליחסים בין הדמויות ולמשפחה. אם היה לו מקום להרחיב את כל אלו, הייתה יכולה לצאת יצירה מדהימה. אבל אין לו – וזו עיקר הבעיה.
עונת קומיקס של באפי אמורה לקחת 20-30 חוברות, עם נטייה לכיוון השלושים. במיני-סידרה של פריי יש שמונה – ובכל זאת, היא מנסה לספר סיפור של עונה. כל הבדיחות הקטנות, הסטיות מהעלילה שבעצם מקדמות אותה בלי שנשים לב, היחסים העדינים בין הדמויות וכו' – הכל, לא נמצא פה. איך אומרים? אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והם פשוט לא פה.
ההרגשה בסוף היא קצת מלאכותית, כאילו ניסו לסיים את הסיפור בכוח ונתקעו. הייתה הפסקה גדולה בין שש החוברות הראשונות לשתיים האחרונות, עקב מחויבויות קודמות של וידון. ייתכן שמכאן נובעת הבעיה. נראה גם שנבנו כאן יסודות לסיפור יותר רחב וגדול, אולי סדרה חדשה – אך זאת כנראה לעולם לא תצא לפועל.
פריי היא מיני סידרת קומיקס מאד ראויה. לא יצירת מופת אומנם, אבל אקשן טוב ובריא. לצערי, לפחות עד קריאת החוברות הראשונות של באפי, אאמין שוידון עדיין יותר חזק במדיה המשודרת – ולא בזו הכתובה.
1. זה הזמן ציין גם את הקבוצה של סאנידייל ישראל ביאהו. המקור הכי טוב לפעילויות באפי ווידון בארץ.
2. Nika Love הוא קמפיין שאמור לגרום לילדים שמנים להתאמן (בעיה לאומית בארה"ב). באתר שלו יש שלושה סרטוני אנימציה קצרים. אחד מהם, זה שתמונה ממנו מופיע למטה, מקסים למדי. הוא נעשה בעזרת אנימציית חפצים – אך לא השתמשו בפלסטלינה, אלא בצמר גפן וחוטים (או משהו בסגנון). צפו ותחליטו.
למיטב זכרוני וידון אמר פעם שפריי היא, מבחינת הסיפור האישי שלה, גירסה עתידנית של פיית'.
בכל מקרה גם אני נאלץ להסכים שבינתיים נראה שמקומו הטבעי של וידון הוא בטלוויזיה ולא בקומיקס. מצד שני הוא כבר קנה את הזכות לעשות מה שבא לו.
אני בטוח שזו סתם טעות הגהה טיפשית אבל אין חי מושג מה אמור להיות המשפט האמיתי כאן:כמו רוב סיפוריו של וידון, לא תמצאו קטן עמודים מפוצצים במקוריות.
נשמע הגיוני מה שאמרת לגבי פיית' ופריי. היא הרבה יותר דומה לה מאשר לבאפי.
וכמובן שזו טעות הגהה. המשפט המקורי היה אמור להיות: "כמו רוב סיפוריו של וידון, לא תמצאו *כאן* עמודים מפוצצים במקוריות". יענו – וידון לטעמי כותב סיפורים מדהימים, אבל הוא לא ממציא רוב הזמן את הגלגל מחדש. פשוט עושה אותו יותר טוב מכולם.
טוב, הנחתי שזו היתה הכוונה (וכמובן שגם לי היתה שגיאת הגהה טיפשית באותו משפט, מישהו באייל הקורא נתן פעם שם לתופעה הזו) ורק קיוויתי שאני טועה. לא חושב שצריך לפתח כאן את הדיון הזה יותר מידי, אבל אני דווקא חושב שכל הקונספט של 'באפי' היה חדשני, מקורי ואפילו מהפכני על רקע מה שהיה בטלוויזיה בתקופה ההיא. גם אם גולשים לפרטים קטנים יותר יש לא מעט עלילות בבאפי ובאנג'ל שהיו מקוריות מאוד – גם ברמת הפרק הבודד (האש וסמייל טיים למשל) וגם ברמת העלילה העונתית הגדולה (עונה 6 של באפי, עונה 5 של אנג'ל).
האמ. וודאי שהייתה בבאפי טונה של מקוריות – פרקי המחזמר או הפרק האילם זו דוגמא לכך. נראה לי שלא התנסחתי טוב: הכוונה הייתה שלוידון אין רעיונות מקוריים-משוגעים כאלה. לא תמצא אצלו איזה שד שאף פעם לא עשו קודם או משהו בסגנון. בעולם העתידני של פריי, למשל, אין רעיון חדש שלא ראינו בעולמות עתידיים אחרים בעבר.