דויד פרץ – חי בתמונע
דויד פרץ הוא בחור שדורש תיאורים. מהקליאשתיים ביותר, 'ארקדי דוכין באר-שבעי', ועד המוזרים, כמו 'טרובדור בלוז לבנטיני'. כל אחד מהתיאורים שתשמעו יכיל היבט מסוים של אמת. כל אחד מהם גם יפספס משהו, וכולם ביחד, ידגישו שפרץ הוא אחד מהחבר'ה האלה, שפשוט מיוחדים לחלוטין. מיוחדים מדי מכדי להגדיר.
גם הופעת השקת הדיסק (הראשון, לא להאמין) של דויד, שלשום בתמונע, הייתה מיוחדת לחלוטין. בעיקר להופעת השקה של דיסק בכורה. במקום אולם חצי מלא בחברים וקרובי משפחה, קיבלנו אולם מפוצץ-עד-אפס-מקום (ביליתי את ההופעה בישיבה על מעקה ספה), והופעה מתובלת במי-ומי של עולם המוזיקה האלטרנטיבית הישראלי. רשימה חלקית (לא זוכר את כולם, נא לא להרוג), כוללת את יוסי בבליקי, איתי בלתר, נועה בביוף, שרון מולדאבי, בעז כהן ועוד. כל אחד מהאורחים חש חובה לשאת נאום בר-מצווה קטן ("אני זוכר, לפני חמשת-אלפים ושלוש שנה, כשפגשתי את דויד, והוא היה יוצר צעיר ומבטיח"), וגם לבצע שיר קטן, כמובן.
מישהו הגדיר את המוזיקה של פרץ כ"מוזיקה שמתאימה לאחר צהריים של חמסין. כשיושבים על כסא הנדנדה בפתח הבית, ומנגנים מוזיקה עצלה". זו התחלה טובה כדי להבין את הסגנון, אבל היא ממש לא שלמה. האיטיות ורוגע המוזיקה הוא מאפיין בולט אחד. מאפיין אחר הוא הגיוון: פרץ יוצר ב – 19 סגנונות, שאת כולם הוא מצליח לעשות איטיים ורדומים. במו אוזניי שמעתי אותו מבצע קאבר איטי ומרגיע ל – Hey. השוס הבא: דויד פרץ עושה ספיד-מטאל ישנוני. בתוך השירים עצמם יש שינויי קצב, ולחנים מקסימים שכאילו לא באו מפה. המילים, נעות בין אופטימיות זהירה לאפלוליות רכה, יושבות מושלם על הסגנון. והביצוע, בהופעה החיה, מלא אנרגיה למרות שדויד בקושי זז, תורם לחוויה.
ראויים לציון הם גם טקסטי המעבר של דויד – למרות שחלקם הגיעו לאוזני קטועים משהו, בזכות סאונד לא-מי-יודע-כמה בקצה האולם בו שכנתי. יש לדויד כמה מילים *בעלות משמעות* לזרוק כמעט על כל שיר, שמוסיפות נדבך נוסף להופעה וליצירה. מבחינתי לפחות, הרבה יותר כיף לשמוע מוזיקה כשיודעים את מטרת המשורר מאחורי יצירתה. הסתכלתי קצת על עיני האנשים באיזור בזמן המעברים, ולחלק גדול מהם היה חיוך מוקסם בתוכן. זו שישבה לידנו אף היסתה אותנו בלי הפסקה, כדי לא להפסיד הברה מדבריו. לגיטימי לגמרי (למרות שקשה לקרוא לי בחור רועש שמפריע לסביבה).
בסופו של דבר נראה שכולם נהנו – או כמו שניסחה נהדר ש' (ציטוט חופשי מהזכרון): "אני יודעת להעריך מוזיקה טובה, ולהנות מהופעה, גם אם זה לא הסגנון האהוב עלי, או מה שאשמע בבית". לא מתאים לדעתי כמובן (אני מת על הסגנון), אבל מעביר איכשהו את מה שהיה.
1. רבים וטובים אחרים כתבו, יותר מושקע ומורחב ממני, על הופעה מתוקשרת זו. בהיס רקורדס, ריכזו את כולם.
2. אה כן, גם מומלץ מאד לקנות (אחרי ששמעתם חוקית ברשת) את הדיסק. הוא טוב לא פחות מההופעה.
התמונות שלי
תודה על הקישור!
שמח שנהנית 🙂
אני לא יודע מה את רוצה ניימן – כתבת מצוין 🙂
נפגש בהופעה הבאה שלו כן?
בהופעה הבאה בת"א? יש סיכוי שהפעם זה יקרה תוך פחות מחצי שנה? :]
ניימן, ככה אתה מפנה להיס רקורדס ולא רואה שיש שם לוח הופעות עם הופעה בת"א עוד חודש?
🙂
נכון נכון. ביומולדת שלו. קראתי, אבל לא עיכלתי. בטח בגלל שאז כבר אהיה עמוק באירופה, ולא אוכל בכל מקרה להגיע. עברתי אוטומטית לסנן הופעות שזמנן באוגוסט :]
היי ניימן
(יקח לי עוד זמן להתרגל לשמך האחר 🙂
היה מאוד משמח לפגוש אותך.
תהנה בסיור המקדים באירופה. מקווה שתמצא את מבוקשך האקדמאי.
נקווה שנתראה בעוד ארועים חביבים שכאלו.
דויד
איזה כבוד לראות אותך פה!
אניווי, היה תענוג לפגוש אותך גם. אתה גם מוזמן לקרוא לי ניימן, התחלתי להתרגל לעניין. :]